Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הדגים הטובים והשקיעות הכי יפות. זאת העיר של אלכסנדר כהן
אלכסנדר כהן (צילום: אוסף פרטי)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: אלכסנדר כהן, מהבעלים של יאקימונו הילטון (ויאקימונו רוטשילד ז"ל), בוחר את המקומות האהובים עליו בעיר וביניהם שתי מסעדות שכנות וחנות יין אדירה אחת
הבית השני שלי, מעצם היותי חי ונושם את עולם הים. אני לא נוטה לאכול דגים בחוץ אבל שרון כהן ושילה עומדים בסטנדרט הגבוה שלי מבחינת ספקים ואיכות. בשנים האחרונות שילה היא עבורי לא פחות מאשר סמל תל אביבי.בן יהודה 182
כיום כשרות אינה גורעת מהאיכות. פיין דיינינג יכול להיות גם כשר כפי שקורה בדריה – מטבח שונה וחדש שנשען על חומרי גלם מדהימים ועדיין מצליח לשמור על כשרות. במנות יש המון צבע וטעמים לחיך, כפי שהקהל בתל אביב אוהב, והן עדיין שומרות על איכות. בהילטון תמיד ידעו לקשר למלון דברים שווי ערך מבחינת רמה. דריה משדרגת את המלון והופכת אותו למוביל בעולם הקולינריה הכשרה, שפונה לא רק לשומרי כשרות אלא גם למקומיים שרוצים לאכול במסעדה טובה.הירקון 205
דריה (צילום: אוהד קב)
3. וויין דיפו
הגו טו שלי מבחינת יין. החנות אמנם לא נמצאת במרכז העיר אך היא קרובה אלי הביתה ועבורי היא מקום מפלט. אני מוצא שם את היינות הכי טובים מהארץ ומהעולם וגם סאקה, שנכנס בשנים האחרונות וקנה אותי בגלל ההבנה של הבעלים שיש אנשים שמתעניינים בעוד תחומים בעולם האלכוהול. בכל פעם שאני נכנס לשם זו חוויה של ילד בחנות ממתקים.הברזל 33
ווין דיפו היא כמו חנות ממתקים לאוהבי יינות. והנה יינות (צילום: shutterstock)
4. בבקה בייקרי
ראיתי את המאפייה גדלה מהיום הראשון לפתיחתה ואת ההצלחה דווקא באזור שאינו הומה אדם. הדגש על הדברים הקטנים שעושים את החוויה מדבר אלי וגם הדיוק והניקיון. אני אוהב לקנות כאן לחמים ומאפים טריים לקחת הביתה, והשירות הוא שם המשחק.משה סנה 21
בבקה בייקרי (צילום: PINK ME)
5. גן העצמאות
זה הזון שלי לפחות פעמיים ביום. בגלל האינטנסיביות של העבודה שלי, סיגלתי לעצמי מנהג: לשבת שם פעמיים ביום, רבע שעה בכל פעם, ולספוג אוויר ושקט. השקיעות כאן הן הכי יפות בארץ ואנשים מכל הסוגים מזמינים אוכל בוולט או פורסים שמיכה ועושים פיקניק על הדשא. נדיר למצוא בלב תל אביב מקום כל כך שקט ופסטורלי מול נוף הים והפארק.
השקיעות הכי יפות בארץ. גן העצמאות (צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך וויקיפדיה)
>> אלכסנדר כהן הוא מהבעלים של יאקימונו הילטון (כמו גם יאקימונו רוטשילד ז"ל) יחד עם שתי אחיותיו
סופו של רול: יאקימונו רוטשילד נסגרת לאחר מעל ל-21 שנות פעילות
סושי ובירה ליד המזרקה (צילום: יאקימונו)
לאחר צפרה, עוד מוסד שלימד אותנו לאכול אסייתי הולך בדרך כל דג - ובקרוב הסניף האיקוני בשדרות רוטשילד יסגור את שעריו. החדשות הטובות: הסניף הכשר במלון הילטון ימשיך לפעול וכך גם שירות המשלוחים
משהו לא טוב עובר על המסעדות הוותיקות. לאחר שנתבשרנו עלסגירת צפרהמגיעה הודעה דומה מכיוון יאקימונו, היפנית האהובה משדרות רוטשילד. "יאקימונו חלוצת המטבח היפני בישראל תעזוב בסוף השנה את מתחמה הנוכחי ברחוב רוטשילד לאחר למעלה מ-21 שנות פעילות במקום", נמסר.
פשטות מנצחת. יאקימונו (צילום יח"צ)
"ההחלטה על מעבר מהמתחם הנוכחי אינה קלה ומלווה ברגשות עזים. יאקימונו הייתה לנו בית ומשפחה בכל מובן לאחר שאבינו אבי כהן ז"ל, המייסד ובעל החזון, הביא לישראל את החוויה הקולינרית היפנית על שלל מטבחיה בסטנדרטיים הגבוהים ביותר ובאופן בלתי מתפשר. יחד עם זאת, השינוי הדרמטי שחל בעולם הקולינריה בעולם ובארץ, מחייב גישה שונה והתאמה לעולם המסעדנות החדש. אנו בוחנים מספר אפשרויות מרתקות ומרגשות, עליהן נעדכן בהמשך", לשון ההודעה לתקשורת.
יאקימונו נפתחה בשנת 1985 ברחוב הירקון פינת יורדי הסירה, ולקראת סוף המילניום עברה לחלל מרווח בבניין לשימור בשדרות רוטשילד. כהן הוא מהראשונים שהכניסו לישראל את תרבות האוכל היפני, והסושי ביאקימונו נחשב לקרוב ביותר ליפן מבחינת טריות חומר הגלם ושילובי טעמים. לאחר פטירתו בשנת 2014 המשיכו ילדיו של כהן אלכסנדר, שרלי ונטלי להפעיל את המסעדה. כעת פרק זה במפעל החיים נגמר, ויאקימונו הכשרה במלון הילטון הופכת להיות מרכז עסקי.
"הקבוצה תמשיך להפעיל את סניף הילטון שיורחב ויהפוך בשלב זה לסניף הדגל, לצד הרחבת פעילות ערוץ המשלוחים והאיסוף שיזכה אף הוא להרחבה, וגישה לאזורים חדשים. אנו בוחנים מספר אפשרויות למתחמים ומיזמים חדשים בעולמות הקולינריה", צוין.
סגירת יאקימונו רוטשילד מתוכננת לסוף דצמבר. עד אז ייערכו ערבים מיוחדים, ופרטים על כך יפורסמו ברשתות החברתיות ובתקשורת. אנו נהיה שם כדי לטעם פעם אחרונה רול שרימפס וניגירי אונאגי, ולהיפרד ממסעדה שהיא לא פחות מאשר אייקון מקומי. כאן תוכלו להתנחם בהמון מתכונים יפניים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
טקס פרסי האוכל 2015: בפעם השנייה ברציפות – טאיזו היא המסעדה הטובה ביותר
טקס ה-Eating & Drinking Awards 2015 התקיים השנה בפעם השנייה במוזיאון תל אביב, ובו הוענקו פרסים ב-37 קטגוריות שונות. מי זכה בתואר שף השנה? מהי הפיצרייה הטובה ביותר?
הערב (13.12.15) נערך הטקס השנתי של עולם הקולינריה הישראלי – טקס חלוקת פרסי האוכל השנתי של Time Out. הטקס, שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנויות בהנחיית תום יער, כיבד את הטובים והאהובים בתחום המזון והשתייה בעזרת הצבעות הקהל. הפרסים המרכזיים של האירוע הוענקו למסעדת טאיזו, שהוכתרה כמסעדת השנה זו שנה שניה ברציפות, לשף ירון שלו (טוטו) שהוכרז כשף השנה ולמסעדת סנטה קתרינה שקיבלה את תואר המסעדה החדשה של השנה. רשימת הזוכים המלאה מצורפת למטה
פרסמפעל חייםהוענק לשלום מחרובסקי בן ה-65, המייסד והבעלים של מסעדת מול ים אשר נשרפה כליל בחודש יולי האחרון, עשרים שנים לאחר הקמתה. עליו אמר השף חיים כהן: "אני חושב שאתה גיבור מקומי. כולם פה יודעים שבמציאות הקולינרית הבלתי אפשרית של מדינת ישראל כמה קשה לשרוד פה. כשאדם עושה זאת עשרות שנים, עובר בין עולם ישן לעולם חדש, בין מלחמות לפיגועים, בין הדברים הקלים והקשים – ובכל זאת עם ראש גבוה, ברמה גבוהה ובמצוינות הגבוה ביותר".
שלום מחרובסקי, מול ים
מחרובסקי בחר לספר על דרכו הארוכה בעולם הקולינריה: "זכיתי להיות ארבעים שנה בתל אביב הקטנה פה. אני זוכר שהיו פה 30-40 בתי אוכל. שמחתי להיות פה בכל הצמתים – הפריצה של היין הישראלי, הגעתם של הדגים ופירות הים, הרקוגנציה הבינלאומית שמסעדת מול ים קבלה. לאט לאט אני שומע 'תל אביב היא בירה קולינרית' מאנשים שמבינים באוכל מרחבי העולם, וכולנו שותפים להצלחה הזו".
מסעדת היוקרה הטובה ביותר:כתית המועמדים:הסלון, קלואליס, כתית, טופולפומפו, מסה, יאקימונו
המסעדה הטובה ביותר בבית מלון:הוטל מונטיפיורי המועמדים:הוטל מונטיפיורי, פיצרוי, דיינינגס, נורמן, לומינה, יאקימונו
מסעדת/בר הטאפאס הטובה ביותר:ויקי כריסטינה המועמדים:טפאס אחד העם, טפאו, ויקי כריסטינה, טייסטינג רום, רוקח בנמל
חשבון האינסטגרם הקולינרי הטוב ביותר:עומר מילר בחירת המערכת:אפרת ליכטנשטט המועמדים:אייל שני, אלכסנדר לחניש (זונדר), עומר מילר, אפרת ליכטנשטט, משה שגב, נטלי לוין (עוגיו.נט)
המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב:מחניודה(ירושלים) המועמדים:מחניודה (ירושלים), מונא (ירושלים), כולא (חיפה), מגדלנה (צומת מגדל), מיכאל (לימן), פסקדו (אשדוד), דיאנא (נצרת), הלנה בנמל (קיסריה)
האיטלקייה הטובה ביותר:בינדלה המועמדות:בינדלה, קפה איטליה, מל ומישל, קוואטרו, ליטל איטלי, קנטינה, לה ריפובליקה די רונימוטי
השף הצעיר הטוב ביותר:אדיר כהן (הרברט סמואל) המועמדים:אדיר כהן (הרברט סמואל), אלי שטיין (אדורה), מוטי טיטמן ואור מיכאלי (מלגו ומלבר), מידן סיבוני, רז סלע (קבוצת טורקיז), צביקה שטראוס (סושיאל קלאב)
טקס פרסי האוכל 2015: בפעם השנייה ברציפות – טאיזו היא המסעדה הטובה ביותר
טקס ה-Eating & Drinking Awards 2015 התקיים השנה בפעם השנייה במוזיאון תל אביב, ובו הוענקו פרסים ב-37 קטגוריות שונות. מי זכה בתואר שף השנה? מהי הפיצרייה הטובה ביותר?
הערב (13.12.15) נערך הטקס השנתי של עולם הקולינריה הישראלי – טקס חלוקת פרסי האוכל השנתי של Time Out. הטקס, שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנויות בהנחיית תום יער, כיבד את הטובים והאהובים בתחום המזון והשתייה בעזרת הצבעות הקהל. הפרסים המרכזיים של האירוע הוענקו למסעדת טאיזו, שהוכתרה כמסעדת השנה זו שנה שניה ברציפות, לשף ירון שלו (טוטו) שהוכרז כשף השנה ולמסעדת סנטה קתרינה שקיבלה את תואר המסעדה החדשה של השנה. רשימת הזוכים המלאה מצורפת למטה
פרסמפעל חייםהוענק לשלום מחרובסקי בן ה-65, המייסד והבעלים של מסעדת מול ים אשר נשרפה כליל בחודש יולי האחרון, עשרים שנים לאחר הקמתה. עליו אמר השף חיים כהן: "אני חושב שאתה גיבור מקומי. כולם פה יודעים שבמציאות הקולינרית הבלתי אפשרית של מדינת ישראל כמה קשה לשרוד פה. כשאדם עושה זאת עשרות שנים, עובר בין עולם ישן לעולם חדש, בין מלחמות לפיגועים, בין הדברים הקלים והקשים – ובכל זאת עם ראש גבוה, ברמה גבוהה ובמצוינות הגבוה ביותר".
שלום מחרובסקי, מול ים
מחרובסקי בחר לספר על דרכו הארוכה בעולם הקולינריה: "זכיתי להיות ארבעים שנה בתל אביב הקטנה פה. אני זוכר שהיו פה 30-40 בתי אוכל. שמחתי להיות פה בכל הצמתים – הפריצה של היין הישראלי, הגעתם של הדגים ופירות הים, הרקוגנציה הבינלאומית שמסעדת מול ים קבלה. לאט לאט אני שומע 'תל אביב היא בירה קולינרית' מאנשים שמבינים באוכל מרחבי העולם, וכולנו שותפים להצלחה הזו".
מסעדת היוקרה הטובה ביותר:כתית המועמדים:הסלון, קלואליס, כתית, טופולפומפו, מסה, יאקימונו
המסעדה הטובה ביותר בבית מלון:הוטל מונטיפיורי המועמדים:הוטל מונטיפיורי, פיצרוי, דיינינגס, נורמן, לומינה, יאקימונו
מסעדת/בר הטאפאס הטובה ביותר:ויקי כריסטינה המועמדים:טפאס אחד העם, טפאו, ויקי כריסטינה, טייסטינג רום, רוקח בנמל
חשבון האינסטגרם הקולינרי הטוב ביותר:עומר מילר בחירת המערכת:אפרת ליכטנשטט המועמדים:אייל שני, אלכסנדר לחניש (זונדר), עומר מילר, אפרת ליכטנשטט, משה שגב, נטלי לוין (עוגיו.נט)
המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב:מחניודה(ירושלים) המועמדים:מחניודה (ירושלים), מונא (ירושלים), כולא (חיפה), מגדלנה (צומת מגדל), מיכאל (לימן), פסקדו (אשדוד), דיאנא (נצרת), הלנה בנמל (קיסריה)
האיטלקייה הטובה ביותר:בינדלה המועמדות:בינדלה, קפה איטליה, מל ומישל, קוואטרו, ליטל איטלי, קנטינה, לה ריפובליקה די רונימוטי
השף הצעיר הטוב ביותר:אדיר כהן (הרברט סמואל) המועמדים:אדיר כהן (הרברט סמואל), אלי שטיין (אדורה), מוטי טיטמן ואור מיכאלי (מלגו ומלבר), מידן סיבוני, רז סלע (קבוצת טורקיז), צביקה שטראוס (סושיאל קלאב)
מסוף שנות ה־80, עם התפתחות הקולינריה המקומית, נהנתה תל אביב משיכרון שיקוצים. אמנם במסעדות רומניות ביפו ובסטקיית מי ומי אפשר היה להזמין צלע חזיר עוד בשנות ה־60, אבל עם פתיחתן של מסעדות המתמחות בבישול עילי הפכו פירות ים לפריט חובה בתפריטים, ושפים כמו ארז קומרובסקי פרסמו מתכונים לחזרזירים צלויים בעיתון "העיר". קומרובסקי אף נשבע שלעולם לא ידרוך משגיח כשרות במטבחו. הזמן רץ, וב־2015 רשת לחם ארז כבר לא שייכת למייסדה קומרובסקי, ובמטבח של סניף לחם ארז ברחוב יהודה המכבי הוצב במהלך השנה האחרונה משגיח כשרות.
בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה של מסעדות כשרות בעיר, ולאחרונה היא מתחזקת באופן ניכר. למסעדות הכשרות הוותיקות בעיר – Deca, ליליות, יאקימונו הילטון ומיתוס בשרים – הצטרפו West Side במלון רויאל ביץ', ניני האצ'י היפנית, שתי מסעדות כשרות של מאיר אדוני במלון קרלטון (לומינה ובלו סקיי, ומתוכננות עוד שתיים כשרות בקיסריה ובלונדון), פיש מרקט ביי מיתוס, קלואליס בהילטון, דוד ויוסף הכשרים בגבול רמת גן־תל אביב, לבנונית בנמל, צ'יריפום של השף הירושלמי אבי לוי ועוד. מאפיות כשרות נפתחות במהירות: סניף של טוצ'קה הכשרה, מאפיית פז הכשרה למהדרין ורשת פיס אוף קייק המתרשתת שהוציאה בימים אלה תעודת כשרות.
רשת קפה גרג הפכה את סניף נמל תל אביב שלה לכשר חלבי בעקבות זיהוי של מגמה מהשטח: לקוחות נכנסו לבית הקפה, ויצאו לאחר ששמעו שאין אוכל כשר. ההחלטה להפוך את הסניף לכשר נשמעת תמוהה לנוכח העובדה שמרבית הבליינים באים לנמל בסופי השבוע, אך המסעדה המשגשגת ביותר במתחם (שעובר תקופה לא קלה) היא לחם בשר הכשרה, והדבר מוכיח שגם בנמל תל אביב שווה להשקיע בתעודה. בגרג שמחים כעת על ההחלטה להכשיר את הסניף. האם זה אומר שהתל אביבים חוזרים למסורת?
לדברי מאיר אדוני, שללא ספק מוביל את מגמת הכשרות בעיר, בהחלט כן. "באירועי ראונד טייבלס, שיתקיימו בעיר בנובמבר, לומינה הייתה המסעדה הראשונה שהתמלאה. היו לנו פי שלושה יותר הזמנות מלמקומות אחרים. תמיד היה ברור לי שאפתח מסעדות כשרות, מכיוון שאנחנו חיים במדינה שבה יותר מ־50 אחוז אוכלים כשר, ויש חזרה למסורת.
השוק השתנה?
"מה שהשתנה הוא קודם כל הקהל המסורתי שהתחיל להתעניין באוכל איכותי ומוכן לשלם על כך. השינוי בקהל הזה, שחלקו חובש כיפות סרוגות, חל בעקבות ריבוי תוכניות בישול אמוציונליות שנכנסו לכל בית בישראל. התוכניות האלה פתחו לקהל המסורתי צוהר ענקי לעולם הבישול. הם רוצים אוכל איכותי ומורכב, והם מוכנים לשלם עליו. הרבה מהם ממוצא אנגלו־סקסי וחלקם צברים. חלק גדול מהסועדים בכלל לא שומר על כשרות, ומלווה חברים שכן שומרים".
מאיר אדוני. צילום: איליה מלניקוב
באופן אישי אתה מתחבר למגמת הכשרות?
"אצלי בבית אוכלים כשר ומפרידים חלב מבשר, קל וחומר אצל ההורים שלי. אמנם במזללה ובכתית אני לא מגיש אוכל כשר, אבל חזיר הוא קו אדום מבחינתי. בשנה הראשונה בכתית היה חשוב לי להתריס ולהראות שאני מבשל הכל, כולל חזיר, אבל זה גרם לי להרגיש רע והוצאתי את החזיר.
"כיום כבר אין קושי למצוא חומרי גלם כשרים וניתן ליצור אוכל כשר איכותי. במסעדות הכשרות אנחנו עובדים עם חומרי גלם מעולים, בשרים ששאר המסעדות בישראל היו חולמות להשיג ולא יכולות בגלל המחיר. התחום היחיד שעדיין לא הצלחנו להגיע בו לרמה של המסעדות הלא כשרות הוא קינוחי הפרווה. שם אנחנו עדיין בתהליך למידה. בלי חמאה לבצק פריך, בלי שמנת בקרם פטיסייר ואנגלז – שם צריך פתרון. אני בטוח שאצליח לעמוד באתגר הזה ולהביא את הקינוחים למקום מדויק, בלי פשרות ותחליפים. השוק משווע לקינוחים האלה".
גוועלד, אויסטרים
ניר ברא"ז מקבוצת מסעדות גוצ'ה הקים לפני כמה חודשים את אויסטר בר ברחוב נחמני, מול מלון בוטיק נורמן. בבר הוגשו אויסטרים טריים, טובים ומיובאים במחירים סבירים, לפי מודלים מצליחים של ברים בניו יורק. אפשר היה לצפות שבר כזה, שנמצא בתל אביב ובמלון אקסקלוסיבי, יצליח מאוד, אבל הוא נסגר לאחר חודשיים בלבד. בדיעבד ברא"ז מספר שהשם "אויסטר בר" פגע במסעדה. "גילינו שלקוחות מקומיים לא נכנסו אף שהיה לנו תפריט רחב שכלל גם מנות דגים. התברר שתל אביבים רבים נרתעו מהאויסטרים. עשינו הערכה מחדש והחלטנו לפתוח במקום סניף של ג'וצה פירות ים וכו', עם כמה טוויסטים והפתעות".
אויסטר בר. צילום: רונן מלחן
אודי רומנובסקי ויואב ולין פתחו את ניני האצ'י לפני כשנתיים. השניים ניהלו עד אז, כשכירים, מוסדות קולינריים חשובים כגון מסעדת רפאל, ומלכתחילה החליטו לפתוח מקום כשר. אחת הסיבות המרכזיות להחלטה הייתה רצון אישי – שניהם רצו להקדיש זמן לבנות הזוג ולילדים שבדרך. סיבה נוספת הייתה שירות קייטרינג שהעניקו השניים לבנק לאומי וללשכת המסחר ישראל יפן – מוסדות שמזמינים אוכל רק ממקומות כשרים. בדיעבד, טוען ולין, הייתה זו ההחלטה הטובה ביותר שקיבלו. "זכינו בקהל מגוון. תושבי השכונה הבינו שהאוכל אצלנו טעים כך שהכשרות לא מהווה מכשול מבחינתם. העולים והתיירים מצרפת מהווים חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה של צפון תל אביב, והם אוכלים רק כשר. מגיע אלינו גם קהל שגר מחוץ לתל אביב – בבני ברק, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רעננה וכפר סבא וקהל אנגלוסקסי מסורתי גדול.
"עד לא מזמן היצע המסעדות הכשרות היה נמוך, וגם היום מרבית הכשרות הטובות יקרות מאוד. אנחנו בטווח ביניים, כך שיש קהל שמגיע כל יום. תמצאי אצלנו משפחות דתיות מפורסמות לצד חוזרים בתשובה ושומרי מסורת. נכון שאנשים שומרי מסורת אוכלים גם במקומות לא כשרים ומבקשים בלי פירות ים, אבל מבחינתם הרבה יותר נוח לאכול אצלנו, כך שיש לנו קהל מאוד נאמן".
מבחינה קולינרית, הכשרות היא לא מגבלה?
"היום יש פתרונות. מצאנו רוטב יוזו כשר, ובמקום רוטב דאשי שעשוי מדגים בחרנו רוטב מאצות. החלופות האלה מאפשרות לי לעשות גם תפריט שלם שמתאים לטבעונים. נכון שיש קהל תל אביבי גדול שמטורף על שרימפס טמפורה ומחפש גיוון של פירות ים בסושי, אז אנחנו מציעים רולים צבעוניים מדגים, סלק, פירות וירקות. היצירתיות במטבח מפצה על הצמצום בחומרי גלם".
איך אתם מסתדרים עם המשגיח?
"יש לנו משגיח שעובד איתנו מההתחלה. הוא מגיע כל בוקר ובודק את הסחורה, ואנחנו למדנו לחיות עם זה. השנה מחירי הירקות זינקו בגלל שנת שמיטה והיה קשה, אבל הסתדרנו, ספגנו את זה. נגמרה שנת השמיטה, ותודה לאל – חזרנו לתלם".
אתם לא מפסידים המון כסף כי אתם סגורים במאני טיים של סוף השבוע?
"אומרים שאין ברכה בפרנסה של שבת (צוחק). מגשי הכיבוד שאנחנו יכולים למכור לחברות בזכות הכשרות מפצים על זה, ואירועים קטנים מפצים על זה. יש לנו עמדת מכירה בגוגל ועמדה באפל, וזה כמעט 'מכפר' על שישי ושבת. יש לזה גם יתרונות. אנחנו יכולים לתת יום חופש קבוע לעובדים, ובזכות זה כוח האדם אצלנו מחזיק יותר זמן מעמד בהשוואה למסעדות אחרות. בכל מקרה, הפדיון במוצ"ש מפצה לפעמים על כל השעות שסגרנו בהן בסוף השבוע. הכי חשוב – ההפוגה הזאת בעבודה נותנת גם לנו כוחות מחודשים".
איך אומרים קרפצ'יו ביידיש?
בסקר שערכה חברת הסקרים מאגר מוחות והתפרסם לאחרונה בעיתון "מקור ראשון", נכתב כי 60 אחוזים מהתל אביבים לא אוכלים חמץ ו־55 אחוזים צמים ביום כיפור. אם זה נשמע כאילו מדובר בעיר מסורתית למדי, בכתבה הסבירו שהרבה משומרי הכשרות מפוזרים בשכונות הדרום ובשכונות הצפוניות. עם זאת, אי אפשר להסיק מהסקר על הרגלי הכשרות של הסועדים. כמה שפים בעיר סיפרו לנו על לקוחות רבים שבפסח נמנעים מלאכול חמץ, אבל ממשיכים לאכול פירות ים כרגיל.
השף ויקטור גלוגר ידוע במנות פירות הים המבריקות שלו, ולפיכך הפתיחה של קלואליס הכשרה בהילטון לוותה בשיח משתומם של פודיז. לגלוגר חשוב לציין שבקלואליס רמת גן הוא לא יפסיק לעבוד עם חומרי הגלם שהוא אוהב כל כך. "פתחתי מסעדה נוספת עבור שומרי מסורת שלא הייתי רואה במסעדה שלי. היו חובשי כיפות מעטים שאכלו דגים בקלואליס רמת גן וסמכו עליי, אבל בהילטון הכרתי קהל חדש. נכנסתי פעם למסעדה וישבו שם אברכים כאלה, הארד קור דוסים, בבגדי חרדים עם גרביים לבנים. זה היה מוזר כי היו במסעדה באותו רגע גם נשים בלבוש חשוף. למרות זאת החרדים היו נינוחים ודיברו איתי אנגלית במבטא יהודי כבד. עניתי להם ביידיש, והם ביקשו קרפצ'יו ופואה גרא, ומתוך השיחה אני קולט שהם ממש מבינים באוכל. חשבנו שהם בעולם סגור, אבל התברר לי שלא. ברגע שהתחלנו עם היידיש כל הסועדים רצו להפגין את השליטה שלהם בשפה והתחילו לצעוק אלינו ביידיש. זאת הייתה סצנה מוזרה".
קרפצ'יו של קלואליס בהילטון. צילום: בר שריר
אתה מרגיש יותר ביקוש לאוכל כשר כיום לעומת העבר?
"זו מגמה שהתחילה לפני שש־שבע שנים, כשמשרדי ממשלה התחילו להקפיד על אוכל כשר. כיום, בוודאי באירועים רשמיים, מגיעים משם רק למסעדות כשרות. ההקפדה הזאת הולכת וגוברת. צריך להבין שגם בחברות מסחריות, אם יש אדם אחד מתוך 100 שמבקש אוכל כשר – האירוע יתקיים רק במסעדה כשרה. זה מכתיב לכולם, ומרגישים את זה בקלואליס הילטון וגם בלומינה של מאיר אדוני. מהיכרות רבת שנים עם הסועדים המקומיים, אני יכול להגיד בוודאות שיותר מ־70 אחוז מהישראלים בכלל לא אוכלים חזיר".
משה אהובי הוציא תעודת כשרות לקראת ההתרשתות של פיס אוף קייק. כשפתח את המאפייה ביפו הוציא תעודת כשרות, אחר כך ויתר על הכשרות ושוב ניסה. עכשיו זה הניסיון השלישי, והוא מתכוון להתמיד בכשרות.
"כשעבדתי רק ביפו תל אביב, התברר לי שזו השקעה עצומה להפריד בין מאפיית הפרווה לאפייה עם מוצרי חלב, והאמת היא שלאף אחד ביפו תל אביב לא היה אכפת. הפתיחה של המאפייה בראשון לציון גרמה לי להוציא תעודת כשרות. בראשון לציון המון לקוחות מבקשים לראות תעודה. הכשרות עוזרת לי לשווק כיבוד לאירועים והרמות כוסית, כי מספיק שעובד אחד במשרד שומר כשרות כדי להכתיב שהכיבוד יהיה כשר לכולם. ניצלתי את קו הפרווה כדי לייצר ליין אפיה טבעוני, ובזה אנחנו מובילים".
ההחלטה לפתוח סניף כשר לדוד ויוסף במתחם הבורסה נבעה מכך שאחד השותפים בעסק הוא דתי. במסעדה התל אביבית של הצמד לא מוגש חזיר, אבל מוגשים פירות ים, אם כי יוסי שטרית מציין שרק חמישה אחוזים מההזמנות הן לפירות ים. הוא מסביר שבסניף החדש הם יקפידו על כך שכל המוצרים יהיו בעלי תעודת כשרות. עם זאת, "אם הרבנות תערים קשיים שאי אפשר להתמודד איתם לא נתעקש על תעודה", הוא מצהיר.
בזמן שהתבוננו באביב אלוש ובעמוס תמם אוכלים כשר בניני האצ'י, הגענו למסקנה שאמנם קיימים טפטופים של מתחזקים שומרי כשרות בעיר, אבל מי שמחזק באמת את מגמת המסעדות הכשרות הוא מי שיש לו כוח קנייה לאכול במסעדות, ואלה לאו דווקא התל אביבים בעלי המקצועות האמנותיים והתפרניים, אלא מצביעי בנט שעשו חמש יחידות מתמטיקה ומגיעים לעיר מרעננה עם תקציב מהאקזיט לארוחה כשרה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו