Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עקוב אחרי: חשבונות אינסטגרם כחול לבן שכדאי לפודי'ס להכיר
הרשת החברתית הפכה לממליכת מלכים וקובעת טרנדים, חלקם מיותרים ממש וחלקם שורד את מבחן הזמן ומוכיח לנו שכדאי להשתלב, ומהר. אז אם אתם מחפשים השראה, קבלו עשרה פרופילים ישראלים מומלצים
אוכלים ומצלמים, ולאו דווקא בסדר הזה. צילום: shutterstock
אפשר רק לתהות מה היה עולה בגורל הקולינריה בארץ וכמובן גם בחו״ל אילו האינסטגרם לא היה פורץ לחיינו. התשובה, כנראה, ״אותו הדבר רק עם תאורה פחות מחמיאה״. מצד שני, אי אפשר להתעלם מזה שבשלנים מכל שכבות הגסטרונומיה העולמית (בנוסף לחקלאים, ספקים וכמובן סועדים), התחילו לתת דגש הרבה יותר משמעותי לנראות של המנה גם אם היא מוגשת בבית. אז מי עושה את זה טוב? קבלו אותם.
אפרת ליכטנשטט |41,000 עוקבים
אפרת ליכטנשטט, הלא היא הבלוגרית מאחורי ״אז מה את עושה כל היום״ הנהדר, אשר מתחזקת את אחד מחשבונות האינסטגרם הכי פופולריים בישראל, בטח מקרב הבשלנים הביתיים. אנחנו מדברים פה על שילוב של הקפדה, דייקנות ותשומת לב לפרטים שנראים אובססיביים מהצד, אבל מי יתווכח עם יותר מ-40,000 עוקבים.
היי חובבי אפייה מהסעיף הקודם, מן הסתם אתם כבר מכירים את ״עוגיונט״ הנהדר, שקבע רף גבוה מאוד בעולם הבלוגים הישראלי גם ממה שנדרש לבלוג וגם ברמת המתכונים. העמוד הזה מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של אחת הקונדיטוריות היותר יצירתיות בארץ, עם צילומים יפים ומסודרים בצורה מכעיסה.
הנה דוגמא לאיך עושים את זה כמו שצריך. ליטל רוזנשטיין, מעצבת פנים שהייתה בעברה כתבת אופנה ולייף סטייל, הפכה את חשבון האינסטגרם שלה לתעודת זהות שתגרום לכם לא רק לקנא בה אלא גם קצת לקוות לעבוד איתה. ממאכלים הומוריסטים ומעוצבים עד אופנה, שווקים וחופשות. בקיצור, החיים נראים יותר טוב ברשתות החברתיות.
המטבח המודרניסטי אולי יצא קצת מהאופנה בשנים האחרונות, וספק אם עוד נראה אותו בישראל בצורתו הקלאסית, אבל יש עדיין כמה משוגעים לדבר שמוכיחים כי שילוב של ידע, כישרון וסקרנות (וכסף, הרבה הרבה כסף) יכולים להתחרות עם מה שקורה בעולם. אחד מהם הוא אלכסנדר לחניש, הלא הוא זונדר. עזבו שטויות, תיכנסו רגע לפרופיל שלו ותבינו.
גיא גמזו ממסעדתאריאמעלה, כמו כל שף שמכבד את עצמו, לא מעט תמונות של מנות מהמסעדה, אבל מקפיד גם לצלם לא רק את מה שהסועדים אוכלים אלא גם את מה שהוא אוכל: קובה אותנטי מסיור בשוק, טייק אווי שמצטלם טוב מדי ותמונות מחו״ל, לצד מנות מקוריות וחומרי גלם ישראלים.
אמנם רוב התמונות בעמוד שלו הן תוצאה של שת״פים מסחריים, אבל וואו איזה תמונות. מתן כץ הוא צלם אוכל שעובד בצורה קבועה עם לא מעט מסעדות, מה שחושף לעוקבים שלו את תהליך העבודה גם של מישהו שמצלם אוכל לפרנסתו וגם של תהליך ההכנה וחומרי הגלם של מיטב המנות בעיר.
הנה דוגמה לאיך רשתות חברתיות יכולות להצמיח כוכבים: השף רז רהב ממסעדתOCDשנבחר ממש לא מזמן לשף הצעיר הטוב של השנה בפרסי האוכל של טיים אאוט, היה רק טבח מתחיל ושאפתן במסעדתפופינהכשהתחיל להעלות תמונות מגרות במיוחד של מנות פרי יצירתו. 13,000 עוקבים אחר כך ורהב הוא השף של אחת המסעדות הפחות מתפשרות שנראו בשנים האחרונות בישראל. ולמי שלא מזהה בתמונה, כן, זה מאסימו בוטורה.
מכירים את ״בצק אלים״? ברור. אז מעבר לבלוג הסופר מצליח גם חשבון האינסטגרם של מאיה, האישה שמאחוריו, הוא דבר ששוה לכם להכיר. למה? צילום מרהיבים באמת, הקפדה לא הגיונית על פרטים ובעיקר המון המון מנות, רעיונות וחומרי גלם שלא נכנסים לפוסטים עצמם, מה שמאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של מוח יצירתי.
הנה ההוכחה שגם אתם יכולים להיות אושיות אינסטגרם קולינריות מבלי להיות שפים או צלמים מקצועיים. רונן שמש הוא איש שיווק שמתעד בצורה די אובססיבית ומאוד אסתטית מאכלים שהוא מבשל בבית ודברים שהוא אוכל ברחבי הארץ. ומה אתם יודעים, אם עושים את זה במספיק התמדה וכישרון, הקהל ימצא אתכם.
אנחנו בעד שילובים מעניינים כמו אוכל ואמנות, ובזה בדיוק עוסק החשבון הבא. טל סיון צפורין היא מעצבת, צלמת, בשלנית ובעלת הבלוג היפהפה ״שוקולד ומלח״ (עוד שילוב שאנחנו אוהבים). האינסטגרם שלה מלא בפרוייקטים ביתיים מכל הסוגים כשפחות או יותר כולם עושים חשק ללכת לשוק ואז לעמוד ולבשל כל היום. רק תמצאו לנו זמן, ונעשה את זה.
המונח FOMO – החשש האובססיבי להחמיץ חוויות, אירועים והזדמנויות (ובלעז – Fear of Missing Out), שבא לידי ביטוי בהצצה תכופה בפייסבוק ובאינסטגרם ללא מציאת מנוח – הפך לאחרונה למילת באזז שמסבירה את המרשמים של כולנו לציפרלקס, אך את אירוע מסעדות פתוחות, שחוזר לתל אביב זו השנה הרביעית, אתם באמת לא רוצים לפספס.
הפרויקט חושף את אחורי הקלעים של עולם המסעדנות הישראלי ומקיים מפגשים בלתי אמצעיים עם שפים ואנשי אוכל. יותר מ־70 מסעדות ו־100 פעילויות ייקחו את המשתתפים למסע קולינרי מרתק. במקביל למפגשים עם השפים במסעדות ייערך השנה אירוע חדשנות שבו סטארטאפיסטים, יזמים ודוברים יציגו בפני קהל את הפיתוחים החדשים והיצירתיים ביותר בתחום הקולינריה.
נוסף על כך יתקיימו ברחבי העיר 12 מפגשי Food Talks שבהם תוכלו לתפוס, למשל, פאנל עם הנשים של עולם הקולינריה המקומית (רותי ברודו, זוהר שמואלי, שיר הלפרן ועוד), מפגש על יצירה באוכל בהנחיית הצלם דן לב, מפגש שבו תספר אפרת ליכטנשטט ("אז מה את עושה כל היום?") איך הופכים בלוג מצליח לעסק ושיחה עם נוף עתאמנה על מתכונים נכחדים במטבח הערבי ועל דו קיום במטבח.
תמונה: אפרת ליכטנשטט
עוד באירועים המסקרנים של הפרויקט: הצצה ראשונה למעבדת הקינוחים של רשת פושון; השף חיים כהן יארח מפגש בנושא נוסטלגיה שבו ידבר על החיבור בין המאכלים האהובים שזכר מהבית לבין הטרנדים העכשוויים בבישול; והשף רן שמואלי ממסעדת קלארו ינחה סדנה על סודות האירוח ועל האתגרים בבישול לאירוע רב משתתפים. נשמע מעניין? רק דמיינו מה ילך בטאיזו, הרברט סמואל, אריא, קפה איטליה ומסעדות נוספות שפותחות את דלתותיהן לערב אחד אינטימי. FOMO, כבר אמרנו?
מסעדות פתוחות, 3.12־9.12, 50־300 ש"ח לכרטיס בהתאם לפעילות.
פירות ים ב-21 שקלים ועוד מחדשות האוכל החשובות של השבוע
שצ'ופק חוגגים עם מבצעים שווים על דגה ושתייה, מסעדות פתוחות יעיפו לכם את הראש והחך, ועוד הרצאות, תפריטים חדשים ומאפייה חדשה במרכז העיר. קחו מפית, יהיה פה ריר
המונח FOMO – החשש האובססיבי להחמיץ חוויות, אירועים והזדמנויות (Fear of Missing Out), שבא לידי ביטוי בהצצה תכופה בפייסבוק ובאינסטגרם ללא מנוח – הפך לאחרונה למילת באזז שמסבירה את המרשמים של כולנו לציפרלקס. אך את אירוע מסעדות פתוחות, שחוזר לתל אביב זו השנה הרביעית, אתם באמת לא רוצים לפספס.
הפרויקט חושף את אחורי הקלעים של עולם המסעדנות הישראלי ומקיים מפגשים בלתי אמצעיים עם שפים ואנשי אוכל. יותר מ־70 מסעדות ו־100 פעילויות ייקחו את המשתתפים למסע קולינרי מרתק. במקביל למפגשים עם השפים במסעדות יערך השנה אירוע חדשנות שבו סטארטאפיסטים, יזמים ודוברים יציגו בפני קהל את הפיתוחים החדשים והיצירתיים ביותר בתחום הקולינריה.
אקלרים של פושון (צילום: בועז לביא)
נוסף על כך יתקיימו ברחבי העיר 12 מפגשי Food Talks שבהם תוכלו לתפוס, למשל, פאנל עם הנשים של עולם הקולינריה המקומית (רותי ברודו, זוהר שמואלי, שיר הלפרן ועוד), מפגש על יצירה באוכל בהנחיית הצלם דן לב, מפגש שבו תספר אפרת ליכטנשטט ("אז מה את עושה כל היום?") איך הופכים בלוג מצליח לעסק ושיחה עם נוף עתאמנה על מתכונים נכחדים במטבח הערבי ועל דו קיום במטבח.
עוד באירועים המסקרנים של הפרויקט: הצצה ראשונה למעבדת הקינוחים של רשת פושון; השף חיים כהן יארח מפגש בנושא נוסטלגיה שבו ידבר על החיבור בין המאכלים האהובים שזכר מהבית לבין הטרנדים העכשוויים בבישול; והשף רן שמואלי ממסעדת קלארו ינחה סדנה על סודות האירוח ועל האתגרים בבישול לאירוע רב משתתפים. נשמע מעניין? רק דמיינו מה ילך בטאיזו, הרברט סמואל, אריא, קפה איטליה ומסעדות נוספות שפותחות את דלתותיהן לערב אחד אינטימי. FOMO, כבר אמרנו?
מסעדות פתוחות, 3.12־9.12, 50־300 ש"ח לכרטיס בהתאם לפעילות.
בדרך לסורא מארה עוצרים בחניון. בדרך כלל לא מתעכבים בו יותר מדי ומדלגים בזריזות אל המעלית בדרך לארוחה במסעדה – בכל זאת קצת ספוקי כאן – אבל בתקופה הקרובה תוצג תערוכת אמנות בחניון.נושא התערוכה הוא "הקומה העשירית" וישתתפו בו האמנים גילי אבישר, יוחאי מטוס, צחי ברוזה,wonky, אבי מוסל, ניר אדוני, שירלי שור, אורי דירקטור ויואב כהן.התערוכה תיפתח ב־17.2 ותתקיים מדי ערב מ־20:30 (נעילה ב־ 30.3). הפרויקט הוא של היינקן ושל Ash Artline , והשאיפה היא להגיע לקהלים של בליינים, גרגרנים ופרפרי לילה שלא מספיקים לראות יצירות אמנות במוזיאונים ובגלריות בשעות היום.
Sura Mare, סעדיה גאון 24 (הכניסה מהחניון ברח' צקלג 21)
כל יום 20:30־1:00
זה לא שוקולד. עבודת אור של ניר אדוני
יאללה חגיגה
יום הולדת למסעדת הדגים שצ'ופק
שצ'ופק, הדגייה הקלאסית הוותיקה, חוגגת 21 שנים. אתם – שאוהבים לפתוח ארוחה במבחר ססגוני של סלטים על השולחן בדרך אל הדגים מהגריל – מוזמנים לחגוג את מסיבת יום ההולדת. אתם לא צריכים להביא מתנות, אבל רבאק – 21 שנים למסעדה בתל אביב הן בהחלט רקורד ראוי לציון.
עד סוף פברואר יוגשו בשצ'ופק מבחר מנות ויינות ב־21 ש"ח האחד. תוכלו להזמין במחיר זה מבחר של מנות ראשונות כגון קלמרי סגול על הפלנצ'ה, קלמרי מטוגן, שרימפס מטוגן, מרק דגים, יינות בכוס ובהם גמלא שרדונה וגולן מרלו וקינוחים מז'אנר הבוואריה הנוסטלגית, עוגת גבינה אפויה וסורבה לימון ומנגו–כל זה נוסף על התפריט הקבוע. צ'ייסרים ב־10 ש"ח יזכירו שהגענו לכאן בשביל לחגוג.
טוק־האוס, מועדון הרצאות חדש בנמל תל אביב, רוצה שתקומו מהכיסא ותבואו לשמוע הרצאות במגוון נושאים וללא פיקסלים מסביב. בשבוע הבא תחל עיתונאית האוכל רונית ורד ("הארץ") בסדרה של ארבע הרצאות בשם טעמקומי, שבה תסביר כיצד הפך המטבח הישראלי לאחד המדוברים בעולם. המפגשים יערכו בימי שישי בצהריים ויעסקו בנושאים שונים:
חומוס בטחינה – מתי ואיפה הומצא החומוס ומדוע הפך לסמל הסכסוך היהודי־ערבי? (19.2); תאנים ושאר ירקות – על העבר, ההווה והעתיד של הפרי החושני ושל פירות וירקות מקומיים אחרים (4.3); חיטה ולחם – מגרעיני חיטה קדומים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במצדה ובשבטה עד לסיפורן של עשר מאפיות מקומיות (18.3); תעלומת המטבח הישראלי – מה זה בעצם מטבח ישראלי, והאם במדינה צעירה ונטולת מסורת קולינרית מובהקת אפשר להצביע על מאכלים ישראליים? (1.4).
65 ש"ח להרצאה בודדת, 225 ש"ח לכל הסדרה.
טעמקומי – סדרת הרצאות של רונית ורד, טוק־האוס, נמל תל אביב ביתן
הקואופרטיב הטבעוני בר קיימא החליט לחדש את תפריט הערב על בסיס משנתו של ד"ר אורי מאיר־צ'יזיק, יועץ תזונתי העוסק גם בחקר ההיסטוריה של התזונה ודוגל באוכל בריא, פשוט וטבעי. תפריט הבריאות מורכב כולו מדגנים מלאים, לחם מחמצת וירקות. במנות תמצאו קציצות עדשים מונבטות עם פירה וציר ירקות מצומצם (54 ש"ח), פסטה כוסמין עם פטריות, עגבניות שרי, שום, צ'ילי ותרד (48 ש"ח), סלט פריקי עם גמבות צבעוניות, חמוציות, בצל ירוק, כוסברה וקשיו (39 ש"ח), חומוס מעדשים מונבטות עם סלסה עגבניות חריפה, טחינה ולאפה (35 ש"ח), עוגת קרם קשיו ותותים (26 ש"ח), טראפלס תמרים (18 ש"ח לשלוש יח') וטארט טאטן עם גלידה טבעונית (29 ש"ח).
החנויות הצפופות בפינת אלנבי וגרוזנברג הפכו במסכת שיפוצים אימתנית לחלל ענקי ובהיר המשובץ באריחי חרסינה צחורים ובוהקים. בירכתיים המאפייה זכתה לחלונות גדולים אל הרחוב הצדדי, ואפשר לעקוב בעדם אחרי הבצק התופח ואחרי עבודת האופים. זוהי המאפייה, פרויקט חדש של כמה נחתומים, חלקם מבקשים לשמור על אנונימיות. המפורסם בצוות הוא הקונדיטור יואב שושנה, המוכר מ"הצילו אני לא יודע לבשל", בוגר מצטיין של בית הספר לבישול פרנדי, פריז, שעבד כעשור בחו"ל.
המאפייה תציעה אפייה ארטיזנלית בגרסה כשרה למהדרין תוך התייחסות גם לכוכבים עממיים יותר בעולם הבצקים המקומי. במקום יימכרו לחמי מחמצת משיפון, כוסמין, דגנים וכו' (15־22 ש"ח לכיכר), חלות בשישי (10 ש"ח), עוגות שמרים, כולל קראנץ' שוקולד ורוגלעך (19.90 ש"ח לק"ג), ואפילו בורקס (19.90 ש"ח לק"ג בורקס תפוחי אדמה, שאר הבורקסים ב־34.90 ש"ח לק"ג). תנורי האבן שבמקום יפיקו פוקאצ'ות ופיצות, ושושנה ירעיף על הוויטרינה אקלרים, מקרונים, סופלה, פונדנט ועוד עוגות רושם קוקטיות של צרפתים. כמו כן אפשר יהיה להזמין עוגות קרם ועוגות יום הולדת באופן מיוחד. עוברי אורח באלנבי יוכלו לרכוש פה מאפים לדרך או לבית, וגם להתיישב לקפה ומאפה אל השולחנות שהוצבו לאורך המדרכה (7 ש"ח לקפה ומאפה לקחת).
מי שכל הסחרור הפחמימתי הזה, המגובה במדפי עוגיות וכריכים טריים המותקנים במקום, מוגזם מדי עבורו, יוכל ליהנות מסלטים מירקות טריים הנחתכים במקום. אלנבי מקבל נשיקה צרפתית־איטלקית בתמחור ידידותי לכל סוגי האנשים שמחליפים אוטובוסים או חולפים בו.
המאפייה, אלנבי 88
ראשון־חמישי 6:00־22:00 שישי 6:00־שעה לפני כניסת השבת
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
280,000 הצבעות גולשים, 228 מועמדים ו־38 קטגוריות. 2015 הייתה שנת הבטחות ואכזבות, אהבות וקרבות, ואלה המסעדות, הברים, השפים, הקונדיטורים והמיקסולוגים שעשו אותה גם ממש, אבל ממש, טעימה. קבלו את הזוכים בפרסי האוכל של Time Out
אנה שפירו פרצה לחיינו עם קינוח ברולה פורצ'יני וגלידת מיסו מיתולוגי שיצרה עבור מסעדת פיצרוי. מאז היא מובילה בארץ את זרם הגסטרונומיה של הקונדיטוריה, שמאמץ חומרי גלם וטעמים מתחום הבישול ומיישם אותם במנות אחרונות יצירתיות ולא בהכרח מתוקות. בטאיזו הקינוחים שלה נחשבים ליצירות אמנות ומושכים סועדים לא פחות משאר התפריט.
חלוצת מסעדות השוק חוגגת יום הולדת שביעי ומראה לכולם איך עושים זאת נכון. התפריט משתנה לפי מה שקורה בשוק הכרמל הסמוך והמנות תמיד פשוטות אך לא פשטניות ועושות כבוד לחומרי הגלם. לכולם יש מה לאכול – קרניבורים, צמחונים, טבעונים ואנשי ים (שעבורם מתקיים פסטיבל אויסטרים אחת לחודש), והאווירה קלילה, קולית וסקסית.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:סנטה קתרינה, דוק, חאן מנולי, ברטי, צפון אברקסס.
מה אפשר להגיד על בית תאילנדי שעוד לא נאמר? שהיא הכי אותנטית שאפשר, שהאוכל בה טעים ברמות אחרות, שהבעלים יריב מלילי ואשתו לק נאמנים לעצמם ולא מעגלים פינות ושכל מנה פוגעת בול. הדקורציה אולי לא הכי מושקעת והשירות לפעמים פזור דעת, אבל האמת הקולינרית מורגשת בכל ביס. זה כנראה מסביר את ההמתנה הממוצעת לשולחן בסופ"ש: כשלושה שבועות מראש.
ברוסט חזיר צלוי וסבידה בבית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו
בינדלה
האיטלקייה הטובה ביותר
משפחת בינדלה השווייצרית הביאה לתל אביב סטנדרטים נדירים של דיוק, בייחוד כשמדובר במטבח האיטלקי הפשוט לכאורה. השף רועי סופר – הצלע הישראלית במיזם – יצר תפריט בגובה העיניים שבבסיסו חומרי גלם טריים ואיכותיים. החיבור בין האלגנטיות האירופית לחוצפה הישראלית יוצר מקום שמדבר עברית ומרגיש כמו רומא. המועמדים הנוספים בקטגוריה: קפה איטליה, מל ומישל, קוואטרו, ליטל איטלי, קנטינה, לה רפובליקה די רונימוטי.
הוא חתיך, אתלט, בעל אוהב, אב לחתול, מחבק לקוחות, רגיש לסטודנטים תפרנים ולילדים, ובאופן כללי מסתמן כגבר המושלם. חשבון האינסטוש של השף עומר מילר (שולחן, חדר אוכל) הוא אמיתי, חשוף ופגיע. יש בו נוכחות לקולינריה אבל גם הרהורים, עומק והומור. וכשהוא משוויץ בשירנקה ובבוריס אנחנו בכלל נמסים. אנחנו, ועוד 52 אלף עוקבים.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:אייל שני, אלכסנדר לחניש (זונדר), אפרת ליכטנשטט, משה שגב, נטלי לוין (עוגיו.נט).
בחירת המערכת: אפרת ליכטנשטט
אפרת ליכטנשטט, צלמת, מעצבת גרפית ובעלת הבלוג המצליח "אז מה את עושה כל היום?", היא מקור התסכולים הבלתי נדלה של כולנו. הצבנו את הספר המתוק שהוציאה על שולחן הקפה, ומאז אנחנו לא מפסיקים לעקוב אחריה באינסטגרם. העיניים הבורקות ומלאות ההתלהבות בכל סלפי, המניקור המושלם ובעיקר המנות שהיינו רוצים להיות חתומים עליהן בעצמנו, על כל בורקס מעוצב ומרק כרישה מהמם. זה מה שאנחנו היינו רוצים לעשות כל היום אפרת, אם זה היה יוצא לנו ככה.
מתוך האינסטגרם של אפרת ליכטנשטט
טאקריה
המזללה הלטינית הטובה ביותר
למסעדה המקסיקנית הזאת יש DNA שגורם לכל מה שהאחים ירזין וטל שטרן נוגעים בו להפוך לזהב (ע"ע מגזינו, קפה איטליה): מטבח נאמן למקור עם התאמות קלות לחך הישראלי, אווירה סקסית ווייב קולי. בפנים או בחוץ, בנעלי בית או בעקבים, בדייט על מרגריטה או בארוחה משפחתית – בטאקריה כל התשובות הנכונות.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:טוטומה, צ'אנגוס, לוס ברנינג טאקוס, דייגו סאן, אל טאקו.
למרות המרחק הגיאוגרפי בין אזורי חן לחמארות של פיראוס, מדובר באואזיס יווני לגמרי משכנע. צביקי עשת, מסעדן עם דרייב מטורף שהשתלט על המרכז המסחרי באזורי חן והפך אותו למתחם בליינות, מאוהב במדינת האיים ודאג שהצזיקי והמוסקה בגרקו יהיו קרובים ככל האפשר למקור. תוסיפו לכך אוזו שזורם כמים, בוזוקי ובגלמה, וקיבלתם חפלה כמו באתונה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:סנדר, ד"ר שקשוקה, עזורה, צ'יריפום, חנן מרגילן, ויקינג.
עם מוזיקה שמחה ורועשת, טבחים בהפרעת קשב ופינה שתמיד אפשר לנשנש בה שמיניות פיתה עם קצף עגבנייה ושמנת חמוצה – אין פלא שהמזנון של אייל שני נבחר בפעם השלישית כמקום אוכל הרחוב המועדף על תושבי העיר. מנות כמו "ורוד בפיתה" ו"סטייק אנד אגס" הפכו למנות דגל בשלושת הסניפים (אבן גבירול, קינג ג'ורג' ורמת החיל), ולצערנו התור תמיד בהתאם. אז איך לקרוא לכם היום?
המועמדים הנוספים בקטגוריה:הקוסם, מפגש האושר, שווארמה בינו, המזנון, שרי הרינג, Hiro, דה באן, שיפודי דני וסלים (הברברי).
עלמה פוגל ואורית רביבו העבירו את הסלון הביתי של ג'וז ולוז מיהודה הלוי למפעל קטן ברחוב גבולות, והצליחו לשמור על החוויה האינטימית ומענגת עד ארוטיות של המקום. התפריט המשתנה מודפס מדי יום במכונת כתיבה ומוקלד גם בערבית, לטובת כל אלה שמגיעים בהמוניהם באוטובוסים.
בפאתי שוק הכרמל מתחבאת מסעדה מאולתרת למראה שמבשרת על שינוי מכריע בתפיסת העולם הקולינרית. בשר הוא לא סתם חומר גלם, הוא בעל חיים שעוקבים אחרי גידולו עד לרגע שבו הוא מגיע אל האטליז. אנשי האטליז מיטמרקט והשפים ירון קסטנבוים ויהונתן בורוביץ' רוצים לשכנע שבשר צורכים מעט ומוקפד, ויש להם את כל העראייס שבעולם כדי לשכנע אתכם בצדקתם.
לאמריקאים יש את פיטר לוגר ולנו יש את הדסון. כלומר, לא הנהר. בכל מה שקשור למקצועיות, מסעדת הבשר שואבת השראה מהאח הגדול בתפוח הגדול: הנתחים מגיעים מפרות מבכירות, מטופלים בחדר יישון צמוד ומוגשים במידת צלייה מושלמת. האווירה האלגנטית והעיצוב המודרני משלימים חוויית ארוחה אורבנית שכולה עונג צרוב בגריל.
דלת הקסמים המסתובבת בבן יהודה מעבירה את הבליינים לשדרות מדיסון של 1960. מיד אחרי הדרינק הראשון תתחילו לחפש באופן אינטואיטיבי את דון דרייפר חולף בפריים. הרעיון לצרף לזו ביזו את השף דיוויד פרנקל מפרונטו הוסיף אדרנלין למטבח ויצר חוויה טוטאלית. ממש כמו הסדרה, גם הבר ראוי לגלובוס הזהב.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:צ'יקטי, קפה אירופה, סרווסריה, ז'אז'ו בר יין, רמלה.
עם ארוחות מפוצצות כמו בוקר בוקרים, ברקפסט טאקו ופילי צ'יז סטייק – לא פלא שהעיר נוהרת לבנדיקט לאורך כל היממה לארוחה החשובה ביותר ביום. בינינו? סוד הקסם הוא בכלל בלילה, עם פרנץ' טוסט, מגדל פנקייקס או מלא לחמניות עם נוטלה לעת מאנץ'.
כלי כסף, מפות לבנות, בלאדי מרי וביצים עלומות שעשויות בדיוק כמו שצריך הן ללא כל ספק ארוחת הבוקר המושלמת עבורנו. מסעדת נורמן ותפאורת המלון היוקרתי שהיא שוכנת בו הפכה להיות הקפיצה הקטנה שלנו לחו"ל באמצע השבוע (רק כי אין מקום בסופ"ש). אל תפספסו את ההרינג הכבוש עם הבצל המוחמץ, ובכלל, אל תפספסו.
נורמן
ארוחת בוקר בנורמן. צילום: אנטולי מיכאלו
קפליקס
קפה הגורמה הטוב ביותר
לא בטוח אם התמכרנו לקפליקס בגלל הקפאין, הטעם או הארומה המעולים של בית הקלייה הזה שהקימו בני הזוג שפר. התוצאה היא תערובות הקלייה הטובות ביותר שפגשנו בעיר, ושאיפה סודית להיכנס להיכל התהילה של בעלי הכוסות על הקיר.
רביבה אפל הקדימה את טירוף הפטיסרי התל אביבי בשלושה עשורים כמעט, שבהם רכשה ידע וניסיון שמאפשר לה לאפות ארסנל מתוקים פריזאי מושלם גם בתנאי הלחות והחום של העיר. ההיצע מעולה למי שנשאר לשבת או רוכש כיבוד מושקע הביתה. רביבה, תעשי לנו קרואסון, מקרון ופאי לימון, ואולי גם ילד קטן עם תלתלי מרנג מושלמים.
עובד זיתוני ברא בתוך יקב טמפלרי ישן ארמון נשפים שהוא בר יין, והשפית עדי לוי, שהספיקה להתמחות אצל דניאל בולו, מכינה בו מעדנים באמת פנטסטיים. סוד הקסם של המקום נובע מכך שאי אפשר שלא להתמסר לטוטאליות של זיתוני. תפריט היין, שמציע יותר מ־180 בקבוקים, נבנה על ידי אשת היין והבעלים שני מעוז זיתוני, והוא נפלא לשתיינים מתחילים ומתקדמים כאחד.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:קלואליס, מסה, טוטו, ברוט, נורמן, טייסטינג רום, יפו תל אביב, הבסטה.
עובד זיתוני – הבעלים של ז'אז'ו בר יין. צילום: אנטולי מיכלאו
מאנטה ריי
מסעדת הדגים הטובה ביותר
כמעט שני עשורים שמאנטה ריי מאכילה סועדים במגשים עצומים של מזאטים ומנות דגים ופירות ים על קו המים שבין יפו לתל אביב. המוצר המרכזי שבני הזוג גנור מוכרים פה הוא אופטימיות פלוס מרפסת מופלאה עם הפנים לגלים. תיירים מסתערים על המקום, והתורים הארוכים שממתינים בחוץ בכל בוקר ובכל עונה לרגע הפתיחה, מוכיחים שאופטימיות היא סחורה שיש לה אינסוף קונים.
TYO היא מה שקורה כשמחברים לאונג' בר אופנתי וסושי מאסטר מייד אין ג'פאן. הבניין לשימור הפך למופת לעיצוב פנים עדכני, ובעמדה פינתית סטייל די.ג'יי ממקסס את הסושי יאמה סאן, שף עם הכשרה מיפן וסטאז' בניו יורק. הקהל מורכב מאיי ליסטרים וסלבס שבאים בגלל הרולים והקוקטיילים המדויקים ונשארים בגלל התאורה בשירותים.
קבוצת עדי'ס לייף סטייל החליטה לתת מענה פרימיום למסעדת עילית כשרה וגייסה את יונתן רושפלד למשימה. מאז לקח את הפיקוד השף קובי אוחיון, שמוכיח שהמיקום האקסקלוסיבי עם נוף למרינה של הרצליה הולם את מידותיו.
ננה שרייר התניעה את מהפכת הטבעונות במסעדות העיר כשהביאה איתה את הטופו כחומר גלם לגיטימי במשתאות הגרוזיניים שלה והכירה בינו לבין החינקלי. חלק מהאדפטציה הטבעונית שנהגה במטבח של ננוצ'קה מדי יום עובד היטב וחלק צריך עוד שיוף. כיוון ששרייר יודעת לעצב טוב יותר מכל אחד אחר חוויית אלכוהול וגוד וייבריישנס, נלך אחריה בטופו ובסייטן.
סינרגיה מושלמת של רוח ים במבנה ישן במתחם התחנה, בצלם של עצי פיקוס ענקיים ובסחרור נעים שמקנים קנקני סנגרייה לצלילי המוזיקה הספרדית. כל אלה משכיחים לרגע את השופינג המופרע שערכתם לפני שנייה בסניף של רזילי.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:טאפאס אחד העם, טפאו, טייסטינג רום, רוקח בנמל.
הוא נבחר לברמן הטוב ביותר לשנת 2015 בתחרות World Class Israel, הוא זכה במקום השני בתחרות העולמית בדרום אפריקה, והוא בהחלט לא מתכוון לעצור. אריאל לייזגולד, האיש בעל הזקן האפרוחי שטבע את המושג "מיקסולוג", הלביש את ברמני העיר בחליפות ולימד אותנו לשתות קוקטיילים בסטייל, ממשיך לחנך את התל אביבים לתרבות שתייה איכותית יותר.
המבנה ההיסטורי של יואל משה סלומון עבר רסטורציה, שופץ ועוצב באופן מאופק כדי לתפקד כתפאורה מושלמת לעבודת המומחים: השף המוכשר גיא גמזו והמיקסולוג קסטר תומפסון, שמספקים את המנות והקוקטיילים הכי פוטוגניים וטעימים בעיר.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:Messa Bar, חמארה (רפאל), סושיאל קלאב, בר ברבוניה, נקסט דור (מיטבר).
הוא נפתח כבר קטן שכולו מחווה לשנות ה־20, הפך לאחד האבות המייסדים של תרבות הקוקטיילים בתל אביב וזכה בתואר הבר הטוב ביותר במזרח התיכון ובאפריקה בתחרות העולמית. בשלוש שנות קיומו הפך האימפריאל לבר למביני דבר שהחוויה בו כוללת תפאורה, שתייה, ובשנה האחרונה גם אוכל מצוין.
במבנה הכי מרשים במתחם שרונה מסתתר לו הבראנץ' הכי מצולם בעיר. השף רן שמואלי בנה תפריט עם מגוון מנות שמקשה על הסועד הממוצע להחליט מה הכי כדאי לבחור. עם מנות כמו טוסט שינקין וגאודה, שקשוקת פירות ים ובוצ'ר נקניקים הום מייד – הבחירה היא אכן כמו בין אימא לאבא. למה לא כל יום שבת?
האחים דוקטור פיצחו כנראה את הגנום התל אביבי לבראנץ' מושלם: תן להם בופה גדול ומרשים, השתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר וקבע מחיר אחיד – והרי לך רשימת המתנה של שבועיים. כן, אנחנו מוכנים לעמוד בתור הזה גם בגשם שוטף כי ללא ספק מדובר בחוויה שאין שנייה לה בכל העיר.
עם תפריט צרפתי־וייטנאמי, חדר עישון ובו ספרייה מהפנטת ומנות איקוניות כמו נאמס וטונה נא – הוטל מונטיפיורי לוקחת את סועדיה לחוויה במקום ובזמן אחרים. השירות המוקפד, התפריט המדויק והאווירה החו"לית מוכיחים כי זה המקום להיות בו בכל שעה ביום. בעיקר אם יש לכם מפתח לאחד מ־12 החדרים היפהפיים בקומות העליונות.
זה 13 שנים שהשף מאיר אדוני מטפח את כתית, וגם במשכנה הנוכחי הקטן היא מסעדה עילית וחסרת פשרות. הצלחותים מפגינים קומפוזיציות מושלמות ומרהיבות שהפכו את המנות של אדוני לכוכבות באינסטוש והבישול המורכב שעוסק במתכוני מורשת יצרו שפה ייחודית שיש לה מקום של כבוד בתל אביב.
שנה של שיפוצים ושינוי כיוון בתפריט, שקיבל בעיטה מארץ המגף, לא הפריעו לקופי בר להישאר אתר עלייה לרגל. הביסטרו שנפתח לפני 21 שנה על ידי רותי ומתי ברודו הפך לאבן הפינה של קבוצת R2M וסמל לאיכות ושירות בלתי מתפשרים שממנו טובי המסעדנים בעיר מנסים ללמוד. מנות כמו אווז קונפי ופטה כבד עם תאנה מוחמצת הפכו לסמלי סטטוס, וכך גם סידורי הפרחים הענקיים על הבר בכניסה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:שולחן, Aria, דוד ויוסף, פאסטל, המזללה, דלאל.
שום כותל, שום עיר עתיקה – עבור התל אביבים מחניודה היא ירושלים עצמה. המסעדה שהחליטה שבירה קולינרית יכולה להיות גם הרחק מקו החוף מצדיקה את התואר, ויעידו על כך העשרות שמחכים בתור בכל שבוע. השפים אסף גרניט, אורי נבון ויוסי אלעד כבר הספיקו לפתוח מסעדה דומה בלונדון. ואנחנו שואלים: מה עם תל אביב?
המועמדים הנוספים בקטגוריה:מונא (ירושלים), כולא (חיפה), מגדלנה (צומת מגדל), מיכאל (לימן), פסקדו (אשדוד), דיאנא (נצרת), הלנה בנמל (קיסריה).
השותפות הנהדרת בין השף לאון אלקלעי והאחים ירזין הביאה לעיר את בשורת הפיצה במשקל, ומאז המשולשים שייכים להיסטוריה. תוספות מיוחדות, פיצות טריות, צוות צעיר ושלושה סניפים מושקעים (רוטשילד, אלנבי, דיזנגוף) שמקיפים את המטרופולין הפכו את טוני וספה לשם נרדף לפיצה איטלקית טעימה באמת.
לאחר שנים שבהן חיפשה העיר מקומות לקנות בהם אוכל מוכן ואיכותי ומוצרי מעדנייה מיובאים ומקומיים תחת קורת גג אחת – הגיעו החלוצים לבית ברודו ופתחו את הדליקטסן, האחות הקטנה והטעימה של קבוצת R2M שחולשת על כל פינה בעיר. והשוס? דוכן הפרחים לקנייה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:יוחנן, חוות צוק, יום טוב, חיים רפאל, ליגורי, ביאטריס, מרקטו.
רשת הגלידה האיטלקית שהתחילה מחנות קטנטנה ומשפחתית בנווה צדק הפכה לאימפריה בינלאומית עם סניפים באוסטרליה ובקרוב גם בניו יורק. סניף הדגל ברחוב שבזי 40, המעוצב בסגנון רטרו של שנות ה־70, הפך לעצירת חובה בשכונה הוותיקה כשממולו יוגורטיית אניטה עם גלידות ללא סוכר ושומן, נוסף לגלידות על בסיס סויה ואינספור תוספות כמו פירות, שוקולדים וריבות נפלאות שמכינה אימא אניטה בעצמה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:בוזה, אייסברג, Arte, וניליה, סיציליאנית, לג'נדה, ג'אלה, ג'לטריה.
המבורגר הוא מזונם החיוני של הקלאברים, ורשת אגאדיר הוותיקה השכילה לקשור את חיי הלילה המקומיים לקציצה עם אווירה גרובית ומלצריות נאות שהפכו את את ההמבורגר שלה לחלק אינטגרלי מכל מאנץ' לילי. אפילו הקמפיין השערורייתי של השנה לא הצליח להרוס לה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:ויטרינה, אמריקה בורגרס, המבורגר גורמה 26, מוזס, BBB.
מקדש הפחמימות הבלתי מעורער של העיר. אחרי שעמדה בגבורה בשיפוצים הארוכים במתחם גבעון פתחה מאפיית לחמים מחדש את סניף הדגל והשאירה אבק לשאר «הסניף הפתוח 24 שעות, מגוון הלחמים הטריים, לחמניות הביס המושקעות והאפשרות לקנות בצק פריך ובצק עלים הביתה הם רק חלק מסוד הקסם.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:לה מולאן, בית לחם, בר לחם, אדון שיפון, לחמנינה
השפים הצעירים מוטי טיטמן ואור מיכאלי השתלטו על המטבח הפתוח של הבר ויצרו מהפך פנימי קולינרי טהור שהפך את מלגו ומלבר למסעדת שף של ממש ולדיבור החם בעיר. התשוקה של שניהם לחומרי גלם מהים ומהיבשה יצרה תפריט מגוון, ובצירוף ידענות של סומלייה נוצרו ארוחות מנצחות בווייב מדויק.