הדבר היחיד שנשאר איתך אחרי שאתה יוצא מ-l'epoque, הנציגות התל אביבית של קבוצת רובישון שנפתחה במלון אלקונין המשופץ, הוא תחושת העלבון. הרגע הזה שאתה מבין שעבדו עליך. שיצאת פראייר. כי איך שלא תהפכו את זה, מה שלא תספרו לעצמכם, השורה התחתונה היא כל כך בוהקת וצועקת שאי אפשר שלא לפתוח איתה – l'epoque איננה באמת מסעדה.

לכאורה, יש כאן את כל המאפיינים של מסעדה. יש עיצוב של מסעדה, וצוות של מסעדה, ותפריט של מסעדה, ואוכל, ממש כמו שאמור להיות במסעדה. אבל בפועל l'epoque היא משהו אחר לגמרי, שמרגיש כמו שילוב קטלני בין חלטורה מקצועית להונאה צרכנית. וזה אפילו לא החלק הכי גרוע באירוע. כי זה דבר אחד לבלות ערב ואז להתעורר בבוקר ולהבין שדפקו אותך. כאן לוקח בדיוק 10 דקות להבין לאיפה נפלת. אין אפילו טיפה תחכום או נסיון להסתיר את מה שלרוב מכנים אצלנו "שוד דעת".

>> ורק לחשוב שלפני שבוע התבאסנו לתת ארבעה כוכבים לחיים כהן. הלוואי עלינו ארבעה כוכבים השבוע
>> אכלנו ארוחה מעולה במסה. לא היה לנו מושג שהיא תהיה גם האחרונה

גינונים יש. מלצרים שניגשים מהר מהר וממלאים לך את כוס המים בשניה שהיא מתמלאת, יש. או מתעקשים לעשות סביבך סיבובים כדי להגיש לכל הסועדים את המנות מאותו הצד (אבל לא באותו הזמן, אל תגזימו), גם יש. סלסלת לחמים מעולה עם חמאה רכה, יש ויש. אבל אם יש דבר אחד שמחבר בין כולם, זה שהם מרגישים יותר כמו גרסת כיסוי לא מוצלחת של הדבר האמיתי. ואין שום דבר שמסמל את זה יותר מאשר חרפת הביצה העלומה.

"ביצה עלומה ופריכה עם קוויאר". זה מה שכתוב בתפריט באגף "המנות הקלאסיות של רובשון". אבל זה כמובן לא הדבר הכי חשוב שכתוב עליה בתפריט. למעשה, נדמה שכל קיומה של הביצה הזו כאן היא הסכום שכתוב לידה. 320 ש"ח. לא, זאת לא טעות. 320 ש"ח. לביצה עלומה. נכון, יש עליה ערימת קוויאר, כך שהמחיר לא קיצוני כמו שזה נראה ברגע הראשון, אבל זה בכלל לא משנה. כי גם אם מבחינה כלכלית יש הצדקה לאירוע, מבחינה קולינרית זאת הייתה חרפה.

היא אכן הייתה עלומה ואכן היה עליה קוויאר. אבל כאן פחות או יותר הסתיים הקשר למציאות. כי קריספית היא לא הייתה. היא טוגנה בטמפורה לא מוצלחת, וישבה כנראה הרבה בהמתנה, אחרת אין שום דרך להסביר את המרקם הלא כיפי של הבצק, ועוד יותר את הטמפרטורה הבלתי הגיונית בעליל של הביצה. כלומר, יש דרך להסביר – טיגון בטמפרטורה נמוכה, הכנה מוקדמת מידי – אבל למי אכפת? זה היה כל כך לא טוב, שהסיבה היחידה לקחת עוד ביס אחרי האכזבה הראשונית, הייתה רק בשביל להבין אם זה הדבר עליו הרגע באמת לקחו לך 320 ש"ח, או שמדובר במתיחה, ושיגאל שילון עומד לצאת בעוד שניה ממאחורי הוילון. זאת לא מתיחה. לפחות לא מהסוג שמשדרים בטלוויזיה.

שאר הדברים שאכלנו אמנם לא היו גרועים כמו הביצה, אבל אף אחד מהם לא היה מספיק מוצלח כדי להתגבר על תחושת ה"אבל דוד, הם עבדו עלי, דוד". למשל, היה סוג של "שעשוע חיך" (התרגום הכי ארכאי בעברית אי פעם) על חשבון הבית, ביס של פרפה כבד אווז, קציפת פרמזן, ביצי דגים ופורט מצומצם, שהיה חביב במקרה הטוב, ובכל המקרים לא זכיר לחלוטין. אבל זה לפחות לא עלה לנו כסף. מה שאי אפשר להגיד על המנה הראשונה השניה שלקחנו, "שרימפס חם על עלי תרד, סלט טבולה עם עלי צמחי תבלין טריים".

אין לי רקע חקלאי, אבל נדמה לי שאלו בכלל לא היו עלי תרד, אלא חסה. אבל גם אם נסלח על חוסר הדיוק, אי אפשר להתעלם מהסתמיות. תמורת 75 ש"ח "בלבד" מקבלים כאן שלושה עלי חסה שבכל אחד מהם יש שרימפס אחד (עשוי סבבה, ואכן חם, כך שלפחות התקדמנו) אבל עם טאבולה כל כך לא ייחודית, שבכל שיפודיה אקראית בתחת דלק בגליל אפשר למצוא מעניינות ממנה. זאת לא מנה רעה, אבל הפער בינה לבין הפוזה והמחיר כל כך גדול, שקשה שלא ליפול בו.

המנות העיקריות המשיכו את המגמה במלוא הכוח. מנת הקוקי סן ז'ק עם אגוזי מלך בציפוי ג'ינג'ר, עם שלוליות רוטב כוסברה וקארי ירוק, הייתה עוד דוגמה לכלום ושום דבר. הצדפות היו עשויות מצויין, כל הארבע שהוגשו, אבל לא היה בהן שום דבר שהצדיק מחיר של 150 ש"ח, או משהו לכתוב עליו הביתה. שזה מבאס, בעיקר אותי, כי זאת ליטרלי העבודה שלי. העיקרית השניה, נתח קצבים עם שאלוט, הייתה עוד מנה מאותו הז'אנר. הבשר היה מוצלח ועשוי במידה, אבל מישהו החליט שזה לא מספיק (ובצדק, כי הצלחת הענקית ניראתה לגמרי ריקה עם הסטייק הקטנטן עליה) והחליט להניח על הסטייק ערימת בצלים מטוגנים. למה? לא ברור. מה שכן ברור שלא רק שזה לא תרם למנה, זה אפילו קלקל.

ביחד עם העיקריות הוגשו גם רטטוי, שנראה מהמם אבל היה לו טעם של… ירקות מבושלים. אתם בטח תוהים מה הבעיה, כי הרי מה זה הרי רטטוי אם לא ירקות מבושלים, אבל זה בדיוק העניין. אתה יכול לקרוא לזה באיזה שם שתרצה, לסדר את זה באופן מהמם בצלחת ולהגיש את זה בצלחת עם קלוש מעל. אבל ממסעדה שנושאת (לגמרי לשווא) את השם של אחד מגדולי השפים של המאה ה-20, היית מצפה שיהיה ערך מוסף. לא היה.

והיה גם הפירה המפורסם. עכשיו שיהיה ברור – פירה הוא מראש ניצול גרוע במיוחד של תפוח אדמה. יש בערך 2343 דרכים מוצלחות יותר לבשל תפוח אדמה, ועדיין לאורך השנים שמענו אינספור פעמים על הפירה המפורסם של רובישון, שנחשב ליצירת אומנות קולינרית. למרבה הצער, המנה שאנחנו קיבלנו הייתה קרובה לאמנות בערך כמו הגשה של סטודנט שנה ג' בבצלאל. זה היה חביב, בטח בשביל פירה, אבל זה גם סבל ממרקם דביק ועיסתי לא נעים. קשה להאמין שעל הדבר הזה נכתבו כל כך הרבה סופרליטיבים. כנראה שלא על הדבר הזה נכתבו כל כך הרבה סופרלטיבים.

>> אנחנו נותנים למסעדה חמישה כוכבים רק פעם בשנה. זו הפעם הזו
>> סתם, שיקרנו, נתנו חמישה כוכבים גם חודש לפני כן. אבל זה היה בפריז, אז זה לא נחשב

הקינוחים היו הרגע היחיד בארוחה שבו לא הרגשנו ממש מרומים. אכלנו פחזניות חביבות ממולאות בקרם אגוזי לוז ועם סורבה קפה, שהרגיש יותר כמו גלידה נמסה מאשר סורבה, אבל היה די מוצלח בהתחשב בנסיבות. הקינוח השני נקרא "סנסציית שוקולד", כלומר שכבות של שוקולד במרקמים שונים, שגם הוא היה כיפי, אבל הסנסציה היחידה בו שהוא היה יותר עשיר מקהל היעד של המסעדה. מצד שני, בזכות העושר הוא פוצץ אותנו, והיה כנראה הסיבה שלא היינו צריכים לאכול משהו בדרך הביתה בשביל לא ללכת לישון רעבים.

השורה התחתונה היא יותר מברורה: l'epoque היא מלכודת תיירים. מסעדה שמנסה להשתמש בשם בינלאומי מוכר ומחירים חסרי פרופורציה כדי לנסות ולמשוך לקוחות. שעושה קולות של מסעדת יוקרה, אבל מספקת תמורה עלובה לכסף. לפי כמות השולחנות הריקים בשעה 20:00 באמצע השבוע, זה פשוט לא עובד. וטוב שכך.

כוכב אחד. והוא לא כוכב מישלן. L'epoque, לילנבלום 9

ביצה עלומה 320
שרימפס על עלה תרד 75
קוקי סאן ז'ק 150
נתח קצבים 140
פחזניות ממולאות 70
סנסציית שוקולד 80

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• ג'ואל רובושון
• ל'אפוק
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

1. נאיפה בסוזן דלל

השפית נאיפה מולא, בוגרת יפו־תל אביב של חיים כהן, הריאליטי משחקי השף ומסעדת L28 שנסגרה בעקבות הקורונה, נמצאת בישורת האחרונה של הקמת "נאיפה". הלוקיישן שנבחר: מרכז סוזן דלל, היכן שפעלו במשך שנים מסעדת בליני ולאחר מכן מסעדת קורדרו. הסגנון: בין מטבח ערבי קלאסי למטבח מקומי היי אנד. כל הפרטים בקרוב, לאחר ההשקה.

2. ניט נוי

איתרע מזלם של השפים לילך רווה (לשעבר אסיה) וגיא רובננקו (מקונג) לפתוח את ניט נוי בגלגולה הראשון דקה לפני פרוץ הקורונה. בעקבות הסגר אופסן התפריט שהתבסס על המשולש הגיאוגרפי שבין תאילנד, וייטנאם וחבל יונאן שבסין, והחלל שבשוק הנמל נסגר. כעת ניט נוי חוזרת לסיבוב נוסף ומתמקמת באזור גן החשמל, בתקווה שהפעם לאורך זמן.

פעם שלישית טום יאם. ניט נוי בגלגול הקודם (צילום: ניקי טרוק)

3.L’Époqueרובושון

על פי פרסומים במהלך הסופ"ש מדריך מישלן הצרפתי כנראה לא יגיע לישראל, וזאת בעקבות החלטה של שר התיירות הנכנס חיים כץ. L’Époque by Robuchon היא אפוא הנציגה הבכירה והיחידה של המטבח הצרפתי בארץ, ברוחו ובדמותו של שף ז'ואל רובושון שנפטר לפני כארבע שנים. המסעדה שממוקמת במלון אלקונין נמצאת בשלבי הרצה אחרונים, וכצפוי מקבוצה האוחזת בלא פחות מ-31 כוכבי מישלן,הקולינריה בה מכוונת גבוה – עם מנות שעלותן מאות שקלים. וכן, גם עם מנת הפירה המיתולוגית, כמובן.

4. איטליה 1 : אסי דיין ז"ל שנית

ההבנה שיש מקום למסעדות כשרות גם במדינת תל אביב עומדת בבסיס שיפוץ שקורה ממש עכשיו בנחלת בנימין: מפגש אסי ומר באום, שנפתחו ברעש גדול לפני פחות משנה על ידי איש חיי הלילה דוד טור, נסגרו בקול דממה דקה. בחלל שנותר (תרתי משמע) מוקמים מסעדה איטלקית ובר, שניהם כשרים. מעניין מה אסי דיין היה אומר על כך.

5. איטליה 2: דנה לי ברמן

לקח קצת (הרבה) זמן אבל סוף סוף זה קורה: השפית דנה לי ברמן פותחת מסעדה. כמי שעבדה במסעדה של ג'יימי אוליבר ובמוסדות מקומיים מוערכים (חדר אוכל של עומר מילר, טאיזו, פרונטו, בר א וין (שפית בפועל לצד עינב אזגורי), בלטה בריאליטי משחקי השף, גרפה את תואר השפית המבטיחה בטקס פרסי האוכל של טיים אאוט והופיעה ברשימת השפים המבטיחים שלנו לשנת תשפ"ג, ברמן פורעת את השטר ומקימה מסעדה משלה. הצפי: מטבח בסגנון צפון איטליה עם מעט השפעות מקומיות.

6.איטליה 3: פעמיים פאפא ג'ונס

בין כל הפתיחות הנוצצות אנו שמחות לבשר פתיחת שני סניפים חדשים לפאפא ג'ונס בדרום העיר (לבונטין 30) ובצפון (בני אפרים 280). עד כה הפעילה הרשת סניף אחד בלבד בצפון דיזינגוף ולא הצליחה להגיע לכל העיר. שני הסניפים החדשים מרחיבים את רדיוס המשלוחים שמכסה כעת את שכונות דרום העיר ועבר הירקון.

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• נאיפה מולא
• ניט נוי
• ג'ואל רובושון

פירה מכוכב וביצה מושלמת |L’Époqueרובושון

סוף סוף זה קורה: לאחר שדיווחנו עלהמסעדה הראשונה של קבוצת רובושוןהצרפתית בישראל במלון אלקונין, קיבלנו הצצה ראשונה לתפריט. כמצופה ממלון בוטיק ומקבוצה האוחזת בלא פחות מ-31 כוכבי מישלן, הקולינריה במסעדת ל'אפוק מכוונת הכי גבוה שאפשר במנות כגון אויסטר גילארדו בג'לי וסמולינה ברוקולי (50 ש"ח), ריזוטו זעפרן וקייל (100 ש"ח) וכתף טלה קונפי עם תמרי מג'הול וגרגרי חומוס (320 ש"ח לזוג). באגף מיוחד מרוכזות מנות הדגל של רובושון, למשל ביצה עלומה וקוויאר (320 ש"ח), לובסטר מקורמל עם קציפת חלב קוקוס ורוטב פלפל שחור (395 ש"ח) והפירה המפורסם ביותר בעולם, שמוגש כתוספת. המסעדה והמלון ייפתחו בשבועות הקרובים וכבר אפשר להתחיל לחסוך או לחילופין למכור כליה.
לילינבלום 9, תל אביב

מנות חדשות, מקום חדש | טאיזו טאון

הספקתם להגיע לפופ אפ המבורגר של יובל בן נריה? אם לא, תוכלו להתנחם במנות החדשות בקפה טאיזו: סלט קלמארי וייטנאמי עם פפאיה, עגבניות שרי ורוטב פיקנטי (75 ש"ח) וחציל וטופו ג'ונג'ון – חציל וטופו מטוגנים עד פריכות עם צ'ילי ירוק ואדום, שום, בצל וכוסברה ברוטב פטריות וסויה (68 ש"ח), מנה טבעונית וללא לקטוז. הסניף החדש בכיכר גבעון, שייקרא Taizu Town, ייפתח בעוד כחודש.
להזמנות

אם אין לחם, יאכלו פיצה | שרויטמן

הרבה לפני שפצח בקריירת אפייה, ערן שרויטמן היה שף מהמוכשרים שפעלו בתל אביב. הרבה לפני ששמענו כאן על פיצת שף, הוא פתח את פיצריית "בית העם" המעולה שהקדימה את זמנה. לצערנו לא באנו לבשר שהוא פותח מסעדה אבל מעתה תוכלו להזמין ולקבל במאפייה פיצה, במקום (או ליד) עוד פרעצל ממכר. הפיצה מבצק מתוצרת בית נאפית בגודל זוגי, ולמרגריטה הבסיסית 56 ש"ח) אפשר להוסיף גבינה כחולה, זיתי קלמטה, גאודה, סלמי ועוד טופינגז (4-8 ש"ח). הדיל בתוקף בשני הסניפים (שבקרוב ייפתחו גם בשבת, והרי לכם בשורה) ובקרוב במשלוח עד הבית.
נחלת יצחק 30, גאולה 44

שוקולה שו גרסת תל אביב | עודד סיידא

השוקולטייר עודד סיידא מכין את הנשק האולטימטיבי נגד הקור: משקה שוקולד חם כמו בפריז. כמו במקור, השוקולד שו עשוי משוקולד מריר מובחר 70% עם תבלינים, מעט סוכר חום, וניל ממדגסקר וחלב (או שיבולת שועל לטבעונים). פרוסת עוגה מתוצרת בית, פרלין או מרשמלו ליד, ואפשר לחסוך מעבר בנתב"ג.
מרכז בעלי מלאכה 5 או בוולטובאתר, 24 ש"ח

לא רק אמילי בפריז | מייזון קייזר

על חג המלכים שמעתם? גם אם לא, עוגת המלך (גאלט דה רואה) היא מאפה שאסור לפספס, בצק עלים מפוצץ בחמאה במילוי קרם שקדים עשיר. בשת"פ חגיגי בין חברת אייר פראנס ומייזון קייזר, באחת מעוגות המלך שיימכרו עד סוף החודש ממתינה הפתעה שווה במיוחד – כרטיס טיסה לפריז. לא זכיתם? מוזמנים לשתף באתר האינסטגרם סיפור אישי בנושא נתינה ועזרה לזולת, והסיפור הזוכה יזכה את שולחו גם כן בכרטיס לפריז.

קובות שמנמנות ופטאייר ממולא | שוק הכרמל

שוק הכרמל ממשיך להיות זירת הקולינריה הרוחשת בעיר. התוספת החדשה היא כנאפה אל אמג'ד, דוכן אוכל דרוזי מבית חנות הכנאפה הוותיקה בעוספייה. אשתו של אמג'ד הקימה בשוק מיני-מסעדה, שבה היא מגישה תבשילים בטעם של בית דרוזי: במיה ועלי גפן ממולאים, תבשיל חצילים ועגבניות, קובות שמנמנות במילוי בשר, פטאייר ממולא סבאנח (תרד בר) ועוד, וכמובן כנאפה, בקלאווה ועוד מתוקים. באזור המעדניה תמצאו לאבנה עיזים, זעתר בלדי ושמן זית וזיתים שמייצרים חברי המשפחה.
דניאל 25, שני-שישי, 09:00-18:00

אירועים ועניינים

העמיתות באות לשוק | מרלוזה

מסעדת הדגים מרלוזה בכרמל ממשיכה את מסורת האירוח ומזמינה למטבח את מיכל בוטון ואנה שפירו ממאפיית "עמיתה". יחד עם השף דור אבן הן יגישו תפריט דגים ובצקים, למשל פילה בר ים במחית עגבניות מיובשות עטוף בבצק ואפוי בתנור. "באוגוסט האחרון עשינו מעין פסטיבל קיץ ואירחנו שלושה שפים – צביקה שטראוס, מוטי טיטמן ויובל בן נריה", מספרת מור חזן, הבעלים. "זה היה קשה ומאתגר והוציא אותנו מאזור הנוחות אך בסופו של דבר היה הכי כיף שיש. חשוב להזמין אנשים שהם לא רק שפים טובים אלא כאלה שאנחנו מעריכים, מכירים ומוקירים באופן אישי".
חבשוש 39, שני (16.1) מ-18:00

חומוס חליל, בירה ישראלית | פארוק בשוק

הנה חסכנו לכם נסיעה לרמלה: מסעדת פארוק בשוק מארחת את חומוס חליל המיתולוגי במסגרת שת"פ בין בירת הקראפט הישראלית "שקמה" ואפליקציית Ontopo. בתפריט תמצאו את המסבחה המצטיינת וספיישל משותף: המעורב הירושלמי של 'פארוק' על החומוס הקלאסי של חליל. את המנות מלווה בירה שקמה מהחבית לטובת יצירת 'הטעם הישראלי האולטימטיבי'.
רבי אדא 6, שלישי (11.1, 17.1), מ-18:00,להזמנות

מחוץ לעיר

עכו: בראנץ' מול הים

מלון הבוטיק עכותיקה, סוויטות רומנטיות במבנים ציוריים בעכו העתיקה, פותח את שעריו לבראנץ' עם הפנים לים. פטאייר, חומוס טרי, מטבלים, סלטים, בסבוסה ועטאייף מוגשים במרפסת באוויר הפתוח מול נוף מהפנט. 85 ש"ח.
עכותיקה,ראשון-חמישי 8:30-11:00, שישי-שבת 08:30-12:00

נאות קדומים: מסע שורשים

לכבוד החורף קבלו סיור ליקוט תנ״כי בהנחיית ד״ר טובה דיקשטיין, מומחית עולמית לאוכל מקראי ומחברת הספר ״מסע שורשים״, על אודות תולדות המטבח הישראלי מתקופת המקרא. תלקטו אספרגוס בר, חרדל וצמחים נוספים, תכירו את תכונותיהם ותכינו מהם ארוחה ירוקה ומזינה. 160 ש"ח.
פארק נאות קדומים, שישי (20.1), פרטים והרשמה 08-9770734 ובאתר

ריש לקיש: גירל פאואר וזירו וייסט

שתי מגמות חברתיות חשובות במקום אחד: השפיות אידית פדידה ומאיה דרין משתלטות על המטבח של ריש לקיש ומכינות "ארוחה ענווה" – סעודה בת שש מנות שכולה מבוססת על תוצרת חקלאית "פגומה". פירות וירקות שאינם יפים מספיק לעיני צרכנים ומסעדות, אך בשאר הפרמטרים מצבם מעולה, נזרקים בסופו של דבר לפח וכאן הם זוכים לעדנה מחודשת, לצד דגים ושמן הזית של בית הבד. 340 ש"ח.
בית הבד האקולוגי ריש לקיש, ציפורי, שישי (21.1) מ-12:30,להזמנות

כפר הנוקדים: הסועד הנודד ופסטיבל מדורות

"הסועד הנודד", קייטרינג המתמחה בבישול בטבע, יתארח בפסטיבל מדורות בכפר הנוקדים. פרט לכיבוד שיבושל בפויקה וגחלים מבטיח הפסטיבל עמדות שוק וסדנת אקרו-באלאנס, מופע קרקס וג'אגלינג אש, מסיבת ריקודים ועוד.
שישי-שבת (27-28.1), פרטים באתר

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• ג'ואל רובושון
• טאיזו
• ל'אפוק
• קפה טאיזו
• שרויטמן
• אסיף - מרכז קולינרי

1. L’Époque by Robuchon

אחרי שנים של המתנה וחלומות על הפירה המפורסם, גם לנו יש נציגות ראשונה של בית רובושון – קבוצה שמחזיקה ב-31 כוכבי מישלן במצטבר – הוא היא מורשתו של השף הצרפתי המיתולוגי ז'ואל רובושון, שנפטר לפני כארבע שנים. המסעדה תיפתח החודש במלון אלקונין, ולמעשה, כל תחום המזון במלון נוצר בהשראתו – עם תמיכה ממשפחתו של רובושון ומידיו של השף יבגני יוג'ין קובאל. המקום יכלול מטבח ענק שמשתרע על פני שלוש קומות, ויציע ערבוב בין מנות דגל מאטלייה רובושון, מסעדת שלושה כוכבי מישלן איקונית, למנות בהשפעת המטבח הישראלי שקובאל יצר יחד עם דיוויד אלבס, יד ימינו של רובושון. בקיצור, מקום חדש לאכול בו בגבוה, והמחיר יהיה בהתאם.לפרטים נוספים

2. קימצ'י

בעולם המתוקן קוריאה היא כוכב עולה, ולא רק בגלל משחק הדיונון וקיי פופ. טרנד ההתססות, שאומץ על ידי טובי השפים (ונחשב גם לבריא), מפנה את הזרקור לעבר הקימצ'י – ירקות מותססים שנחשבים אבן יסוד במטבח הקוריאני, וגם המנה שהשאילה את שמה למסעדה החדשה שתיפתח בקרוב ברחוב לילינבלום (עם חורבות אהן תאי). קימצ'יז היא למעשה גלגול שלמטבח רפאים שנפתח לפני כמעט שנתייםעל ידי סוני קים, ילידת יפן ובת להורים קוריאנים, והמקום החדש שלה צפוי להתחיל עם תפריט קוריאני מצומצם, ולהתפתח ככל שהזמן יעבור. מה שבטוח, מצאו שם התססות מרגשות.לפרטים נוספים

3. דאבל זירו

צירוף המילים "פיצה טבעונית" הוא לא צירוף מפתה מאוד עבור רובנו, אבל הנה הגיעה לשכונה (ליתר דיוק, לשכונת נווה שאנן) פיצרייה חדשה שמגישה פיצה טבעונית עם סטנדרטים של אמריקה. לא, באמת – מדובר בסניף ישראלי ראשון לרשת האמריקאית דאבל זירו, לה סניפים בלוס אנג'לס, ניו יורק, בולטימור, בוסטון ופרובידנס. הסניף התל אביבי הוא הסניף הבינלאומי השני של הרשת, אחרי ריאד, והיא נוסדה על ידי השף הסלבריטאי הטבעוני מת'יו קני. מבקר אוכל הרחוב שלנוכבר הספיק לבקר במקום, ועל אף שהתלהב מהבשורה הטבעונית, הרגיש שזה עוד לא מתחרה בפיצות השף הרבות שצצו בעיר – אבל לא מן הנמנע שזה עוד עשוי לקרות.לפרטים נוספים

4. אלון שבו

שבו, אחד הקונדיטורים המוערכים במחוזותינו, פתח את הסניף של הקונדיטוריה שלו ברחוב צ׳לנוב ב-2021 (שנכנסה בקלות לרשימתהקונדיטוריות הכי טובות בתל אביב), ומאז בצק רב נאפה בעוד שהקונדיטור צבר קהל לקוחות נלהב ונאמן. ועכשיו הוא מגיע עם בשורה לרחוב שינקין – כל תושבי הרחוב, ובמיוחד העוברים בגינת שינקין, יכולים להתחיל להתרגש לקראת כל המנות שהדרומיים כבר מכירים היטב: קרואסון, קווין אמאן, בריוש סוכר, דניש תפוחים ומרציפן או כל אחד מטארטי הפירות או השוקולד החלומיים שמציע שבו. אל דאגה, גם מאפים מלוחים יש כמובן – בורקס וישיסאוז, בורקס חצילים וגבינת בושה, או קרואסון מנצ׳גו ובצל ירוק. סוף סוף גם המרכז יוכל להינות ממאפי האמנות של שבו.לפרטים נוספים

5. המוס

כבר כמעט שבוע שלא נפתח במחוזותינו בר יין חדש וכבר התחלנו לדאוג, ואז הגיעה הפצצה: טל רשבסקי, הלוא הוא נוכל הפסטה הכי אהוב ושנוא במזה"ת, פתח את בר יין צמוד למסעדת הפסטה המדוברת שלו, טומטו טומאטו. "המוס" נפתח להרצה במהלך השבועיים האחרונות עם תאורה אפלולית, עיצוב קז'ואלי אך אלגנטי, מקומות ישיבה בפנים ובחוץ ואווירה נכונה בהחלט. המקום צמוד ממש למעוז נוכלות הפסטה, כך שמישהו אמר אלפרדו סלמי ואיזה איטלקי אדום? כן, אנחנו.לפרטים נוספים

6. סופלייר

מזג האוויר לא ממש משתף פעולה עם הקונספט אבל לפי לוח השנה החורף כבר לגמרי כאן, לכן אנו כאן לבשר על חזרת ה-Soupplier בגרסה משודרגת ומורחבת. סופלייר, מרקיית הפופ אפ שהוקמה לפני שנתיים בכיכר רבין ועברה דירה בחורף שעבר לכיכר מסריק, חוזרת כעת ללוקיישן המקורי עם שינויים קלים. מאחורי הקלעים, שף בנצי ארבל נפרד מקבוצת TGV (סורה מארה, הנסיך, הגפן, המגדלור ועוד), שממשיכה לנהל את הסופלייר. מבחינת תפריט קבלו צפירת הרגעה: המוליגטוני עדיין נוכח, וכך גם מרק חרירה עם אטריות (על בסיס טבעוני), מרק עגבניות וריזוטו עשיר בסגנון איטלקי, מרק עוף עם אפשרות לתוספת קרעפלך ומרק גונדי פרסי קלאסי, ובתוכו קציצות עוף בניחוח לימוני. יהיו עוד ספיישלים של מרקים מכל העולם, למשל מרק בצל, מרק פטריות חורף, מרק עוף מקסיקני ומרק תאילנדי חריף. רק מרק, מה לא ברור?לפרטים נוספים

7. חגי והלחם

האופה חגי בן יהודה הוא נצר לשושלת אופים שמוצאה באירופה, ואשר הקימה בארץ את מאפיית טיקוצקי הוותיקה שבפתח תקווה. הוא עבד במאפיות בארץ ובחו"ל, למד בקורס אופים-חקלאים שם התוודע לזני החיטה הים תיכוניים, ובשובו לארץ השתקע בקיבוץ עינת. עד מהרה התפשטה השמועה על לחמי מחמצת בעבודת יד שנמכרים בקיבוץ בימי שישי, וכשהמקום היה צר מלהכיל את המעוניינים, הוא החליט לעבור לעיר הגדולה ולשנות את כל מה שידענו על לחם עם דקדוק בקמחים עתיקים ושיטות אפיה מיוחדות. במקום תמצאו לחם כפרי מחיטה אורגנית על בסיס מחמצת שיפון, לחם איינקורן, לחם גרעיני חמנייה ודלעת, לחם כפרי אגוזים עם אגוזי מלך, באגט מחמצת בשילוב קמח חורסאן ועוד (25-35 ש"ח)לפרטים נוספים

8. קיט קט

תירגעו: לא, זה לא סניף למועדון הסליזי המפורסם מברלין, אלא משהו שונה לגמרי אבל מפתה לא פחות: פטיסרי חדש הנושא את השם האגדי. הקיט קט הוא פטיסרי צרפתי שרחוק מלהיות פטיסרי קלאסי, עם אווירת יער האגדות ששורה על המקום (לשני שדה, הקונדיטורית והמייסדת, יש קטע עם פיות). אבל אנחנו לא פה לעיצוב – עוגות מוס מעוטרות "פטריות", "פרחים" ו"ענפים", עוגת גבינה עם פירות יער שנראה כי לא עזבו אותו מעולם, עוגות בחושות מפתות ומאפים קסומים במיוחד. יש גם מלוחים מיוחדים (כמו מאפה הקפרזה, 27 ש"ח) ובכלל, מקום מאוד מיוחד.לפרטים נוספים

9. בונה בונו

גלידריה חדשה שנפתחת בחודש דצמבר היא בהחלט אחד מסימני ההתחממות הגלובלית, אבל אם משבר האקלים כל כך טעים, אז יאללה – קנו כלים חד פעמיים. כי בבונה בונו בונים על גלידות למבוגרים כמו גלידה גזר, גלידת שוקולד מריר, סורבה אפרסקים, תות, קוקוס, מנגו וגם לימונענע וג'ינג'ר. בגזרה המושחתת יותר תמצאו פבלובה, טירמיסו, קוקיז אנד קרים, קרם אוריאו, חמאה חומה ופקאן מלוח מעלפת ועוד ועוד. כמו בכל גלידרייה שמכבדת את עצמה, מגישים גם פרוזן יוגורט עם תוספות של פירות העונה טריים וגודיז אחרים וכן – יש גם שתייה חמה, כי בכל זאת חורף. רגע, עכשיו חורף, נכון?לפרטים נוספים

10. קפה ברלין

נחלת בנימין ממשיך לבסס את מעמדו כאזור בילוי לוהט, כשעריו נוסף לרשימת המקומות השווים בנחלת בנימיןמקום חדש – קפה ברלין, בר אוכל חדש של קבוצת הספיקאיזי (שמחזיקה גם בלמון טריהסמוך), עם כ-150 מקומות ישיבה, שולחנות גדולים ואווירה קלילה מכוונים לקהל צעיר. בתפריט שיצר שף דניאל רביץ (לשעבר דוד ויוסף) תמצאו לא מעט מנות שכבר התאזרחו בעיר: סלט עלים וגבינת בושה, בוראטה ועגבניות, פרח קישוא מטוגן ממולא גבינת עזים, קרפצ׳ו דג ים עם סלט ערבי ולאבנה משכם, שווארמה דג וסמאשבורגר, אבל יש גם תפריט פיצות מיוחד.לפרטים נוספים

11. Jigger

האחים אבידן כבר הביאו לנו מקומות נהדרים כמו הרום סרוויס, הפישבון וקונסיירז', אז אין שום ספק שהם יודעים על מה הם מדברים. ועכשיו הם מדברים על ג'יגר, בר קוקטיילים חדש ממש בלב כיכר דיזנגוף. הרמה והאווירה נולדו בהשראת מקומות בחו"ל (תגידו את האמת, יש מקום שלא בהשראת מקומות בחו"ל? אולי רק פלאפלים). ולמרות שיש אוכל, ויש אוכל, בג'יגר מתמקדים בקוקטלים מיוחדים, שמבוססים על סירופים ותמציות מתוצרת בית.לפרטים נוספים

12.Brix

למרות מיקומה המרכזי בלב העיר, כיכר גבעון הפליאה להישאר שקטה, נעימה ומסברת פניםעם כמה מקומות מצוינים, ועם זאת יש תחושה שהיא לא מנוצלת מספיק. מי שזיהו לאחרונה את הפוטנציאל הם בעלי בר היין החדש Brix, מקום לדרינק יין קטן ונשנוש של אוכל טוב. עם מגוון רחב של יינות מרחבי העולם, ותמחור סביר ביותר (כוס יין מתחילה במחיר נוח של 25 ש’’ח) ועיצוב בקו שנע בין נונשלנטי וקז’ואלי לאלגנטי ומזמין – יש עוד בר יין לשתות בו בעיר, כאילו היה חסר. לפחות פה יהיה יחסית שקט.לפרטים נוספים

• מסעדות חדשות
• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• בר יין
• ג'ואל רובושון

יגיע או לא יגיע? הדיבורים על הגעת מדריך מישלן לישראל שמכניסים את הקולינריה המקומית לסחרור, כעת הם מקבלים משנה תוקף עם פתיחת L’Époque – נציגות רשמית ראשונה של בית רובושון בתל אביב. למעשה כל תחום המזון במלון אלקונין, שנחנך היום וייפתח רשמית בתחילת ינואר, חוסה בצלו של השף הצרפתי המיתולוגי.

מלון אלקונין הוא גלגולו המודרני של מלון באותו השם, שפעל החל משנת 1913 ועד שנות ה-40, והיה המלון הראשון בתל אביב. במשך שנים רבות עמד המבנה נטוש עד שנרכש על ידי איש העסקים דומיניק רומנו, שהחליט להשיב לו את זוהרו. מסעדת ל'אפוק הישראלית-צרפתית משתרעת על פני רוב קומת הכניסה. "רובושון חלם לפתוח מסעדה בישראל.לפני ארבע שנים הוא נפטר, אך המשפחה שלו עדיין ממשיכה את העסק", אומר מנכ"ל המלון מורגן מונדולוני. "L’Époque by Robuchon הוא קונספט חדש שבו נגיש את המנות האיקוניות לקהל הישראלי".

ואכן, מספר שנים לפני מותו שיגר רובושון לישראל צוות רציני כדי לבחון אפשרות להקמת סניף של "האטלייה", מסעדת הדגל המצליחה שלו, אך ההרפתקה לא יצאה לפועל לאחר שלא נמצא לה לוקיישן מתאים. "קשה לחבר בין רובושון לתל אביב. הטעם שלהם ושלנו שונה מאוד, ולכן אנו מנסים להגיע לנקודת האמצע, אך האוכל יהיה עדיין צרפתי", מספר השף בפועל, יבגני יוג'ין קובאל. "כשהכנתי לדיוויד אלבס (יד ימינו של רובושון, ש.ב.ד.) ולצוות שלו ארוחת טעימות רעדה לי היד. בכל זאת – זו קבוצה שמחזיקה ב-31 כוכבי מישלן. למזלי הם אמרו שהאוכל שלי מזכיר את רובושון ומתאים למלון".

קובאל בישל בעבר במסעדת קורדרו במרכז סוזן דלאל, שנסגרה לפני כשנה, ומאז שימש כשף פרטי ("רומן אברמוביץ' לקוח שלי ועשיתי לו את כל האירועים"), כשבחודשים האחרונים הוא עוסק בהקמת המסעדה. כצפוי ממקום שלוקח את האוכל ברצינות מקסימלית, המטבח מעורר קנאה. הוא משתרע על פני שלוש קומות: קומת סרוויס, קומת קונדיטוריה ובייקרי וקומת הכנות ("אנחנו מייצרים הכל במקום וקונים רק קמח וסוכר").

בתפריט הפתיחה בולטות מנות דגל מאטלייה רובושון, מסעדת שלושה כוכבי מישלן איקונית: הביצה המושלמת וקוויאר, טרטר סלק ותפוחי עץ עם גלידת חרדל, אויסטר מבושל במי ים עם קוסקוס ברוקולי וויניגרט לימון, קוקי סן ז'ק עם קציפת קוקוס וכוסברה וסלסת עירית וג'ינג'ר. לצדן מופיעות מנות בהשפעת המטבח הישראלי שקובאל יצר יחד עם אלבס, למשל עלי תרד עם לאבנה עיזים מהצפון, טאבולה ושרימפס לנגוסטין. "אלה טעמים קלילים יותר שמתאימים לחך המקומי, ביס מפרובאנס ומישראל. זה אתגר אבל אני מאמין שיש מקום למסעדה כזו בארץ".

המסעדה כוללת 80 מקומות, בר קוקטיילים קטן וחלל אירוח פרטי ל-20 איש שמעוצב כספרייה. העיצוב שואב השראה מצילומי ארכיון של המלון ושל תל אביב הקטנה, התלויים על הקירות. שיתוף הפעולה עם קבוצת רובושון נמשך בבר שבקומת הגג ובארוחת הבוקר, המוגשת בסגנון א לה קארט. האורחים יוכלו לבחור במסלול צרפתי ובו סלסלת לחמים ומאפים, ריבות, ממרחים ומנה עיקרית חמה כגון אגז בנדיקט ופרנץ' טוסט, ובמסלול ישראלי – בייגל ירושלמי, חלה תוצרת בית וגבינות. על תחום האלכוהול אחראי הסומלייה נועם זרח, שהרכיב תפריט ובו כ-200 יינות, רובם מבורגון ומיעוטם מיקבים ישראליים מוכרים (מרגלית, קסטל ויתקין) ומבקבוקי שמפניה מבתים גדולים.

אלקונין משתרע על פני שני מבנים ברחוב לילינבלום, המבנה ההיסטורי ששוחזר בקפידה ולצדו מבנה מודרני נוסף. במלון 44 חדרים בגדלים שונים (כולל שתי סוויטות), גג עם נוף פנורמי, בריכה ובר וספא הראשון בארץ של רשת Clarines. המחיר מ-1,800 ש"ח ללינה וארוחת בוקר. תפריט המסעדה טרם פורסם, ולכן אין אפשרות לעמוד על מחירי המנות, אך אפשר כבר עכשיו להתחיל לחסוך.
לילינבלום 9, תל אביב, 03-5484000 (פתיחה בשבוע הראשון של חודש ינואר)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• ג'ואל רובושון
• משלן