המילה "חופשה" נשמעה כמעט מלוכלכת במהלך מלחמת שבעה באוקטובר, אבל עכשיו השקט השברירי הזה פותח את הצ'אקרה של החופש ומאפשר לפנטז ואף להגשים פנטזיות על טיולים, נופשים ופינוקים במובן הישן והטהור של המילה, בדך לחוויות בלתי נשכחות. מלונות הבוטיק נולדו כדי לתת לנו את התחושה החלומית הזאת, את הייחודיות שאנחנו מחפשים, את אווירת הפנטזיה שמתגשמת. כמה מהטובים ביותר שבהם נמצאים בתל אביב, ואתם כבר בטח מבינים לאן אנחנו חותרות.

>> החופש קורא לי: 18 בתי המלון הכי מומלצים ומפנקים בישראל
>> זאת הארץ הטובה: 7 אתרי נופש מומלצים בחיק הטבע הישראלי

חשוב להדגיש: המילה "בוטיק" אינה מתייחסת בהכרח לגודלו של המלון. נכון שעל פי רוב מקובל לחשוב על מלונות בוטיק כעל מלונות קטנים עד קטנטנים, אבל הגודל לא קובע ואמות המידה הבוטיקיות משתקפות בעיקר בשירות, בעיצוב, באמנות, בספא, בהיצע הקולינרי ובמעטפת שדואגת לכל צורך של האורח עוד לפני שידע שיש לו כזה.את הרשימה שלפניכם פיצלנו לבוטיקים קטנים ובוטיקים גדולים, ביניהם כמה במחירים נגישים במיוחד, וכל המחירים הם לזוג ללילה פלוס ארוחת בוקר (אלא אם צוין אחרת).

בוטיקים קטנים

1. אלקונין

מלון אלקונין בנווה צדק מחבר את תל אביב הישנה עם השיק של פריז, בחבילה שאומרת מצוינות וסיפור עם ערך מוסף: מבנה היסטורי (לפני מאה שנים פעל בו המלון הראשון בתל אביב) ששופץ באהבה ותשומת לב, רוף טופ קטן אך מושלם עם בריכה ודק שיזוף וספא מושלם לא פחות, המציע טיפולים מפנקים על בסיס מוצרי חברת קלרינס.

החדרים בהירים, נעימים ומפנקים במגבות רכות ומוצרי קוסמטיקה שווים, ובקומת הקרקע פועלת מסעדת רובע א' המצוינת בהובלת שף אביתר מלכה, שגם היא ניחנה באותו קסם אקלקטי. מנות דגים נהדרות (מי אמר חמוסטה ים ולא קיבל), קוקטיילים מקוריים ואווירה סקסית חותמים את הערב בנימת פיין דיינינג עד לארוחת הבוקר, שכולה אוסף דברים קטנים וטעימים.
לילינבלום 9 תל אביב (נווה צדק) //להזמנות

2. בקסטייג'

האמרה שטבע שייקספיר הקובעת ש"כל העולם במה וכולנו שחקנים" מתממשת בבקסטייג', מלון בוטיק אורבני ידידותי ותיאטרלי מרשת אטלס. למה תיאטרלי? כי באותו בניין ממש פעל תיאטרון אהל המיתולוגי, והמלון נולד בהשראת מוסד תיאטרון בכלל ואווירת מאחורי הקלעים בפרט. האולם הראשי הפך לאטריום שמכניס שפע אור טבעי לקומות וללובי, כלי ההגשה בבראנץ' (שפתוח גם לאורחים מבחוץ) מרפררים לתיאטרון, וכשהמעלית מגיעה לקומה היעודה היא מכריזה על כך במחיאות כפיים.

בחדרים עצמם התיאטרליות מפנה מקום לנינוחות שקטה ומפנקת, כהכנה לבילוי סוער בעיר שנמצאת ממש מעבר למפתן הדלת. ההצגה אמנם חייבת להימשך – אבל בחופשה לא פחות חשוב לישון טוב ולהשאיר קצת כסף לבזבוזים.
בילינסון 6 תל אביב //להזמנות

3. פבריק

אווירת הבילוי של רחוב נחלת בנימין התוסס זולגת פנימה אל מלון פבריק, ששמו מתכתב עם חנויות הבדים שפינו את מקומם למסעדות וברים לוהטים. המבנה שימש לפני עשרות שנים כמפעל מתפרות ובניין משרדים, והוסב למלון בוטיק אינטימי, חמים ואופנתי עם צינורות חשופים, טפטים בגוון ג'ינס ועבודות של אמנים תל אביביים. החדרים רגועים ומאובזרים בכל מה שצריך לחופשה מפנקת, ממכונת קפה ונטפליקס ועד פלטפורמה דיגיטלית שמציעה פעילויות ודואגת למיקסום הכיף.

על קומת הקרקע שלט עד לפני חודשיים הבושוויק, הבר האחרון בעיר שנותר מהאימפריה של קבוצת האימפריאל, אך גם הוא נסגר וטרם הוכרז על מחליף. אפשר בינתיים להתנחם בגג, שם תמצאו אי של שקט וצמחייה ירוקה עם אופציה להציץ לרחוב ולגגות הסמוכים, שתמיד קורה בהם משהו מעניין.
נחלת בנימין 28 תל אביב //להזמנות

4. המלון ברחוב מנדלי

כבר מהרחוב, המלון ברחוב מנדלי מרשת מלונות פרימה מכריז על עצמו כתל אביבי גאה. חזית לבנה מתכתבת עם העיר הלבנה, ודיגום טיפוגרפי על קיר הכניסה, בתקרת הלובי ובחדרים מתייחס לספרים שכתב שלום יעקב אברמוביץ', "מנדלי מוכר ספרים" בשבילכם. 66 חדרים בדרגות שונות של גודל ופינוק מאובזרים במיטה נוחה מכוסה מצעי כותנה מצרית, מכונת אספרסו ומגבות עבות ונהדרות (מזכירים שזה לא קול לגנוב מבתי מלון) נמצאים במרחק קפיצה קטנה לים ולטיילת – לוקיישן אידיאלי לעיר שיש בה מספיק ימי שמש כל השנה.

מסעדת משייה, שתופסת את רוב שטח הלובי, היא היהלום שבכתר – אחת ממסעדות הפיין דיינינג הטובות בעיר שנמצאת לקראת השתלטות של שף חדש אך מוכר. בינתיים כיף להגיע לבראנץ' שנכלל במחיר החדר, עובדה שהופכת את הדיל במנדלי לשווה במיוחד.
מנדלי מו"ס 5 תל אביב //להזמנות

5. דה נורמן

שני מבנים איקוניים מתקופת הזוהר האדריכלית של העיר הלבנה הפכו במבצע הנדסי מרשים וארוך (יש כאלה שעוד זוכרים את הבור) לאחד ממלונות הבוטיק היפים, הרומנטיים והציוריים בעיר. פאטיו ירוק שכאילו הועתק מאחוזה בטוסקנה מוקף בחדרים וסוויטות שכל פרט בהם נלקח בחשבון, מהאמנות שעל הקירות ועד ציורי קיר וריצוף מקוריים, שמרטיטים את נימי הנוסטלגיה.

במרכז כל היופי הזה עומדים הלייבררי בר, מהברים הסקסיים והשיקיים בעיר שעבר שיפוץ מוקפד לאחרונה, מסעדת אלנה האלגנטית ודיינינגס – מסעדת הפיין דיינינג היפנית שנפתחה שוב לאחר תקופה ארוכה, ומסמנת סוג של חזרה לשגרה. רוף טוף מרהיב עם בריכת שחייה ודק שיזוף מסמן שכאן נחים בסטייל והשירות מופתי בהתאמה, כזה שיגרום לכם להרגיש שכל משאלה ראוי לה שתתגשם, בהינתן התקציב כמובן. מ-3,840 ש"ח.
נחמני 23-25 תל אביב //להזמנות

6. דה דריסקו

דה דריסקו זכה לאות כבוד ראשון מסוגו בארץ עם צירופו ל-Relais & Châteaux, ארגון יוקרתי המאגד מלונות ומקומות אירוח מיוחדים ומסעדות מישלן. המשמעות היא שכך כל העולם יודע את מה שבישראל ידוע מזמן: מלון הבוטיק במושבה האמריקאית הוא לא פחות מאשר נכס תרבות שאפשר ללון בו, פנינה מסוג שתיירים מנוסים ועתירי ממון מעדיפים על פני עוד מלון רשתי. 42 חדרים וסוויטות משקפים את ההיסטוריה של המלון, שנפתח לראשונה בשנת 1866, ורוף טופ קסום, ספא ומכון כושר מחברים את הסיפור ההיסטורי למאה ה-21.

מסעדת ג'ורג' וג'ון שהייתה הפנינה הבוהקת של המלון, חוזרת אחרי טלטלות וזעזועים לימיה הטובים תחת שרביטו של שף ירון פישניאק. המסעדה הממוקמת בלובי המרהיב מוסיפה צבע וחיים למבנה ההיסטורי וכדי לבקר בה אין צורך ללון במקום, אך הידיעה שמיטה רכה ממתינה לכם במעלה המדרגות משדרגת את החוויה לרמת חופשה מפנקת בחו"ל.
אוארבך 6 תל אביב //להזמנות

7. רוטשילד 48

כל דבר שרותי ברודו נוגעת בו הופך לזהב – המסעדות, הבייקרי, הוטל מונטיפיורי שמיד ניגע גם בו וגם רוטשילד 48, מלון בוטיק יפהפה שנפתח בחלון הזדמנויות בין הקורונה למלחמה. יש בו בסך הכול 11 חדרים, או ליתר דיוק סוויטות מרווחות, שמעוצבות ביוקרה שקטה, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר – מגבות רכות ודלתות שנטרקות בחרישיות, אמניטיז של הביוקר וקוקטיילים מבוקבקים במיניבר.

השיק והסטייל נתמכים בשירות שיודע עליכם הכול עד לרמת סוג הקפה המועדף ומידת החימום של מושב האסלה (טוב אולי הגזמנו, אותה תצטרכו לקבוע לבד אבל זה בערך הדבר היחידי). מסעדת השף שבה מההפסקה הכפויה בעקבות המלחמה כשהיא חדה ומהוקצעת מתמיד, והבראסרי חי ובועט כרגיל – מה שאומר שביניכם ובין ההמבורגר ביין המיתולוגי מפרידה רק המעלית הכי יפה בעיר. מ-4,000 ש"ח.
רוטשילד 48 תל אביב //להזמנות

8. הוטל מונטיפיורי

קשה לבחור בין הוטל מונטיפיורי הוותיק לבין מלון רוטשילד 48, אבל בנוסטלגיה, בסטייל ובאווירה – ההוטל תמיד יהיה הבחירה שלנו. למרות השנים הוא עדיין תוסס, עדכני ומלא שיק, וכל אחד מתריסר החדרים מעוצב בסגנון פריזאי אלגנטי, עם טאץ' מאופק ומדויק. מסעדת המלון משתדרגת ומשתבחת גם כן עם השנים, ואין יותר כיף מאשר לשבת על הבר, לנשנש מולים וללגום יין ופשוט לראות את המכונה המופלאה הזו מתקתקת ונושמת אירוח.

בערבים המקום עמוס ואנרגטי, אבל השעות היפות ביותר שלו הן דווקא בצהריים – כשהאווירה נינוחה והאור מבחוץ מטיל צללים על המרפסת היפה. קוד הלבוש זורם אך שמלה שחורה קטנה ועקבים עשויים לפתוח פתח לרומנטיקה, במיוחד כשמיטה מפנקת נמצאת במעלה המדרגות. מ-2,000 ש"ח.
מונטיפיורי 36 תל אביב //להזמנות

9. פוליהאוס

מלון פוליהאוס, הפולי בקיצור, הוא גלגולו המודרני של בית פולישוק – בניין מיתולוגי שהוקם בשנות ה-30 וחקוק בתולדות העיר עד היום. כמעט מאה שנים אחרי, טביעת האצבע של מעצב העל כרים רשיד מציבה את הפוליהאוס בצמרת המלונות המיוחדים בעיר. מסדרונות כחולים, דלפק צהוב וכורסאות איקוניות יוצרים מראה חללי על־זמני ויוצא דופן, שעובר נהדר באינסטגרם. החדרים מעוצבים באותו סגנון, ואם אפשר – מומלץ להתכוונן לסוויטות שפונות לכיכר מגן דוד, האיקונית לא פחות.

בריכת הרוף טופ והבר הצמוד מספקים שעות של פאן, והספא מציע טיפולים מפנקים לגוף ולנפש. אפשר כמובן לרדת למטה ולשוטט בנחלת בנימין ושוק הכרמל, אבל במלון כל כך כיפי – מי בכלל רוצה לצאת? מ-728 ש"ח.
נחלת בנימין 1 תל אביב //להזמנות

10. פולי אורבן

במרחק שתי דקות הליכה מהים אוף אלנבי, פולי אורבן הוא בועה צבעונית ותוססת של פאן, בדיוק מה שרשם הדוקטור לחופשה זוגית מושלמת. 52 חדרים מעוצבים בסטייל מאובזרים מכונת אספרסו, טלוויזיה חכמה ועוד אמניטיז שעושים את החיים הרבה יותר כיפיים כל הדרך לארוחת הבוקר, שגם היא בסגנון אורבני עכשווי עם מנות לבחירה, מנות פתיחה סקסיות ומאפים טריים שקורצים מהצלחת.

מתחם הספא החדש CALMA SPA כבר הופך את החווייה לפול סייז לאקשרי. חמישה חדרי טיפולים זוגיים ופרטיים וצוות מקצועי, חמאם טורקי אמיתי וסאונה יבשה מסמנים מסע של רוגע לגוף ולנפש, שאחריו אפשר להתנפל על כל מה שהעיר ללא הפסקה מציעה במרחק הליכה – חוף הים, שוק הכרמל או כל יעד אחר. או פשוט להאריך את החופשה בעוד יום. מ-765 ש"ח.
נס ציונה 7 תל אביב//להזמנות

בוטיקים גדולים

11. דן תל אביב

אם צריך לבחור את המקבילה התל אביבית לריץ בלונדון ולפלאזה אתנה בפריז – דן תל אביב מתמקם במשבצת הזו בנוחות. המוסד האיקוני, שראשיתו בשנות ה-50 של המאה שעברה, שומר על סטייל וקלאס אבל אינו נח על זרי הדפנה. החדרים והסוויטות הם מופת לאלגנטיות ונוחות חיוניים כל כך כמפלט בעיר הגדולה, כפי שיכולים להעיד ליידי גאגא, בונו, מדונה וביל קלינטון שהתארחו כאן. ארוחת הבוקר מוגשת בחלל רחב ידיים מול הים והטיילת, ומפאת העושר והמבחר מומלץ לגשת אליה אחרי שיצאתם לריצת בוקר, ולא לפני (מניסיון).

שתי בריכות – חיצונית ומקורה־מחוממת, ספא Via LOMAH החדש והיוקרתי, חדר כושר מאובזר למשעי וטרקלין עסקים יוצרים מעטפת רכה ומפנקת ברמת אצולה, שלמרבה השמחה זמינה גם לבני תמותה (איזה כיף לנו). מ-1,538 ש"ח לחברי מועדון (החברות בחינם).
הירקון 99 תל אביב //להזמנות

12. בזאר

ערבובייה יפהפייה של צבעים וניחוחות ממש כמו יפו משתקפת במלון בזאר החדש, סנונית אורבנית ראשונה בקולקציית FATTAL COLORS מרשת פתאל. החדרים והסוויטות חדישים, מודרניים ומפנקים כדבעי, כשעבודות של אמנים יפואיים מוסיפות משנה תוקף וחיבור בין המלון ללוקיישן על שדרות ירושלים המשופצות. פטיו מרווח, חדר כושר ורופטופ שמשקיף לים וליפו העתיקה חוסכים הסתובבות בעיר, שכל קסמיה נפרשים כמו על כף היד.

מסעדת Palette שבקומת הקרקע של המלון תטיס אתכם לפריז מבלי לעבור בנתב"ג: מרק בצל צרפתי עשיר, מנות ביסטרו קלאסיות ויין טוב יסגרו עבורכם ערב שכולו שאנסונים ורומנטיקה צרפתית עם קריצה יפואית, עד ליקיצה היישר אל זרועותיו של בראנץ' כהלכתו. מ-900 ש"ח.
שדרות ירושלים 22 יפו //להזמנות

13. גימנסיה

ברחוב מונטיפיורי, בסמוך לשכונת נווה צדק ולרחוב נחלת בנימין הלוהט, נפתח לאחרונה מלון גימנסיה מרשת ישרוטל, תזכורת לגמנסיה הרצליה שלפני עשרות שנים שכנה בסמוך, היכן שכיום ניצב מגדל שלום. עיצוב בהשראת התרבות והאדריכלות בעיר משלב אלמנטים מודרניים וקלאסיים ב-145 חדרים בגווני שחור לבן, עם פריטי אמנות וסטייל מוקפד.

הגג מוקדש לבריכת אינפיניטי ובר קוקטיילים עם נוף פנורמי מרהיב לים ולעיר, וקומת הקרקע כולה קודש לקולינריה של שף שרון כהן: מסעדת שילה הנהדרת, שהשתדרגה לחלל רחב ידיים הראוי למידותיה (וכאן גם מוגשת ארוחת בוקר א-לה-קארט לאורחי המלון), ובית קפה סקסי לכל שעה ביום. מ-1,050 ש"ח.
מונטיפיורי 9 תל אביב //להזמנות

14. אלברטו

עם כל המסעדות והברים שהופכים את נחלת בנימין לרחוב הכי בולט בעיר, לא נתארגן על מקום לישון? אלברטו מרשת ישרוטל מציע הרבה יותר משנת לילה מפנקת, במבנה יפהפה משנת 1913 ששופץ ושומר באלגנטיות קלאסית. מאחורי חזית רומנטית המייצגת את הסגנון האקלקטי פזורים באלגנטיות 91 חדרים, שתי סוויטות, חדרים עם ג'קוזי וחדרים עם מרפסת אנגלית חמודה, כולם מאובזרים בהתאמה לחופשה אורבנית נינוחה ומעוצבים כדי לספק מפלט מההמולה שבחוץ.

חדר כושר, ספא קטן (עם חדר שירותים מדליק שתוכנן כנראה במיוחד לאינסטגרם) ורוף טופ עם בריכה עוזרים לעצב את הגוף לקראת גולת הכותרת – מסעדת רדלר הלוהטת, עליה השתלט לאחרונה שף אבי ביטון הנהדר תמיד. את קירות המלון מעטר אוסף אמנות עכשווית-אורבנית של אמנים ותיקים וצעירים, מחווה לצבעוניות ולתזזיתיות של העיר ללא הפסקה.
נחלת בנימין 46 תל אביב //להזמנות

15. דה ג'אפה

מבחוץ הוא נראה כמו מבצר, מסוגר ונעול בפני בני תמותה, אך לבני המזל שמתארחים בדה ג'אפה מרשת פתאל מזומנת חוויה שכולה רכות מלטפת בהתאמה אישית. איך יודעים? כי מגזין התיירות קונדה נסט בחר לכלול את המלון ברשימת The Best Hotels and Resorts in the World: The Gold List 2023 בגלל אותם סטנדרטים של עיצוב ואירוח מוקפד. חדרים וסוויטות בסגנון אלגנטי שקט ממוקמים בשני מבנים, עתיק וחדש, כשבמרכז ניצבת מסעדת ג'יארדינו.

שיטוט במסדרונות משרה אווירת קדושה – בכל זאת פעם פעל כאן מנזר – שמגיעה לשיא בקאפלה, אולם יפהפה שכיום מארח מסיבות והשקות נוצצות. המלון נרכש לאחרונה ע"י רשת פתאל והופך למלון כשר. השף בר צנגר כבר לא שם וג'יארדינו ממשיכה לפעול כמסעדה בשרית כשרה. נראה איך זה יעבוד.
יפת 36 יפו //להזמנות

16. דה ג'ורג'

צריך הרבה אומץ כדי לפתוח מלון תוך כדי מלחמה. לאלקו הוספיטליטי, חברת בת של אלקו (אלקטרה ועוד), יש אומץ, אורך רוח וכיסים עמוקים דיים כדי להקים פרויקט שאפתני בתקופה מוטרפת כל כך. ודה ג'ורג' הוא בדיוק כזה, "מרחב האירוח" ובו לא פחות משבע "חוויות אורבניות": מלון בן 170 חדרים מפנקים (אמניטיז של בולגרי וכפכפים ממותגים) עליהם חתום מעצב העל הספרדי לזארו רוזה ויולן, שעיצב את המלון כולו וכמה עבודות אמנות מרשימות הנמצאות בו; חלל עבודה וחדרי ישיבות לפגישות והשקות; אולם הופעות; קומת ספא וולנס עם חדר כושר ופילאטיס מבית BOOST – הסטודיו של רוני דואני; בריכה, ספא, סאונות ומרפסת לשיעורי יוגה.

גם בתחום האוכל דה ג'ורג' מפגיז כשלאחרונה נפתחה בו מסעדת BOU המסקרנת של שף תומר טל המוכשר. המיקום במתחם יצחק שדה המתחדש וסמוך לתחנת הרק"ל מבטיח גישה נוחה לכל חלקי העיר, אבל בינינו – פראייר מי שמסכים לצאת. יש כל כך הרבה מה לעשות ולראות בדה ג'ורג', שחבל על כל דקה שמתבזבזת.
ישראל טל 5 תל אביב //להזמנות

17. אינטרקונטיננטל דיויד

בריכה ענקית בקו כמעט ראשון לים, ספא מפנק שאחרי טיפול בו העולם פתאום נראה יפה יותר, בר קוקטיילים ועוד ועוד עוטפים את לב לבו של מלון אינטרקונטיננטל דיויד – הלוא הם החדרים והסוויטות שמשקפים את הטרנד הכי נכון להיום: יוקרה שקטה, כזו שמחלחלת לכל תא בגוף. במפלט הלייפסטייל התל אביבי, שכולו אלגנטיות ונוחות, מיטת קינג סייז גדולה ורכה מספקת חלומות נעימים, חדר הרחצה מאובזר בכל מה שאפשר להצטרך (רק בושם תביאו מהבית), והנוף פרייסלס.

ארוחת בוקר ישראלית במלוא מובן המילה משתרעת כל פני כמה וכמה מזנונים גדושי מאפים, מנות ביצים מהבילות, סלטים טריים, גבינות ועוד ועוד ומצדיקה את המוניטין שנקשרו בשמה. ומכיוון שאי אפשר רק לאכול ולנוח כל הזמן, בסופי שבוע מציע המלון לאורחיו טעימות יין, יוגה, סיור בנווה צדק ועוד חוויות שנשארות בזיכרון הרבה אחרי שחוזרים הביתה.
קויפמן 12 תל אביב //להזמנות

18. קרלטון תל אביב

תואר "המלון הטוב בישראל" מטעם אתר World Travel Awards הולם את מידותיו הטובות של מלון קרלטון תל אביב, שמתחילות ב-Valet ומסתיימות בבריכת הרוף טופ, כשרצועת החוף נפרשת לנגד העיניים כמו תמונת AI. בין המסד לטפחות של הפנינה האורבנית הזו יש לא פחות משתי מסעדות – FLAME (שסגרה כרגע עקב עזיבתו של שף אורן אסידו) ומרינה דלאל שנמצאת ממש מעל המים – וגם ספא מפנק ובר קיץ סקסי שנפתח מדי עונה.

החדרים הם מופת ליוקרה שקטה, שכמובן מקפלת בתוכה מיטה רכה עוטה מצעים צחורים, חדר אמבטיה מצוחצח ואמניטיז ביד רחבה, וחוויית הצ'ק אין הרבה יותר נעימה כשהיא נעשית על קוקטייל ופטיפורים. ארוחת הבוקר תשאיר אתכם בלי אוויר לנשימה לא רק מרוב עושר המבחר והטעמים (כולל פינת לל"ג ייעודית), אלא גם בגלל הנוף למרינה, לבריכת גורדון ובכלל לעיר שלא נחה לרגע.
אליעזר פרי 10 תל אביב //להזמנות

19. דיויד קמפינסקי

לא בכל יום מצליח מלון תל אביבי להשתחל לרשימה בינלאומית, אבל דיויד קמפינסקי עשה זאת בכל הכבוד: מקום 15 מתוך 20 בתי המלון המובילים באזור המזרח התיכון בדירוג Readers’ Choice Awards הנחשק של מגזין Condé Nast Traveler. כל אחד מ-250 החדרים במלון מאובזר ברמת הרבה יותר מחמישה כוכבים. בחדר האמבטיה תמצאו מוצרי טואלטיקה מתוצרת מולטון בראון והמיטה, ברוחב שני מטרים, עוטה מצעים צחורים מכותנה משובחת וכריות פלומת אווזים לחלומות מתוקים. הסוויטה הנשיאותית היא כבר חלום בדרגת איי ליסט, עם בריכה פנימית ומעלית פרטית, באטלר צמוד ובר אלכוהול של מקאלן.

ספא מפואר, שתי מסעדות כשרות, בר וויסקי וסיגרים ובריכת אינפיניטי מול הים מקיימים את ההבטחות של המותג הבינלאומי, ו-LADIES AND GENTELMAN IN RED – תזהו אותם לפי הז'קט האדום, דואגים שכל שאיפה ובקשה יתגשמו במלואן.
הירקון 51 תל אביב //להזמנות

20. סטאי תל אביב

אל תתנו לשם להטעות אתכם: למרות הקשר ההדוק למיאמי והאיזכור לתל אביב, סטאי הוא לגמרי אייקון יפואי. וכן, קשה לדמיין שעד לפני כמה עשורים נודע המבנה היפהפה לשמצה כקישלה, בית מעצר מהתקופה העות'מאנית שפעל גם בימי המנדט. חלקים מחומות העיר ומהמבנה ההיסטורי שוחזרו בקפידה וכיום הם משמשים אלמנט דקורטיבי מיוחד במינו, המשתלב בעיצוב היוקרתי.

ומה עושה את סטאי תל אביב למלון בוטיק שראוי להיכנס לרשימה מיוחסת זו? הכול בעצם – חדרים וסוויטות הפונים לים (אלא אם בחרתם בחדר משוחזר, שבו יש טונות אווירה ופחות נוף), בריכה חדשה ומהממת, פאטיו משובץ עצי פרי, ספא, מסעדת Japon היוקרתית וחדר כושר ושירות שעוטף כל רגע מהחופשה במעטפת פינוק.
דוד רזיאל 22 יפו //להזמנות

• ❤ תל אביב
• מלונות בוטיק
• מלונות בתל אביב
• חופשה בתל אביב
• בתי מלון
• הכי טובים

הרבה קמח עבר במאפיות העיר מאז לימד אותנו ארז קומרובסקי מה זה לחם, ובעשורים האחרונים הפכה תל אביב מעיר של פיתות, בורקס גבינה יבשושי ובייגלה קשה עורף לעיר של קרואסון מרווה, קראפין ג'נדויה, עוגיות מדלן ולחמי מחמצת מזני חיטה קדומים. תקראו להן בייקרי, פטיסרי, בולנז'רי או כל רי אחר שתרצו, השורה התחתונה היא שכמעט בכל פינה אפשר להריח ניחוחות חמאתיים של בצקים מדופדפים ואת ריחו המשכר של לחם מחמצת טרי. לאורך השנים ביקרנו בכולן ואכלנו הכל. ואלה המסקנות:

>> עיר קפה ומאפה סביב לה: 38 בתי הקפה הכי מומלצים בתל אביב
>> מסורת של שבת תל אביבית: 32 בתי קפה שפתוחים בשבת בבוקר

אורבן בייקרי

אורבן בייקרי היא מאפייה עירונית לפי הספר. מה זה אומר? שכל אחד מתושבי העיר יוכל למצוא את עצמו בה, מטף ועד קשיש, מאוכל כל ועד טבעוני. תמצאו בה ייצוג נאה לכל אגף פחמימתי שהוא – החל מקרואסונים טריים ופריכים או בריוש שוקולד חלומי, כלה בעוגות בחושות מצוינות כמו עוגת גזר עם פרוסטינג ועוגת תפוז הפוכה של סבתא ועד מאפים מלוחים מסקרנים כמו מאפה ארטישוק פסטו, והכל בדרגת מצוינות גבוהה.
ניצנה 14 יפו (שכונת נגה)

אלכסנדר

את הביקור במאפייה של שף קונדיטור אלכס ברמן יש לתכנן בקפידה. להקדיש זמן לעמידה בתור ולהתלבטות מול הדלפק כי המבחר מסחרר. מצד שני, ביס בקראפין או בקרואסון ואפילו בבאגט יזרוק אתכם ישר לבולנז'רי ולפטיסרי הטובות בעולם. וזה, גבירותיי, מצדיק את המאמץ.
לילינבלום 18 תל אביב

אלון שבו

שף קונדיטור אלון שבו מתמחה ביצירות אמנות ארטיזנליות מתוקות ויפהפיות שמפארות את הוויטרינה באלגנטיות מאופקת. לאחר שבחרתם קינוח מן הראוי לפנות למאפים מלוחים, בורקס וישיסואז למשל. תודו לנו אחר כך, כשתירגעו מההלם של כמה שזה טעים.
צ'לנוב 22 תל אביב // שינקין 26 תל אביב

בבקה בייקרי

האחיות שיר וקורל גורן בונות ב-20 אצבעות אימפריית מאפים מפוארת. עוגות, עוגיות, לחמים (וגם פיצות בחלק מהסניפים) וכמובן פרעצלים ששמם נודע למרחקים – מוגשים בנונשלנטיות נעימה שרק מדגישה את איכות המוצרים. יש לממלכה הקטנה הזאת כבר שישה סניפים בעיר ועוד ארבעה מחוץ לה, וזה תמיד תענוג לפגוש בבקה.
משה סנה 21 תל אביב (צהלה) // דיזנגוף 145 תל אביב // מאיר יערי 19 תל אביב (כוכב הצפון) // כיכר הבימה תל אביב // אהרון בקר 8 תל אביב (מיקאדו סנטר) // דיזנגוף 274 תל אביב

בייקרי

מאז פתיחת הסניף הראשון ברחוב יד חרוצים עברה המאפייה של רותי ברודו שינוי מקצה לקצה. סניפים נוספים נפתחו גם בשכונות מרוחקות מהמרכז, המאפים השתדרגו והכול הפך להיות יותר מתוקתק ומקצועי, מפעל לא קטן של איכות. ביקור בבייקרי יכול לסגור פינה של כריך/קפה ומאפה לבוקר ופיצה לצהריים, או ליצור הזדמנות לארוחת קינוחים מושחתת (וכמובן: שלל לחמים, מאפים, עוגות ומוצרי דליקטסן לקחת הביתה). החלטה שלכם.
בייקרי // אתר הבית

בית לחם

המאפייה בוויצמן פינת ארלוזורוב, בלוקיישן שפעם אכלס בית מרקחת מיתולוגי, מספקת כבר שנים פחמימות ברמה גבוהה ללקוחות הסביבה. מתישהו לאורך הזמן הייתה שם גם החלפת בעלות, אך השם נשאר ואיתו הלחמים והמאפים המנחמים כתמיד, ובראשם פוקאצ'ות מוצלחות ביותר.
ויצמן 20 פינת ארלוזרוב תל אביב

בליקמח

כשמאפיית בליקמח נפתחה, מגמת הפחתת הגלוטן הייתה בחיתוליה. מאז עברו במלוש קילוגרמים רבים של קמח נטול ודן דייויס ואורן דגן, אופים, בני זוג ואנשים עם חמידות מידבקת, ממשיכים בדרך אותה סללו בהקפדה יתרה – מאפים, עוגות ויטרינה, קינוחים אישיים וממתקים ארטיזנליים ברמה הגבוהה ביותר, ללא אף טיפת גלוטן.
הברזל 32 תל אביב (רמת החייל)

בר לחם

המאפייה בצפון הרחוק של העיר נפתחה בשנת 2005 ומאז היא שומרת על עקביות וצוברת קהל שבע ומרוצה. גם אם נכנסתם לקנות רק לחם, סביר שתסיימו את הביקור עם מוצרים נוספים בסל – עוגות, קישים, מאפים מתוקים ומלוחים ועוגיות לקפה. קשה מאוד להתנגד ולא בטוח שצריך.
קהילת סלוניקי 7 תל אביב (נאות אפקה)

ג'ורנו

דריסת הרגל התל אביבית של ג'ורנו מהרצליה התחילה אמנם בשיפולי העיר בשכונת נאות אפקה, אך לשמחתנו לאחרונה הם שמו פעמיהם גם לשרונה ואנחנו יכולים להתמלא פחמימות מכל הסוגים והמינים. שזה אומר לזלול בבקה שוקולד, להתענג על מקרונים רכים ומבורכים, להתפנק בשוקולדות אלגנטיות וגם לחתום בפרסבורגר פרג לטובת מי שבקלאס האירופאי.
ויינשל 6 תל אביב (נאות אפקה) // קלמן מגן 4 תל אביב (שרונה מרקט)

דלאל

הבולנז'רי־פטיסרי שצמוד למסעדה הוותיקה בנווה צדק הוא מכרה זהב של מתוקים ומלוחים: עוגות ועוגיות, קינוחי ויטרינה ומאפי בוקר, לחמים וכריכים סקסיים וכל מה שאפשר לרצות לזלול עם הקפה בחצר הקטנה והנעימה שממול. שף קונדיטור תימור לביא מקפידה לא רק על איכות אלא גם על אסתטיקה רומנטית בעוגות ובמאפים, שמתבטאת גם בקולקציות מרהיבות של מאפים לחגים.
כל ישראל חברים 7 תל אביב (נווה צדק)

המוציא

המוציא היא מאפייה ותיקה בעיר, שמלבד לחם מעולה מוציאה מהתנור מאפים טובים ופשוטים, אולד-סקול, כמו שצריך ובלי דאווינים מיותרים או יומרות מוגזמות. האיכות מצוינת, וקראנץ' השמרים שוקולד שמוגש בחתכה לא סימטרית הוא מהאהובים עלינו ולא בכדי. הבצק פריך וטוב, מילוי השוקולד עשיר ונדיב, ועוד לא דיברנו על הרוגעלך שאפשר לפעמים לאכול ממנו ארבעה מבלי לשים וגם לא על הבורקסים שתמיד שם בשבילנו.
מקווה ישראל 5 // לוינסקי 40 // דוידקה 14 // יאשה חפץ 9 תל אביב

דנון

המאפייה בבית הספר למצוינות קולינרית פועלת אמנם רק בימי שישי, אבל איזו תצוגת פחמימות מפוארת! תלמידי בית הספר וסגל ההוראה אופים לחמים ומאפים מתוקים ומלוחים שמשאירים לפריז אבק ואותנו פעורי פה בכל פעם מחדש. רוצים לדעת מה הסוד?הכל כתוב בספר "שיעורים בקונדיטוריה יצירתית".
התערוכה 3 תל אביב

זומר

הסניף הראשון נפתח בשנת 2009 בפרישמן פינת דיזנגוף על ידי גיל זומר ויניב גרציאני, ונחשב לעוגן קולינרי באזור. מאז השניים התפצלו – גרציאני נמצא בקינג ג'ורג' וביהודה הלוי (וכעת באופן זמני בעגלת קפה בגינת קרית ספר), ובזומר אפשר עדיין למצוא לחמי בוטיק, קרואסונים ביצור עצמי, מאפי בוקר מתוקים או מלוחים, כריכים וממרחים.
פרישמן 39 תל אביב

חגי והלחם

בכל הנוגע ללחמים, האופה חגי בן יהודה הוא טהרן בקטע טוב. את לחמי המחמצת הוא מכין בעבודת יד מחיטה מזני מורשת וללא קיצורי דרך, מקשר ישיר עם המגדלים דרך טחינה שמתבצעת בחדר שנבנה במיוחד ועד לאפייה בתנור אבן. מאז הקמתה משמשת המאפיה שלו כמוקד עליה לרגל למביני לחם אמיתיים. צריך תמונה של הלחם הזה במילון.
ויטל 25 תל אביב

לה מולאן

כולם יודעים שהמוסד הוותיק בבוגרשוב הוא אחת המאפיות הטובות בעיר, מחלוצי הלחם הארטיזינלי והמאפים המדופדפים בעיר. על השולחן ובחלון הראווה מוצגים מאפים אלגנטיים ובגטים שמביני עניין מעידים שהם הכי פריכים ואווריריים ומהיותר דומים שיש לנו למה שתוכלו לנגוס בפריז. השולחנות המעטים תמיד תפוסים ולכן נמשיך לאכול את כריך הגאודה ומלפפון חמוץ שלנו על ספסל ברחוב ולהתענג על כל ביס גם בשבת בבוקר, מהלך שקרה לאחרונה בשושו אבל אנחנו כאן כדי לספר.
בוגרשוב 72 תל אביב

לחם אביגיל

אחד הסודות הכבר לא כל כך שמורים של יפו, במעלה רחוב יהודה הימית, שם במאפיה קטנה מכינה אביגיל אבשלום דהן כמה מהלחמים הכי טעימים שיצא לנו לאכול, כולל לחמים טריים על בסיס זני חיטה עתיקים מצד אחד אבל גם חלת בריוש שתשאיר אתכם עם פה פעור כדי שתוכל לאכול עוד חלת בריוש. תבואו מוקדם כי הכל נגמר מהר.
יהודה הימית 33 יפו

לחמים

למלכה האם של המאפיות, זו שגרמה לעם ישראל להתמכר למאפים ולהצמיד את האף לחורים בשמשה, כבר מלאו 22 והיא עדיין במיטבה. האופה אורי שפט לא מוריד לרגע את הרגל מהגז ואם תעברו בשעות הבוקר המוקדמות בסניף דיזנגוף (יש עוד שישה סניפים נוספים), יש מצב שהוא יכין לכם במו ידיו סנדוויץ' מקושקשת וגאודה. אם זו לא אהבת אמת, אנחנו לא יודעים מה כן.
מאפיית לחמים

לחמנינה

יש לה וייב תל אביבי שאין לטעות בו, לחם נלסון איקוני ומאפי בוקר משובחים שהופכים את התלבטות הקפה ומאפה לקשה במיוחד. לחמנינה היא קטגוריה בפני עצמה ומי שמתמכר לא יחליף אותה באף מאפייה אחרת. נינה עצמה כבר מזמן הפליגה למחוזות אחרים, אבל הסניף המקורי ברחוב קרמניצקי נותר פשוט נפלא וגם זה שמול הבימה הפך איקוני זה מכבר.
קרמניצקי 14 תל אביב (ביצרון) // מרמורק 4 תל אביב // אינשטיין 7 תל אביב // ולנברג 18 תל אביב

מייזון קייזר

הרשת שמחברת בין הקולינריה הצרפתית והחך הישראלי התחדשה לאחרונה בעוד ספוט, שמביא את מניין הסניפים בעיר לארבעה. לחמי מחמצת, מאפים פריכים וקינוחים מרהיבים, כולם בעבודת יד, מזכירים מדוע צרפת היא אימפריית האפייה העולמית בה"א הידיעה, ולמה הפחמימות של המגה־בולנז'ר אריק קייזר כבשו את העולם.
רוטשילד 7 תל אביב // נמל תל אביב 22 תל אביב // מנחם בגין 144 תל אביב (מידטאון) // ריינס 1 (כיכר דיזנגוף) תל אביב

מרגוזה

עוגן ותיק בשוק הפשפשים שפועל כבר שנים כמכונה משומנת ומשמר את אווירת המאפייה משפחתית. מרגוזה היא תבנית נוף מולדתה בלחמים ומאפים שאינם מביישים אף קונדיטוריה פריזאית, סמטאות צבעוניות וקריאת המואזין.יש גם סניף חדש בפלורנטין שנפתח לפני שנים מספר ותמצאו בו פסטורליה עירונית בניחוח מאפה פיסטוק אמרנה.
יהודה מרגוזה 24 יפו // ידידיה פרנקל 74 תל אביב (פלורנטין)

NONO&MIMI

שנים של קנאה בתושבי הוד השרון הסתיימו כשנונו ומימי הגיעו לתל אביב והתמקמו באופנהיימר, מרכז קניות מנומנם שהפך – לא מעט בזכות המאפייה החדשה – לתוסס וסקסי יותר. לחמים, מאפים מלוחים ומתוקים, כריכים, פיצות ועוגות באיכות בלתי מתפשרת גורמים גם לעכברי מרכז העיר להתאמץ ולחצות את הירקון או להגיע לסניף בגבעתיים, במרחק הליכה מצומת קפלן.
נונו/מימי

נורדיניו

למעשה, לא מדובר רק בנורדיניו אלא בכל בתי הקפה והמאפה של WE LIKE YOU TOO בראשות הקונדיטור שגיא מלר, שהביא לעיר שפה משלו בתחום הפחמימות, המגדים ודברי המתיקה. זה מתבטא בקרואסון שוקו שוקו שהוא מושלם כפי שהוא נשמע, ממשיך בעוגת הגבינה הבאסקית שכדאי לזכור איפה אכלתם לראשונה, מסתיים בפאנדורו שהוא מאפה מופתי וממש מגיע לסיומו בבטן שלנו שרק מחכה לדגום עוד מאפים מבית היוצר של מלר.
נחלת בנימין 27 תל אביב

סניורה בייקרי

אמרה ידועה שהמצאנו גורסת כי פופ אפ טוב מגיע כדי להישאר. וסניורה בייקרי היא היא ההוכחה. הכל התחיל כפופ אפ שגרר תור משתרך עד לקצה הרחוב, והמשיך לשמחתנו במקום קבע של אריאל זביב ושחר סניור, שניהם יוצאי פופינה. המאפיה החדשה נוצצת ונעימה, ותמצאו בה מאפים מיוחדים, מדופדפים כהלכה ובעיקר לא שגרתיים שלא תפגשו בכל מקום. כן, טארט אפרסקים עם קראמבל יוגורט וגרידת תפוז וגם מיני-פרחי סחלב. אנחנו מדברים עלייך, חושבים עלייך בימים ומדמיינים אותך בלילות.
הרבי מבכרך 3 תל אביב

עמיתה

מבקרי אוכל הם קהל קשוח שקשה להוציא אותו משלוותו. כשעמיתה נפתחה כולם התיישרו בשורה עם שיר הלל למאפים וללחמים ולא בכדי, שכן מיכל בוטון ואנה שפירו הן שף-קונדיטריות מוכשרות כשדות. ומי שטעם בורקס אנשובי יודע. הסניף במוזיאון העיר בכיכר ביאליק, שגם אפשר לשבת בו ולעזור לכל המאפים עם קפה משובח, הוא לגמרי ליגה אחרת.
סלמה 10 יפו // ביאליק 27 תל אביב

פיקה (FIKA)

כשהסניף הראשון של פיקה נפתח הבנו שבכל הנוגע לאפייה השוודים לא פראיירים בכלל. מאז ספרנו כבר ארבעה סניפים בעיר ועוד כמה מחוץ לה, ומאפים מתובלים בהל וכורכום כבר אינם גורמים להרמת גבה. הלחמים והמאפים הייחודיים משובחים והקפה טוב, במיוחד כשמצוותים אליו סמלה, בריוש במילוי מרציפן וקצפת.
FIKA

צייט פור ברוט

זהו, כבר לא צריך לנסוע לברלין כי מאפיית צייט פור ברוט הגיעה לארץ על כל המשתמע מכך – מאפים ולחמים כבדים וכהים עם קרום קשה ופציח כמיטב מסורת האפייה הגרמנית ושבלולי שמרים שאין כמותם, שנקה שמנמנים עם שוקולד וקינמון, זיגוגים וציפויים, החומר שממנו עשויים חלומות. במסגרת התחדשות קומת הקולינריה, ברוב ייפתח סניף מרשים ורחב ידיים בקניון רמת אביב.
מנחם בגין 37 תל אביב // אחד העם 13 תל אביב // שוק הנמל תל אביב

רביבה וסיליה

אימפריית המאפים והקינוחים ממשיכה את פועלה של רביבה אפל ז"ל, מחלוצות ענף הקונדיטוריה המקומית, כשבארץ אפו עדיין עם מרגרינה וצמקאו. אפל הביאה לישראל את העדינות הפריזאית בטעמים, בטקסטורות ובנראות, ומשימת מגדל הקרוקומבוש בהנחייתה ב"מאסטר שף" הראתה למתמודדים ולצופים מהיכן מזולף הקרם פטיסייר. לרביבה יש מניית יסוד בפטיסרי הישראלי ומורשתה הקפדנית משתקפת בוויטרינה בכל מקרון וקרואסון (וגם בפיצה).
נסים אלוני 10 תל אביב // צה"ל 71 תל אביב

שטפן בייקרי

הבייקרי של שטפן מאכר באמת נראה כאילו הלכה למעשה, נלקח מוינה. והאמת שלא רק מדובר בנראות, אלא גם בטעם ובסטייל. בויטרינה המזוגגת עוגות לינזדר טורט קלאסיות שלא נס ליחן, זאכר טורט שוקולדי עשיר וגבוהה, טופפן טורטה מענגת וכמובן שטרודל תפוחים או גבינה ודובדבנים שמכין שטפן בעצמו לפי מתכון של סבתו. הכי הכי סחורה מאירופה שיש בתל אביב, ואל תפספסו גם את הקייזרשמארן בעונה החורפית.
טשרניחובסקי 21 תל אביב

שרויטמן

הסניף ברחוב גאולה, מהמקומות האהובים עלינו בעיר, נסגר אמנם, אבל הלחמים של ערן שרויטמן הם בליגה אחרת וזה ברור וידוע לכל. רק יודעי דבר וחן מבינים שגם המאפים שם פשוט מעולים – בורקס פריכים מדופפים חלומיים בשלל מילויים, חצ'אפורי גבינה וביצה, סינבון ניחוחי וגם מאפי שמרים שוקולד שמחבקים אותנו.כולם סיבה טובה להתמזרח אל נחלת יצחק (זה בתל אביב וזה לא רחוק, נשבעות).
נחלת יצחק 30 תל אביב

תופין

התוספת הכי חדשה לרשימה וגם אחת המרשימות ביותר בה. גם קפה-מאפיה עם וייב מאוד שכונתי אבל גם רמה גבוהה של בולנז'רי-פטיסרי שיכולה להתמודד בכבוד עם המיטב של כל עיר אירופית. מאחורי המקום עומדים המסעדן יובל נויגרטן (בראסרי בל עמי) והשף-קונדיטורית טל יניב, כך שאל תתנו לשכונתיות להטעות אתכם.
>> אחד העם 29 (פינת יבנה) תל אביב

• אוכלים שותים
• לחם
• מאפים
• מאפייה
• הכי טובים
• חדשות האוכל
• מאפיות
• מאפיות בתל אביב

לרגל ערב יום השואה, מבקרת סרטי הקולנוע שלנו יעל שוב בחרה עשרת סרטי שואה איכותיים במיוחד, גם עבור מי שמחכה כל שנה להתבוסס בהיסטוריה הכואבת, וגם עבור מי שמעדיף למצוא זווית אחרת כדי לזכור את הזוועות. אלו 12 סרטי השואה הכי טובים לזוכר איתם ביותר.

>> דברים שרואים משם: צריך להגיע עד לחו"ל כדי למצוא סדרות על השואה

להתראות ילדים (1987)

"הנער בפיג'מת הפסים", "ציפור לבנה: סיפור פלא" – לא מעט סרטי שואה מספרים על ילדים נוצרים טובים שמצילים ילדים יהודים, ונקודת מבטם הנאיבית אמורה להצדיק את הסנטימנטליות המזויפת שבה הסרטים עטופים. סרטו היפה של לואי מאל, שזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, אינו חוטא בחטא הזה. בצרפת של 1944 ז'וליין בן ה-12 נשלח לפנימיה קתולית, שם הוא מתוודע לתלמיד החדש ז'ון, שלא מתפלל בתפילות הנוצרים ולא אוכל ארנבות וחזירים. ז'וליין מחליט לשמור את סודו של הילד היהודי והשניים הופכים לחברים טובים, אבל ביום שאנשי הגסטפו נכנסים לכיתה ז'וליין עושה טעות. מאל כתב את הסרט בהשראת זיכרונות ילדותו בפנימייה, ואת דמותו של הכומר הטוב ביסס על חסיד אומות העולם לוסיאן בונל שנספה במאוטהאוזן.

כאב אמיתי (2024)

זה היה יכול להיות סרט ישראלי, רק שאצלנו את המסע למחנות השמדה עושים בתיכון, כשהראש מלא בדברים אחרים. "כאב אמיתי" מבהיר שעדיף לצאת למסע הזה בגיל בוגר יותר, ולו משום שזה מניב קולנוע טוב יותר. סרטו השני של ג'סי אייזנברג כתסריטאי/במאי הוא מעין "באדי מובי" על שני דודנים בעלי אופי מתנגש, שיוצאים להרפתקה משותפת בדרכים. רק שהמסלול מתפתל בין מחנות השמדה לבית קברות יהודי ולבית סבתא בפולין, ולכן אף שלסרט יש גוון קומי, ככל שהוא מתקדם גירוד הטראומה היהודית הרחבה מעורר את הכאב האישי החבוי. דיוויד (ג'סי אייזנברג, שגם כתב) ובנג'י (קיראן קאלקין) לא התראו הרבה זמן. סבתם ניצולת השואה ביקשה בצוואתה ששני נכדיה יבקרו בבית שבו גדלה בפולין, ואף השאירה כסף עבור המסע. לכן אחרי מותה הם מצטרפים לטיול שואה מאורגן בהנחיית מדריך אנגלי, ולצד חברים נוספים בקבוצה – גרושה טרייה, זוג מבוגר, ופליט אפריקאי שהתגייר והחליט לקחת את זהותו החדשה ברצינות מלאה. כל אחד מהם מאויר היטב בקווים זריזים, ותורם את חלקו לדינמיקה בקבוצה, המשמשת כתיבת תהודה ליחסים הלא פשוטים בין בני הדודים.

הבן של שאול (2015)

סרטו הטוטאלי והמזוקק של לאסלו נמש היהודי הונגרי, שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, שם אותנו בתוככי מכונת ההשמדה של אושוויץ, ובתוך שדה הראיה המצומצם של שאול אוסלנדר (גזה רוהריג) המשמש כזונדרקומנדו. המצלמה נצמדת אליו ורק בשולי התמונה או בעומקה, לעתים קרובות לא בפוקוס, רואים משהו ממה שקורה סביבו – האנשים מתפשטים בדרכם לתאי הגזים, גוויות עירומות נגררות החוצה, קצינים נאצים שיורים במי שמנסה לברוח. הפסקול מתפקד באופן דומה. רוב הקולות מגיעים מחוץ לגבולות הפריים – הפקודות הננבחות ללא הפסקה, זעקות האנשים הנחנקים למוות. זאת חוויית צפייה קשה מאוד, אבל מה שמצדיק אותה הוא הגילוי ההדרגתי שבתוך התהליך מוחק האנושיות הזה, כמה מהזונדרקומנדו נאבקים לשמר את נפשם. שאול מוצא את ייעודו הזמני בהתעקשותו להביא גופת ילד אחד לקבורה על פי ההלכה היהודית. המבט של רוהריג, מעומעם וחודר בו זמנית, מדביק אותנו למסך, והסיום השקט והפיוטי מהדהד באלפי קולות.

מר קליין (1976)

הסרט נפתח בבדיקה פיזית משפילה של אישה עירומה, שנועדה לקבוע אם היא מגזע שמי. אבל זה לא הסיפור שלה, אלא של רובר קליין (אלן דלון), סוחר אומנות בפריז הכבושה, שמנצל את המצב כדי לרכוש בזול יצירות אומנות מיהודים הזקוקים לכסף כדי לברוח מצרפת. יום אחד בינואר 1942 מונח בפתח ביתו עיתון יהודי, והוא מגלה שיהודי בשם רובר קליין סידר שהדואר שלו יועבר לכתובתו. קליין מדווח למשטרה על הטעות, אלא שזו חושדת בו שהוא יהודי המסתיר את זהותו, והוא נדרש להציג הוכחות לכך שהוא נוצרי. קליין יוצא לחפש אחר כפילו היהודי, בעוד העולם הולך וסוגר עליו. המותחן הקפקאי של ג'וזף לוסי מעניין יותר מרוב הסרטים הצדקניים שמשחזרים סיפורים אמיתיים מימי השואה, כמו "נקודת איסוף" מ-2010 שמתרחש באותו פרק זמן, ומתאר את איסוף יהודי פריז ושליחתם למחנות השמדה (אירוע שמופיע לקראת סוף "מר קליין"). לוסי עצמו לא היה יהודי, אך הכיר היטב את תחושת הרדיפה כמי שהיה קורבן למקרתיזם. הוא נולד ויצר בארה"ב, אך ב-1953, בעקבות הכנסתו לרשימה השחורה, הוא היגר לאירופה ויצר שם כמה מהסרטים הבולטים של שנות השישים והשבעים.

אזור העניין (2023)

הסרט מתאר את חייהם של בני משפחת הס, רודולף והדוויג וחמשת ילדיהם, המתגוררים בבית נאה ומטפחים גינה פורחת צמוד לחומת מחנה ההשמדה אושוויץ. רודולף הוא מפקד המחנה ומי שפיתח את מכונת ההשמדה היעילה שאפשרה לרצוח כמיליון ומאתיים אלף נפשות – 91 אחוז מהם יהודים – יותר מבכל אתר אחר במהלך מלחמת העולם השנייה. אבל הסרט אינו מלווה את רודולף אל תוך המחנה, אלא מתמקד בחיי היום יום הנינוחים ב"גן העדן" הקטן שלצידו. אפשר לומר ש"אזור העניין" נמצא בפער שבין מה שאנחנו רואים, לבין מה שאנחנו יודעים אך הסרט לא מראה לנו. זה ההיפך הגמור מפורנו-שואה. ובדומה ל"הבן של שאול", הסרט משמיע לנו מה קורה מאחורי החומה, ומייצר קונפליקט עז בין התמונה לבין הפסקול המורכב מרעשי מכונות ומשרפות, צעדי מגפיים, יריות וזעקות כאב.

ממזרים חסרי כבוד (2009)

פנטזיית הנקמה של קוונטין טרנטינו מתפקדת כמו מדורת ל"ג בעומר של פעם, שבה היינו מעלים באש בובות של צוררי ישראל. הסרט מגולל שני סיפורים מקבילים – האחד עוקב אחר שושנה דרייפוס (מלאני לורן), יהודייה צרפתייה שכל משפחתה נרצחה למול עיניה והיא ממציאה את עצמה מחדש כבעלת בית קולנוע בפריז; והשני מספר על יחידה של חיילים יהודים אמריקאים, בפיקודו של בראד פיט הלא יהודי, שמטילה חיתתה על הצבא הגרמני – חבריה מקרקפים את קורבנותיהם ומותירים אות קין בצורת קעקוע של צלב קרס על מצחם של הבודדים שהם משאירים בחיים. כריסטוף וולץ, בהופעה מרהיבה כצייד היהודים האנס לאנדה, נע בין שני הסיפורים שנפגשים בסצנת השיא המתרחשת בבית הקולנוע, שם מוצעת לנו היסטוריה אלטרנטיבית.

החנות ברחוב הראשי (1965)

לא תמצאו סרט שובר לב יותר מזוכה האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר של שנת 1965. במסגרת תהליך האריזציה של עיירה סלובקית בזמן מלחמת העולם השנייה, הנגר טונו מקבל בעלות על חנות כלי תפירה השייכת ליהודייה קשישה וחרשת-למחצה, שאינה מבינה מה קורה סביבה. האיש טוב הלב גורם לאלמנה לאוטמן (אידה קמינסקה, שהיתה מועמדת לאוסקר על הופעתה) להאמין שהוא בן דודה שהגיע לסייע לה בעבודתה. הידידות שמתפתחת בין השניים, על רקע האנטישמיות הגואה מסביב, נבחנת כאשר רשויות החוק מתחילות לאסוף את יהודי העיירה לשם גירושם. הבמאי היהודי סלובקי יאן קדר היה עצור במחנה עבודה בזמן המלחמה. סרטו, שהניח את היסודות לתבנית האשלייתית שפותחה בסרטי שואה כמו "יעקב השקרן" ו"החיים יפים", הוא עיבוד לסיפור מאת לדיסלב גרוסמן, שגם השתתף בכתיבת התסריט. גרוסמן עלה לישראל בשנות השישים, התגורר בקריית אונו ולימד קולנוע באוניברסיטת תל אביב.

רשימת שינדלר (1993)

רק סטיבן ספילברג היה יכול להפוך סרט שואה בשחור לבן שנמשך יותר משלוש שעות ללהיט קופתי ענק, ואחר כך לשכנע את NBC לשדר את הסרט המלא בלי הפסקות פרסומות. הסיפור האמיתי על התעשיין הגרמני הבליין שפיתח מצפון והציל יהודים מהנאצים מצליח להיות גם מצמרר וגם מרומם לב, הוליווד סטייל. רייף פיינס מעולה בתפקיד קצין האס.אס. מעורר החלחלה שהפך אותו לכוכב, ליאם ניסן מרשים לא פחות בתפקיד האיש שבכותרת, והילדה באדום הפכה לאחד הדימויים הזכורים בקולנוע. הסרט גרף שבעה אוסקרים שהוענקו לתסריט של סטיבן זאליאן, למוזיקה שהלחין ג'ון וויליאמס, לצילום של יאנוש קמינסקי, לבימוי ולסרט עצמו.

הנוסעת (1963)

ב-1959 כתבה ניצולת אושוויץ זופיה פוזמיש תסכית לרדיו הפולני בהשראת ימיה במחנה. ארבע שנים אחרי כן התסכית עובד לסרט בידי הבמאי היהודי אנדז'י מונק, מחשובי הקולנוענים הפולנים. מונק (שבזמן המלחמה אימץ זהות בדויה וכך שרד) נהרג בתאונת דרכים במהלך הצילומים, והסרט נערך אחרי מותו על ידי שני במאים אחרים, שהוסיפו לו קריינות ותמונות סטילס במקום הסצנות החסרות. התוצאה היא יצירת מופת מרוסקת באורך 62 דקות, שזכתה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן ונשלחה לייצג את פולין באוסקר. ב-1960, במהלך הפלגה בספינה עם בעלה האמריקאי, ליזה מזהה אישה שהיתה אסירה באושוויץ בזמן שהיא הוצבה שם כקצינת אס.אס. ליזה מחליטה להתוודות בפני בעלה על ימיה במחנה, ומספרת שעשתה כל מה שיכלה כדי לגונן על האסירות, ובעיקר על מרתה כפויית הטובה. משם הסרט חוזר אחורה למחנה, ומספק תמונה מצמררת ושונה מאוד מזו שעולה מתיאוריה המעוותים של הסוהרת. חלק מצילומי הסרט המאוד מרשים הזה, שבמרכזו סיפור אהבה טראגי בין מרתה לאסיר אחר, נעשו במחנה עצמו. ב-1968 התסכית עובד גם לאופרה שהולחנה על ידי מייצ'יסלב ויינברג הפולני יהודי.

הזייפנים (2007)

הסרט האוסטרי הזה, המשחזר סיפור חריג ממלחמת העולם השנייה, זכור במקומותינו בעיקר כזה שלקח את האוסקר לסרט הזר מ"בופור", אבל הוא ראוי להיזכר בזכות עצמו. "מבצע ברנהרד" היה שמה של מזימה נאצית לערער את כלכלת בריטניה על ידי הצפתה בכסף מזויף. לצורך כך הוקמה במחנה זקסנהאוזן סדנה לייצור שטרות מזויפים, ובה עבדו יהודים שנאספו ממחנות ריכוז שונים. אין כאן סיפור גבורה או סיפור חידלון (שני הנרטיבים השכיחים בסרטי שואה), ודווקא ההסתרה של ייצוגי הזוועה מעוררת את הצופים לדמיין מה קורה מעבר לגדר. הדילמה המוסרית המרכזית היא בין לשרוד ולהתקרנף או למרוד ולמות. גיבור סרטו של סטפן רוזוביצקי הוא סלומון סורוויץ, זייפן בעל שם עולמי שלחזהו מוצמדים שני עיטורי גנאי – הצהוב של היהודים והירוק של הפושעים. סורוויץ (קרל מרקוביץ בהופעה מזהירה), מנציח כביכול את הדימוי האנטישמי של היהודי המזרח-אירופי, אך בהדרגה דמותו צוברת חיוניות ועוצמה כשהוא לוקח על עצמו את התפקיד האמיץ והאלטרואיסטי של המתווך בין המחנות.

שיעורים בפרסית (2020)

נקודת המוצא של הסרט הזה נדמית מופרכת, והוא לא לגמרי מצליח להפוך אותה למשכנעת ברמת המציאות. אבל הרובד המטאפורי העז הוא שמעניק לסרט סיום מהדהד שנשאר בזיכרון. רגע לפני שחיילים גרמנים יורים בו, ז'יל, יהודי בלגי, צועק שנעצר בטעות כי הוא בכלל פרסי. הם לא לגמרי מאמינים לו, אבל מביאים אותו אל קלאוס קוך, סגן המפקד של מחנה השמדה שרוצה ללמוד פרסית. קוך מטיל על ז'יל, המתכנה רזה, לתעד את שמות היהודים שמובאים למחנה, והוא משתמש בשמות האלה כבסיס לשפה שהוא ממציא על מנת להעניק לקוך שיעורים יומיים. לארס איידינגר הגרמני ("בבילון ברלין") ונהואל פרז ביסקיארט הארגנטינאי ("120 פעימות בדקה") מעולים בתפקידי הקצין והאסיר בסרטו של ואדים פרלמן היהודי אוקראיני, שכבש את הקהל הרחב, גם אם לא את המבקרים.

ג'וג'ו ראביט (2019)

טאיקה וואיטיטי יצר תרכובת קולנועית מוזרה, חצופה ומבריקה, שמעזה לחדור לטריטוריה הכי בעייתית שיש. זה מעין שילוב של "הדיקטטור הגדול", "החיים היפים" ו"ממלכת אור הירח". הטעמים מתנגשים, אבל הקומיקאי היהודי מניו זילנד הוא להטוטן שיודע לחבר דברים שלא מתחברים. ג'וג'ו בן העשר חי עם אמו (סקרלט ג'והנסון) בגרמניה הנאצית. אביו נעדר, וכדי להתמודד עם המחסור, הוא ממציא לעצמו חבר דמיוני בדמות אדולף היטלר (וואיטיטי). ג'וג'ו מאמין בכל נימי נפשו לתעמולה הנאצית, וחושב שיהודים הם מפלצות מוזרות. אבל אז הוא מגלה שבביתו מסתתרת נערה יהודייה (תומסין מקנזי) ונוכחותה מאתגרת את כל מה שהוא חושב שהוא יודע. הסרט משתמש בקומדיה כדי לתאר את נקודת המבט של ילד, המנסה לפענח את המסרים המעוותים שהוא מקבל מהעולם סביבו. ההתחלה שמדמה את ההערצה להיטלר לביטלמניה היא הברקה מצמררת. עם זאת, הסרט אינו מרכך את האימה, וזו מתפרצת במלוא העוצמה בחצי השעה האחרונה.

• המסך
• יום השואה
• סרטים מומלצים
• סרטים
• הכי טובים

עדכון קודם: 24.1.26 // עדכון אחרון: 2.2.26
אז נפרדנו מ-2025 וגם מהאימפריאל, וגם מלה אוטרה ו-8Ball, כולם של קבוצת אימפריאל ששינתה לחלוטין את נוף הברים בעיר ונאלצת כעת לפנות את מקומה במלון הוותיק שעומד לעבור פינוי-בינוי. אבל זוהי דרכה של העיר, מקומות נפתחים ונסגרים, וגם בעיר משתנה שנמצאת במשבר תמידי אלכוהול הוא תמיד קלף מנצח. בין בריי יין לברי אוכל, תל אביב עדיין רצופה במקומות לשבת בהם לדרינק, נשנוש ורגע של שפיות בכל הטירוף הזה. לכן אנחנו דואגים לעדכן תדירות את רשימת הברים הכי טובים בתל אביב, כי אנחנו מבינים את חשיבות האלכוהול בתור חומר הסיכוך העירוני, זה שעוזר לנו להמשיך ולנשום ולהשתחרר במקום שאין בו הפסקה. בחרנו את כל המקומות הנכונים לשתות בהם שהם לא הבית שלכם.

>> תל אביב ממש בקטע: 34 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בעיר
>> משהוליד הדרינק: 19 הגסטרו-ברים עם האוכל הכי טוב בתל אביב

המנזר

אם תל אביב היא עיר המפלט של ישראל, המנזר הוא בר המפלט של תל אביב. לכל אחד זה קרה: אתם רעבים בשעה הזויה ביום או רוצים דרינק לפני שמונה בבוקר – לאן תלכו? למנזר כמובן, המקום שמקבל את כולם כמעט בכל שעה. אולי הוא לא מצטלם הכי טוב לאינסטוש ולא תמצאו שם את המתלבשים הכי טובים בעיר, אבל הוא מציל נפשות ובליינים רעבים עם מחירים הוגנים זה שנים ומצליח להיות בית לכל תל אביבי באשר הוא.
קהל יעדכולם
מתאים להכל. באמת. דרינק סולידי או ערב ארוך.
שעה שמחהבין 12:00-17:00 יש 20% הנחה על כל התפריט.
אלנבי 60 תל אביב

7:1 Lab

הנקסט דור של היפנית המצוינת TYO הוא חללית קטנה וסקסית שנראית כמו הכלאה בין מעבדת הייטק למאורת בילוי פרטית, וטובי המיקסולוגים רוקחים בה קוקטיילים מיוחדים שספק אם תמצאו כמותם בעולם כולו. תוסיפו מנות קטנות ומדויקות של שף יאמה סאן מהמסעדה הסמוכה וקיבלתם את אחת מחוויות הבילוי המתקדמות בעיר.
קהל יעדאנשים שמתגעגעים לטוקיו
מתאים לדייטים שצריך להרשים ומדענים מטורפים שרוצים להשתלט על העולם
אחד העם 1 (נווה צדק) תל אביב

או (O)

שף תומר אגאי מוצא בית בבר-מסעדה החדש של האחים אבידן (AT8, קונסיירז' ועוד), שתפס את הלוקיישן הנטוש של מקס ברנר ובחר את שמו בהשראת הצורה המעגלית של החלל. האווירה סקסית, עם די.ג'יי, אנשים יפים והרבה אלכוהול שיוציא אתכם שתויים קלות ורעבים לביקור נוסף.
קהל יעדאנשים יפים, מה לא ברור בזה.
מתאים לערב בילוי סוער, גם אם הוא יוצא באמצע השבוע.
רוטשילד 45תל אביב

בוסר

לא נשכח לבוסר את היותו הסנונית הראשונה באשר היא של ברי היין, ומי שהחל טרנד הוא גם הטוב ביותר. בבוסר למדנו שאפשר לשתות יין טוב בלי דוואינים ובלי לשבור את הכיס, וגם אפשר להכיר יינות מדליקים מכל העולם ועדיין לעשות את זה ללא יומרות מיותרות. רק בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
קהל יעדמי שיודע לומר שמות של שלושה סוגי יין לפחות, גם אם זה רק לבן, אדום ורוזה.
מתאים לדייט או האנג קז'ואלי.
החשמל 5 תל אביב

פטי וור

יש אנשים שיקראו לו בר יין, אבל ברגע שרושפלד החליט לנכס לעצמו את המטבח אחת לכמה זמן – ראוי יותר להשוות את פטי וור למסעדת שף. בשאר הימים תוכלו למצוא כאן תפריט ברים ראוי, מגוון רחב של יינות שאפשר גם לקנות הביתה ואווירה קז'ואלית בואכה פארק המסילה.
קהל יעדפודיז שהם קהל שבוי והיפסטרים שלא יודעים לאן נקלעו.
מתאים לארוחת מישלן במחירי דרום תל אביב.
נחלת בנימין 81תל אביב

בלבוי

חלל אפלולי בתוך מלון ברדיצ'בסקי, צ'ייסרים שנמזגים מתוך עגלת תינוק עתיקה, מארחות בשמלה שחורה קטנה ופנינים ועיצוב סטייל שנות ה־20 הם חומרי הגלם שעליהם בנוי בר הקוקטיילים המצליח, שהביא לעיר יקום טווסי־פנטסטי שכה חסר פה. האסקפיזם בבלבוי מיוחד במינו והקוקטיילים עצמם מקוריים ומוגשים בצורה שתגרום לכם לחייך (אמבטיה עם ברווז גומי מישהו?), מבלי לוותר על שמץ בסעיף התחכום. כשנותנים לנו מקום עם הומור וסקסיות מרומזת אנחנו לוקחים ובאים שוב, ואם ההצגה נעשית לפתע עמוסה מדי – תמיד אפשר לברוח לבאטלר הצמוד, בר שכולו אומר קלאסיקה.
קהל יעדאנשים שהאיך חשוב להם לא פחות מהמה.
מתאים לדייט סחי אלגנטי.
שעה שמחהראשון־שבת 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל הקוקטיילים.
ברדיצ'בסקי 14 תל אביב
להזמנת שולחן בבלבוי

מוריס

התגובה של אנשי הבסטה לאינפלציית ברי היין של תל אביב. בפועל, זה אומר בר מגניב על אמת – כזה שאפשר אפילו לכנות בכיף פאב. עם אוכל פאבים מהודק מהמטבח של הבסטה, אלכוהול אמיתי ולא מתחנף ואטיטוד חד פעמי עם ברמן זועף שכבר יודע מה הדרינק הקבוע שלך.
קהל יעדשתיינים
מתאים ללסיים ערב בטוב
שעה שמחהלא שמחים
השומר 5, תל אביב

ג׳ונז

ג׳ונז מבית מוטי טיטמן הוא בר כמו שבר צריך להיות. אווירה סקסית אך נונשלטנית, תאורה אפלולית, מוזיקת ג׳ז ועיצוב ניו יורקי טיפוסי. שלא לדבר על הקוקטיילים שמשוקשקים ביד אמן ועל הפיצות שיוצאות פריכות ולוהטות מהטאבון.
קהל יעד: תל אביביים
מתאים לדייט מושקע בריח פיצה. זה עובד ביחד
זבולון 13 תל אביב

ורמיני בר

הספוט החדש של אנשי צ'יקטי וורמוטריה נבדל מקודמיו בכך שלכאן באים בעיקר לשתות, והאוכל הוא סייד דיש (אבל עשוי במלוא הרצינות). בזו אחר זו נוחת על הדלפק מצעד פינצ'וס/טאפאס, אותן צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לכיכר קטנה במדריד או סן סבסטיאן. כוס ורמוט וקרוקטס והאיום האיראני נראה פחות מלחיץ.
קהל יעדאנשים שיודעים להעריך חמון שעשה את הדרך לארץ במזוודה.
מתאים לערב של סביאה וזלילה במידה ובסטייל.
נחלת בנימין 20 תל אביב

סוף

שיתוף הפעולה המסקרן בין אנשי הבסטה והתדר כבר עושה לעצמו של שם כאחד המקומות הנכונים בעיר. מנות באווירה יוונית-טורקית בפרשנות חופשית, אלכוהול מהטיפ של הטופ, מוזיקה תואמת ואופטימיות קוסמית מתכנסים לסינרגיה פנטסטית כפי שרק שתי מעצמות חיי לילה איקוניות יכולות. מהם לא היינו מצפים לפחות.
קהל יעדכולם. שתיינים, גרגרנים, בליינים וחיות לילה.
מתאים לערב שידוע איך מתחיל אבל אין לשער איך ייגמר.
הר סיני 2, תל אביב

סיד וננסי

המרפסת של בר היין בקומה השנייה של ה-AKA היא אחד המקומות המבוקשים בעיר, ולא רק בגלל הנוף שמשקיף על נחלת בנימין מלמעלה. מבחר מרשים של יינות, אווירה סקסית ואוכל פנטסטי שמגיע מהמטבח שבקומת הקרקע עושים חשק לא לזוז מכאן גם כשבבקבוק לא נשארה אף לא טיפה אחת.
קהליעדיפים ונכונים
מתאים לדייט מרשים ששכרו בצידו.
שעה שמחהחמישי 19:00-18:00 אפריטיבו 20 אחוז הנחה.
נחלת בנימין 44, תל אביב

ספייסהאוס

הבר שהספיק לעשות מהפכה בשוק ולהציל אותנו בימי הקורונה עם קוקטיילים מבוקבקים נסגר בעקבות תמ"א וכעת נפתח סוף סוף מחדש, יפה ומשודרג וסקסי מתמיד. התפריט מציע כמה מהקוקטיילים המיתולוגיים לצד קוקטיילים עונתיים מתחלפים ובמטבח מלהטט שף גיא פורטל, בוגר הקורדון בלו בפריז, במנות שעושות שמח בפה ליד הדרינק.
קהל יעדבלייני דיזינגוף ולקוחות שזוכרים חסד נעורים.
מתאים לדפוק את הראש בסטייל.
שעה שמחהראשון-שבת 19:00-17:30 1+1 על אלכוהול ו-3+1 על האוכל (מזמינים ארבע מנות ומשלמים על שלוש).
דיזינגוף 116, תל אביב

FE

אפי, תרגום לעברית של FE, ראשי תיבות לפאסט אלגנט, הוא הבייבי החדש של אביב כהן (לוקאל בורגר וכוסית), שמנהל את המקום לבדו ומכין מנות זריזות מבלי ליפול למחזות הג'אנק, עם אלכוהול במחירים מעולים ואווירה שממשיכה את התעוררות השדרות של פלורנטין. האורח עומד במרכז עוד לפני האוכל והשתייה, ואם תחליטו בסוף הערב שאתם עדיין רעבים – נוכל הפסטה נמצא ממש בחנות הצמודה.
קהל יעדחתך האוכלוסייה בשכונה.
מתאים לדייט ראשון לא מחייב.
שעה שמחה18:00-19:30
שד' וושינגטון 26, תל אביב

נילוס

הבר שפתחו במורד רחוב אלנבי הפך מהר מאוד למקום של כל המי ומי, וההצלחה ניכרת היטב – בחמישי בערב כמעט בלתי אפשרי להשיג שם שולחן עוד בשעה שמונה. זה לא מונע מהקהל, שהתלבש במיטב מחלצותיו, להצטופף על המדרכה עם כוס יין לבן בשביל להרגיש שהוא היה במקום הכי נכון בעיר, ובכל זאת להרגיש בבית.
קהל יעדמיטב אנשי הסצינה והברנז'ה.
מתאים לכל מי שרוצה שידברו עליו.
אלנבי 33, תל אביב

תדר

זוכרים את הימים שהתדר היה פופ אפ? מאז עברו הרבה לוקיישנים בנהר ובשנת 2016 התדר החליט להשתקע אחת ולתמיד במתחם בית רומנו. לולא היה התדר היינו צריכים להמציא אותו – איפה יש עוד מקום שגם מביא הופעות ברמה גבוהה, גם מגיש אוכל של איל שני, גם מציג תערוכות וגם מוכר תקליטים? לא פלא שהוא חביב הקהל.
קהל יעדמילניאלז בתהליכי גילוי.
מתאים לישיבה על מדרגות, לאוהבי העניין.
דרך יפו 9, תל אביב

אברקסס בר

בר-מיני קלאב עם אוכל של אייל שני הוא בדיוק מה שתל אביב בעיניינו. אפשר לשבת עם שקית של שעועית יריחו ובקבוק יין על הבר, אפשר לרקוד לצלילי טובי הדיג'ייז המקומיים עד השעות הקטנות, אפשר לחגוג יומולדת מוגזם ואפשר לתפוס איזו הופעה שווה וללגום קוקטייל תוך כדי. אף פעם לא משעממם באבקרסס.
קהל יעד קרחניסטיים ממותנים
מתאים לסיבה טובה למסיבה
שעה שמחהביום ראשון יש 50% הנחה על היינות
לילינבלום 40, תל אביב

בר ברבוניה

אם לא יצא לכם לבקר באח הצעיר של ברבוניה – בטלו את התוכניות שלכם ולכו הערב. מסעדת האם מהצד השני של הרחוב כבר לא קיימת, והבר מכיל אמנם רק 30 מקומות ישיבה, אבל מוכר בתור אחד המקומות המרימים בתל אביב. התפריט מבוסס בעיקר על מנות קטנות מהמסעדה שמשתלבות עם דרינקים בצורה מדויקת.
קהל יעדקצוענים באוכל, קצוענים באלכוהול.
מתאים לקצוענים, נו.
בן יהודה 192 תל אביב

ביטר

ביטר מזכיר לנו שבר הוא קודם כל מקום של אלכוהול, הרבה לפני הטריקים והשטיקים. מוגש בו אלכוהול מצוין ומבחר גדול מהטיפה המרה, עם בר שיש קריר שמספק את חוויית הטבעת היגון המושלמת עם הברמן. בכל זאת, ביטר. יש גם נשנושים כיפיים ופופ אפים שמתארחים מפעם לפעם.
קהל יעדטיפוסי לוינסקי והסביבה
מתאים לסוף יום
שעה שמחהימים א׳-ה׳ בין 18:00-20:00 יש 30% הנחה על כל התפריט.
זבולון 5, תל אביב

בר מימון

בר כיפי ומתוק שנמצא בפתאי שוק הכרמל ויש בו אווירה מהנה, נעימה ולא מתנשאת ודרינקים מצוינים במחירים נוחים. העיצוב מזכיר את ספרד, האוכל ים תיכוני עם נגיעות אירופאיות והקוקטיילים מכל העולם.
קהל יעדצעירים וצעירים בנפשם
מתאים לדרינק עם החבר׳ה
שעה שמחה:ימים א'-ה' בין 17:00-19:00 יש 1+1 על קוקטיילים וכוסות יין
רמב״ם 5, תל אביב

קליפורניה

אם חפצתם בחוויה שכונתית בדרום העיר שיכולה להתפתח לשעות הקטנות של הלילה – כנראה שהקליפורניה הוא בשבילכם. אוכל שנע על הציר שבין מקסיקו למזרח התיכון, קוקטיילים פשוטים וטעימים וקומת גלריה שתמיד פתוחה למי שחייב אפטר גם באמצע השבוע.
קהל יעדתושבי השכונה ועוזריהם, וקלאברים סודיים
מתאים לערב לא מחייב עם הגאנג באמצע השבוע.
שעה שמחהכל יום בין 19:00-21:00 יש 20% הנחה על כל התפריט, מלבד הטאקוס.
סמטת השוק 1, תל אביב

כולי עלמא

כולי עלמא שינה את תרבות הבילוי הישראלית. כשנפתח הוא הביא בשורה חדשה של עיצוב ותוכן שלא הייתה קיימת לפני כן באופן קבוע בתל אביב. מאז הם הספיקו להפוך למוסד חביב תיירים, בית לדי.ג'ייז מכל קצוות הסצנה, חנות בגדים מגניבה ומלכי הברד האלכוהולי של תל אביב. והאמת? התיירים אמנם כבר לא באים (לתל אביב, בכלל), אבל זה רק הפך את המקום ליותר כיף עבור מקומיים.
קהל יעדמיקס כל-תל אביבי שהופך לצעיר יותר ככל שהשעה מתקדמת.
מתאים להתמנגלות, הופעה או מסיבה.
מקווה ישראל 10,תל אביב

אחד // וואן

אם תהיתם לאן כל המגניבים של תל אביב נעלמו סביר להניח שתמצאו אותם ב"אחד". הבר המרתפי של חלק מאנשי הכולי מאגד את כל מה שתל אביבים אוהבים במקום אחד: אמנות אינסטגרמית (בכל זאת, משה חסון השותף מהכולי שותף כאן) וסאונד טוב. רק היזהרו מהדב הגדול. Dive בר כהלכתו.
קהל יעדכל מי שהייתם רואים פעם באלפאבית.
מתאים לדייט באווירה ברנז'אית, לייט נייט.
מקווה ישראל 1 תל אביב

אוגנדה

לגרסה התל אביבית של הבר הירושלמי המיתולוגי יש אופי היפסטרי־זרוק שמזכיר קצת את ברלין, עם אווירה קלילה ודרינקים זולים. הקירות מרפררים לאמנות רחוב, וחנות פוסטרים, דיסקים וקומיקס סוגרת את פינת התרבות. בשבתות מכינים כאן חומוס משגע, ולא נדיר למצוא את אנשי סצנת המוזיקה של העשורים הקודמים מבלים עם הילדים באווירה הכי שונה מגינת משחקים שאנחנו יכולים לדמיין.
קהל יעדהיפסטרים, ירושלמים, רוקרים מן העבר.
מתאים לישיבה על בירה, חומוס וג'וינט.
סמטת בית הבד 5, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף ברחוב השוק מכנה את עצמו סלון יין, ותכלס היינו מתים שזה יהיה הסלון שלנו, כי לגור במקום עם כל כך הרבה יין ואוכל טעים נשמע כיף. הבעלים עמרי לייבוביץ׳ מרבה לארח בו שפים צעירים לפופ אפים מסעירים שמתקיימים בכל שבוע, והאווירה הקלילה בפנים או בחוץ הופכת אותו לפינה נהדרת לחובבי היין.
קהל יעדאחת שיודעת
מתאים לדאבל דייט
שעה שמחהראשון עד חמישי, שבת בין 18:00-19:30, 20% הנחה על התפריט.
השוק 28 תל אביב

אוקטובר

הבר של יוצאי הפיקוק נשען על קונספט הגסטרו־בר של המקור אך באווירה שכונתית יותר. בתפריט: הופעות חינמיות שוות (ערן צור, נועם רותם), הרצאות, עיצוב אמנותי (בגלגול הקודם פעלה כאן גלריה לאמנות) ודי.ג'ייז מתחלפים. אפשר לשבת בפנים על הבר, אבל המרפסת בחוץ הרבה יותר כיפית.
קהל יעדסטודנטים עם להט אמנותי בעיניים, עיתונאים מזדקנים.
מתאים לבילוי של מוזיקה, בירה וחברים.
שעה שמחהבין 18:00-20:00 יש 20% הנחה על האלכוהול
אחד העם 60, תל אביב

בבל

הבר שמזכיר לנו כי כולנו עומדים על מגדל בבל אחד. מקום אקלקטי, שמח שמיטיב לשקף את רוחה של תל אביב על כל המשתמע מכך: אפשר לרקוד, אפשר לשתות מדוכאים או שמחים על הבר ואפשר סתם לעשות סלפי במבואה.
קהל יעדבליינים ממוקצעים ועוברי אורח סקרנים
מתאים לדייט שלישי
שעה שמחה:בימי השבוע בין 18:00-20:00 יש 1+1 על האלכוהול.
מקווה ישראל 8 תל אביב,לפרטים נוספים

בושוויק

בר קוקטיילים היחיד שנותר מאימפריאת האימפריאל מרגיש נוח להציע דרינקים החל משעות הערב המוקדמות, בדיוק מה שצריך כדי לשחות קדימה בדבר הלא-פשוט שנקרא חיים. בשעות היום יש בו אווירת חו"ל מעוצבת, קוקטיילים טובים ותפריט אוכל בסגנון אמריקאי מושחת שבנה השף עינב אזגורי.
קהל יעדצעירים יותר ופחות בלי פוזה מיותרת.
מתאים ליום הולדת כשאתם נינוחים על הספה וכל החברים מסביב.
שעה שמחה:ימי א'-ו' בין 18:00-20:00, 20% הנחה על האוכל וקוקטיילים ב-35 ש״ח
נחלת בנימין 28, תל אביב
להזמנת שולחן בבושוויק

ג'ין קלאב סופרים

הדרינק הבריטי שנעשה כה אופנתי בשנים האחרונות חוגג שש שנים ומגיע למיצוי של מקצוענות וסטייל בבר בקינג ג'ורג'. על רקע אווירת סבנטיז־בלקספלויטיישן מדויקת מלהטטים אנשי הג'ין קלאב סופרים בתזקיקים וקוקטיילים, אוגרים מותגי ג'ין בכמות מטורפת מכל קצות העולם והופכים את משקה־הדודות לדבר הכי נכון ומעודכן, בתוספת תפריט פיצות חדש.
קהל יעדמי שאוהב נוסטלגיה עתידנית
מתאים לבחזרה לעתיד
קינג ג'ורג' 83 תל אביב

גסט רום

הבר של איש האלכוהול יובל סופר מיועד לאנשים כמותם, כאלה שמתרכזים באלכוהול איכותי ופחות בכל מה שמסביב. תפריט המשקאות נראה צנוע ותפריט האוכל עוד יותר אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם, כי סופר יוכל לשקשק לכם קוקטייל לפי כל טעם ומצב רוח (כן, זו בהחלט קריאה לאתגר אותו). מצד שני יש כאן גם בירה למי שקוקטיילים הם לא כוס התה שלו. בשולחנות בחוץ יכול להיות שמח אבל בפנים יש וייב אפלולי שמתאים למוטו האלכוהוליסטי It’s 5 o'clock somewhere.
קהל יעדאוהבי אלכוהול שמתרחקים משואו אוף.
מתאים לערב בלי פוזה.
שעה שמחהראשון־חמישי 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל האלכוהול.
מקווה ישראל 26, תל אביב

ג'ספר ג'ונס

דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד של הברים או שניים שהם אחד, תלוי איך מסתכלים על זה. בחלק האחורי – הג'ספר – תמצאו אווירת אנדרגראונד חשוכה עם אנרגיות גבוהות ודי.ג'יי כל לילה. הג'ונס – על דיזנגוף – קליל יותר עם מקומות ישיבה על הבר או בחוץ. בין שניהם מפרידה דלת סתרים, ואם היא פתוחה אפשר להתנייד בין הג'ספר לג'ונס וחזרה ולארגן לעצמכם ערב מגוון.
קהל יעדסחים ובליינים בחזית, אנשי לילה וחובבי קוקטיילים בעורף.
מתאים לשיחות לתוך הלילה עם חשמל באוויר.
שעה שמחהבג'ונס בלבד, ראשון־שבת 18:00־21:00, 1+1 על כל המשקאות.
דיזנגוף 190, תל אביב

הרצל 16

הרצל 16 ממשיך את המסורת שנטעה בימי רוטשילד 12. המתחם של אנשי R2M שמהווה מעין ילד רע ואהוב על הקבוצה, הוא אחד המקומות המהוקצעים ביותר שיש לעיר להציע. הופעות שוות, עיצוב מהמם, תפריט טעים וקוקטיילים מצוינים – כל אלה הופכים את הרצל 16 למוצר מדויק שתל אביבים אוהבים לאהוב.
קהל יעדמהברנז'ה, אנשים שמבינים דבר או שניים.
מתאים לדרינק ספונטני בתחילתו של ערב שקשה לדעת כיצד יסתיים.
שעה שמחהראשון עד רביעי בין 17:00-19:00, הנחה של 30% על תפריט האוכל. כל כוסות היין במקום עד 35 ש"ח וקוקטיילים עד 38 ש"ח.
הרצל 16 – כל הפרטים

השופטים

עוד מהימים שלפאב קראו מסבאה השופטים עומד באותו מקום ועושה את מה שהוא יודע לעשות כבר 25 שנה: לקבל אורחים באפס פוזה אבל עם מלא אטיטיוד, למזוג בירה ולהגיש אוכל שמנוני נהדר שמזכיר איך באייטיז טרפנו סיגרים וטוסט בייקון ללא חשש כולסטרול וכשרות. לפני שבאים מומלץ להתעדכן בפייסבוק כי לפעמים סגור רק מפני סיימון החליט ככה (לרוב יש לו נימוק טוב).
קהל היעדתמהונים ומוזרים (אבל פחות מהמנזר) וילדים שמבינים שנוסטלגיה זה קול.
מתאים לדייט עם אבא.
שעה שמחהראשון-שישי מהפתיחה עד 20:00 25 אחוז הנחה על כל התפריט.
אבן גבירול 39, תל אביב

לאגר אנד אייל

חוויית בילוי כיפית ובירה במחיר שפוי מציעה רשת לאגר אנד אייל, שהביאה לארץ את הקונספט מלונדון יחד עם 25 ברזי בירה, עשרות סוגי בירה בבקבוק ותפריט נשנושים קטן ומספק. האווירה קלילה, המוזיקה טובה, הבירה טרייה ויש גם צ'ייסרים לתגבר את רמת האלכוהול בדם. יותר מזה אי אפשר לבקש.
קהל יעדהייטקיסטים בסוף יום עבודה.
מתאים להשתכר בזול ולסגור את השבוע.
הרצל 17 תל אביב, דוד אלעזר 27 (מתחם שרונה), תל אביב

לייבררי בר

הבר האלגנטי במלון הנורמן הוא ללא ספק אחד הספוטים היפים ביותר שיש לתל אביב להציע. בין שזה דרינק קז'ואלי או דייט לוהט – אנשי הלייבררי ישמחו לתת לכם את החוויה האידיאלית בשילוב עיצוב נהדר. השמועה אומרת כי הספרייה במקום מכילה ספרים עתיקים שהובאו במיוחד מאנגליה כדי לשמור על אווירה אינטלקטואלית. נניח. על כל פנים, בגזרת האוכל מחכות לכן מנות קטנות בצלחות מעוטרות המגיעות מהמטבח של מסעדת אלנה השכנה. דונט מיינד איף ווי דו.
קהל יעדמי שרוצה להרגיש בחו"ל אבל נתקעו בארץ
מתאים לערב דייט עם פאסון
נחמני 25-23 תל אביב

עמירם

פיסה קטנה מתל אביב שנעצרה איפושהו בין שנות ה-80 ל-90, ובכל זאת נותרת רלוונטית. בעמירם, פאב כמו שפאב צריך להיות, גינס במזיגה מושלמת ודג מלוח סוגרים פינה על סיפורים מהוויי אוסישקין ז"ל.
קהל יעדגברים (בעיקר) עם שיער כסוף, ג'ינס וסיגר. תעשו כבוד.
מתאים לצלילה נוסטלגית לזמנים טובים יותר.
התערוכה 8, תל אביב

פוסטר בר

מבחינת טרנד, ברי היין ירשו את ברי הקוקטיילים, אבל יש עדיין מקומות שעושים כבוד לשקשוק. הפוסטר, בר שכונתי צנוע שקיים כמעט 20 שנה, מתרכז בחמש השנים האחרונות בקוקטיילים ברמה הגבוהה ביותר: בספר המתכונים יש יותר מ-70 משקאות קלאסיים ומקוריים, ואילו הברמנים עוברים הכשרה ב-Artender – בית ספר און ליין לאסתטיקה ומיומנויות עירבוב ואירוח. ריספקט על השאיפה למצוינות.
קהל יעדברמנים ומלצרים אחרי משמרת.
מתאים למי שיודע לזהות אנגוסטורה מתוך שינה.
שעה שמחהראשון-חמישי 18:00‑20:00, שישי 20:00-21:00
שלמה המלך 38, תל אביב

פיקוק

אחד הגסטרו־ברים הראשונים בתל אביב, אם לא הראשון בהם, רלוונטי ועקבי גם כיום, עשר שנים אחרי הפתיחה.הבעלים לילך ספיר מקפידה על שילוב אמירה חברתית נחוצה ומובהקת במיוחד בימים אלה, ולצידה מספקת מקום של מפלט ונחמה בדמותם שלאלכוהול איכותי, ליינים מתחלפים ואירועי תרבות ואוכל מצוין שהוא מיקס אקלקטי שנוגע בכל העולם, מהמטבח הגרוזיני דרך פיצה והמבורגר ועד איקרה, והכל טעים כל כך.
קהל יעדפליטי הבימה והיכל התרבות ופודיז שיודעים מה טוב.
מתאים לערב מתמשך של זלילה וסביאה.
שעה שמחהבימי השבוע בין 17:00-19:00 20 אחוז הנחה על כל התפריט.
מרמורק 14, תל אביב

K

בשעות הקטנות של הלילה, כשברים אחרים כבר הלכו לישון, ה־K מתעורר לחיים. הבר האינטימי של יוצאות השסק דנה ינקלביץ' וסיון לוי מנקז אליו ברמנים ואנשים מהתעשייה, שיושבים כתף אל כתף עם פליטי הברקפסט והרצל 16. בכל ערב יש די.ג'יי מתחלף אז הסגנון המוזיקלי מגוון ומעניין, ואיכשהו תמיד יושב טוב על כוס בירה או יין.
קהל יעדבליינים שעייפו מהרעש אבל לא מהצפיפות.
מתאים לדרינק אחרון לפני שסוגרים את הלילה.
שעה שמחהראשון־רביעי 19:00־21:00, חמישי ושבת 20:00־21:00, 1+1 על כל האלכוהול.
הרצל 4 תל אביב

שאפה

בתוך בליל המקומות הקוליים בשוק הפשפשים, השאפה בר מצליח לשים את עצמו במקום משלו. מנעד תרבותי רחב ומעורבות חברתית מתורגמים לערב טבעוני או פוליטי ולתמיכה בפליטים מאפריקה. בסתם ימים יש כאן מוזיקה שכיף לשמוע, אוכל טעים ואנשים שכיף לראות, ואחרי מתיחת פנים עיצובית קלה השאפה עוד יותר שאפה.
קהל יעדזוגות, משפחות, צעירים יותר ופחות, כלומר כולם.
מתאים לבילוי סולידי באווירה לא סולידית.
שעה שמחהימים א'-ה' בין 17:00-20:00 30% הנחה על כל האוכל והאלכוהול.
נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)

שניט

אימפריית הבירה שכוללת בר, חנות ומבשלה השתלטה פיסה מכיכר גבעון ומפזרת עליצות ואופטימיות לכל עבר. שתיינים מומחים ימצאו על המדף ובברזים סוגי בירה מיוחדים, מבושלים במקום ומיובאים ממבשלות בכל העולם, אבל אף אחד לא יכעס אם תזמינו "סתם" שליש ומשהו לנשנש, כי כאמור חמודים פה מאוד. את הפוזה משאירים לברי יין פלצניים.
קהל יעדאנשים שבוורידים זורמת להם בירה וחבורות קולניות של היטקיסטים וצעירים תפרנים – לכולם יש מקום.
מתאים לשואו אוף בקוספליי החדש.
שעה שמחהראשון-חמישי 18:00-12:00 ושישי 20:00-16:00 הנחת 50 אחוז על בירות בברזים.
הארבעה 12, תל אביב

223

האב המייסד של הקוקטייל ברים בעיר לא מאבד מחינו גם אחרי שנים: חלל אפלולי ואסקפיסטי עם פינות ישיבה קטנות ותפריט דרינקים שתמיד מצליח להפתיע. אם לא מצאתם משהו לטעמכם אפשר פשוט לאתגר את הברמנים הכה-מקצועיים, שבטוח ישלפו ארנב הולם מהשרוול.
קהל יעדאנשים שמחפשים קוקטייל טוב בלי כל ההמולה שמסביב
מתאים לערב שחייב להצליח
שעה שמחהכל ערב בין 18:00-20:00 יש 50% הנחה על האלכוהול, בשישי בין 19:00-21:00
223 – כל הפרטים
להזמנת שולחן ב-223

פנטסטיק

עיצוב גימיקי מרהיב שנע בין פנטסטיים על אמת. אליס בארץ הפלאות פוגשת את הכובען המטורף ויחד הם נשאבים לעולמות פסיכדליים במיוחד. אי אפשר שלא לציין את שירותים האייקונים, מקום שקשה שלא לצלם בו סלפי. יש גם אוכל טעים ומושחת קלות, וקוקטיילים צבעוניים ומופרעים שמשלבים פירוטכניקה פרועה במיוחד. ויש גם חדר סודי למזמוזים, רק אומרים.
קהל יעדצעירים או אנשים שלא גרים בת"א
מתאים לדייט, יומולדת, מסיבת רווקות
שעה שמחהכל יום (כולל סופ״ש) בין 18:00-19:30, 50% על כל הקוקטיילים והצ׳ייסרים.
צידון 3 תל אביב (בתוך מלון Play)

>> Drinking Tel Aviv: these are the city’s most recommended bars

• חיי לילה
• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• ברים בתל אביב
• הכי טובים
• הנילוס
• המנזר
• האפי האוור

לא צריך אף אולפן הוליוודי שילמד אותנו למה מלחמה זה רע – מי כמונו, העם שיושב בציון וכבר ספג כל כך הרבה אבדות בכל כך הרבה מלחמות, יודע כמה ריח אבק השריפה מבשר רעות. ובכל זאת, חשוב דווקא בימים כאלו לזכור לא רק את כבוד הנופלים, אלא גם את הסיבה שהם נפלו.

להציל את טוראי ריאן (1998)

פלישת בעלות הברית לנורמנדי, שהחלה עם נחיתת הכוחות על חוף אומהה, תוארה בלא מעט סרטים, בהם "היום הארוך ביותר" מ-1962 ו"האדומה הגדולה" המצוין של סם פולר מ-1980. התיאור המפורט והמצמרר ביותר ניתן בתחילת סרטו של סטיבן ספילברג, בסיקוונס חודר קרביים שאורכו 27 דקות – נאמר עליו שהוא הדבר הקרוב ביותר לחוויה של המלחמה עצמה. אחרי השלמת הפלישה נשלח קפטן מילר (טום הנקס) עם כיתת חיילים לאתר את טוראי ריאן (מאט דיימון) בשדה הקרב ולהשיבו הביתה. זה החלק הדרמתי והפטריוטי של הסרט, שמעלה מקבץ של שאלות מוסריות ומותיר אותנו סחוטים רגשית.

שבילי התהילה (1957)

יצירת המופת של סטנלי קובריק על מלחמת העולם הראשונה מנסחת כתב אישום צורב שבמשך שנים רבות נאסר להקרנה בצרפת, בספרד וגם בבסיסי צבא אמריקאיים בעולם כולו. הפיקוד הצרפתי העליון שולח חיילים למבצע התאבדות חסר תוחלת. קירק דאגלס הוא הקולונל שנמצא עם החיילים בשוחות. כששלושה חיילים מואשמים בבגידה משום שלא נשמעו לפקודה, הוא מתייצב להגן עליהם במשפט – משימה חסרת סיכוי. שילוב של מבע קולנועי עוצר נשימה ודרמה חדה ומרה על הציניות של הגנרלים והזילות של חיי אדם מייצר את אחד הסרטים האנטי מלחמתיים הגדולים מעולם.

אפוקליפסה עכשיו (1979)

האפוס הסוריאליסטי של פרנסיס קופולה על רקע מלחמת וייטנאם נחשב לאחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים. עלילת ספרו של ג'וזף קונראד "לב המאפליה" הועברה מנהר קונגו באפריקה לווייטנאם ב-1969, שם קפטן ווילארד (מרטין שין) נשלח להתנקש בחייו של קולונל קורץ (מרלון ברנדו), גיבור מלחמה שאיבד את שפיותו והקים בקמבודיה צבא של בני שבטים ילידים. ווילארד מצטרף לצוות של סירת משמר המפליגה במעלה הנהר נאנג, ובדרך עד לחזיונות שונים של המלחמה המתמשכת. הטירוף הכללי הולך ומתעצם ככל שהוא מתקדם אל מטרתו. מתקפת המסוקים על כפר וייטנאמי לצלילי דהרת הוולקירות של ואגנר היתה לאחת הסצנות המפורסמות בקולנוע.

הקרב על אלג'יר (1966)

סרטו עתיר ההשפעה של ג'ילו פונטקורבו, שזכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה (ובמשך שנים רבות נאסר להקרנה בצרפת ובישראל), מתאר כרוניקה של הקרבות בעיר אלג'יר בזמן מלחמת העצמאות של אלג'יריה. רוב האירועים מתרחשים ב-1956 ו-1957, כשבקסבה מתארגנים תאים של "החזית לשחרור לאומי של אלג'יריה", ואחרי כמה פיגועים ברחבי העיר, מוזעקות לאזור יחידות צנחנים צרפתיות שנכנסות לקסבה וצדות את החוליות בזו אחר זו. הן נעזרות באינפורמציה שהוצאה מתושבי המקום באמצעות עינויים. יש בסרט כמה דמויות מובחנות, כמו המפקד הצרפתי וכמה מחברי החזית, אך הוא אינו מובל על ידי גיבורים, ומציג את נקודות המבט של שני הצדדים. סגנון תיעודי עשוי לעילא ופסקול אינטנסיבי מחזיקים אותנו מסומררים לכל אורך הצפייה. דמיון מסוים, גם אם מטעה, למלחמה שלנו, מוזכר בלא מעט כתבות בעיתונות הזרה מהזמן האחרון. והנההסרט המלא כאן ביוטיוב:

מטען הכאב (2008)

קתרין ביגלו הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה שזכתה באוסקר על בימוי עם הסרט המשובח הזה על יחידה אמריקאית לפירוק פצצות במלחמת עיראק. כשכוכב הסרט ומפקד היחידה גיא פירס נהרג במפתיע כבר בסצנה הראשונה, אנחנו מבינים ש"מטען הכאב" לא מתנהל על פי כללי הנרטיב ההוליוודי. אחד הסרטים המותחים ביותר שנראו אי פעם על המסך מתאר את שגרת החיים הקטלנית ביחידה, ומאייר תמונה מצמררת של גבריות מקצוענית ואובססיבית ללא טיפת הרואיות פטריוטית.

כנפיים (1927)

הסרט הראשון שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר מגולל את סיפורם של טייסי קרב במלחמת העולם הראשונה. הסרט מתמקד בחברות בין שני טייסים המאוהבים באותה אישה (קלרה באו) לפני שהם מתגייסים לחיל האוויר ויוצאים לקרב. ב-2001 "פרל הארבור" של מייקל ביי הרים מ"כנפיים" את העלילה, אבל הסרט האילם נותר הרבה יותר טוב, מכל בחינה. הבמאי וויליאם וולמן, שהיה בעצמו טייס קרב במלחמה הגדולה, צילם את הקרבות האוויריים על רקע שמיים מעוננים כדי להעשיר את הדרמה הוויזואלית, והסצנות האלה עדיין מרשימות מאוד (כ-300 טייסים היו מעורבים בצילומים). ברגע זכור במיוחד ג'ק מחבק את חברו הפצוע, ומנשק אותו על שפתיו רגע לפני מותו. הקהילה הלהט"בית אימצה את הסצנה כנשיקה הגאה הראשונה בקולנוע.

במערב אין כל חדש (2022)

העיבוד של אדוארד ברגר לספרו הסמינלי של אריך מריה רמרק הוא אחד הבולטים שנעשו על מלחמת העולם הראשונה. זוכה האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר עוקב אחר תלמיד תיכון בגרמניה שנסחף בנאומים הג'ינגואיסטים של המורה בבית הספר, ומזייף את חתימת הוריו כדי שיוכל להתגייס לצבא ולהצטרף למלחמה שנמשכת כבר שנתיים. זכורה במיוחד סצנה שמטילה אותו לתוך מכתש שנוצר מנפילת פגז באמצע שדה הקרב, שם הוא מוצא עצמו לבד עם חייל צרפתי. ברגר אינו מתרפק על הסמליות, אלא בוחן את הסיטואציה באופן שמעצים את המוחשיות שלה, ואת הטירוף והטרגדיה. בתוך המהומה של סצנות הקרב, הדרמה מתמקדת באובדן האנושיות וברגעים שבהם היא שבה ומציצה. וזה מה שמחזיק אותנו מסומרים למסך לאורך שעתיים וחצי קשות, שאינן מספקות ריגושים מהסוג המלווה בפרצי אדרנלין, ולא פעם מקשות על הנשימה.

12 הנועזים (1967)

מלחמת העולם השנייה הניבה שלל סרטי אקשן על מבצעי גבורה של חיילים אמריקאים, כמו "תותחי נברון" ו"הנשרים פשטו עם שחר". סרטו של רוברט אולדריץ', ששימש השראה ישירה ל"ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו, הוא ככל הנראה האהוב שבהם. כמה חודשים לפני הפלישה לנורמנדי, מייג'ור רייזמן (לי מרווין) מגייס 12 חיילים אמריקאים, שנידונו למוות או למאסר ממושך, למשימה נועזת שסיכויים לשרוד אותה נמוכים. עליהם לצנוח בצרפת הכבושה, להסתנן לטירה שבה מתקיים משחק מלחמה בהשתתפות קצינים בכירים בוורמאכט ולהרוג כמה שיותר מהם. מקבץ השחקנים המגניב כולל את דונלד סאתרלנד, צ'רלס ברונסון, ג'ון קסווטס, רוברט ריאן, וטלי סוואלאס כפסיכופט. המלחמה כבידור.

צייד הצבאים (1978)

שלושה חברים מעיירה קטנה בפנסילבניה יוצאים למלחמת וייטנאם. שניים (רוברט דה נירו וג'ון סאבאג') חוזרים משם חבולים, והשלישי (כריסטופר ווקן) נשאר מאחור, וממשיך לשחזר את החוויה מרסקת הנפש שחווה בשבי הווייטקונג. סרטו האפי של מייקל צ'ימינו מתחיל בחתונה ומסתיים בשירת "אלוהים ברך את אמריקה", ובין לבין הוא מכניס אותנו עמוק לתוך הגיהינום של המלחמה והשמות שהיא מטילה בנשמותיהם של הלוחמים. גם מריל סטריפ הצעירה תורמת את חלקה לסרט שובר לב על חברות אמיצה, שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר.

בופור (2007)

סרטם עתיר העוצמה של יוסף סידר ורון לשם הוא אנטי סרט-מלחמה. אחד ממקורות הכוח שלו הוא הבחירה למקם את ההתרחשות כולה בתוככי החלל המנותק של המוצב הצה"לי התחום בתוך לבנון. הקלאוסטרופוביה השקטה והמתוחה של המנהרות והביצורים מעוצבת בסצנה כמעט סוריאליסטית בתחילת הסרט, כשחבלן (אוהד קנולר) שמגיע למוצב כדי לפרק מוקש, הולך לאיבוד בתוך המבוך. בסגנונו הנזירי המוקפד, הסרט מצליח להיות יצירה קולנועית אמנותית ומסוגננת, וגם להעביר תחושה חזקה של החווייה האמיתית והטעונה של חיילים הלכודים בתוך מוצב. הם סופרים את הימים לקראת הפינוי הקרב, באווירה ספוגת פחד, תסכול וחוסר תוחלת וסופרים את המתים ההולכים ומתרבים. זה לא סרט על ההרואיזם של החייל הקטן אלא על הבזבוז המשווע של חיי הבנים, שלו אחראים האבות והפקודות המיותרות שמגיעות מלמעלה.

מ.א.ש (1970)

הקומדיה העוקצנית של רוברט אלטמן מתארת את שירות המילואים של רופאים בבית חולים שדה, הנמצא מרחק של קילומטרים ספורים מהחזית במלחמת קוריאה. בין הניתוחים של המוני פצועים שמגיעים לשם בזרם בלתי פוסק, הרופאים (בהם דונלד סתרלנד ואליוט גולד) מנסים להעביר את הזמן בכיף. הסגנון הנטורליסטי הייחודי לאלטמן מייצר סרט חתרני, שמוציא לשון לכל הדוגמות המקובלות (חלקן מיוצגות בדמותו של הרופא השמרן רוברט דובאל). אחד הסרטים שהגדירו את הקולנוע האמריקאי של שנות השבעים – ופוענח כתגובה על מלחמת וייטנאם שהתרחשה באותו זמן – הזניק סדרת טלוויזיה מצליחה, והשפיע לא מעט גם על "גבעת חלפון אינה עונה" שלנו.

אגף הקצינים (2001)

בניגוד לסרטי המלחמה הפסאודו-פציפיסטים מרובי הפיצוצים והאיברים הכרותים, זהו סרט מלחמה ללא סצנות מלחמה. אדריאן, קצין צרפתי צעיר ממשפחה טובה, יוצא לחזית במלחמת העולם הראשונה. בתחנת הרכבת הוא רואה צעירה הנפרדת בכאב מבן זוגה, ורגשותיה החשופים מושכים אותו אליה. הם מבלים אחר צהריים של אהבה, וכשהוא יוצא לחזית, הוא לוקח בטעות את העגיל שלה. כבר במשימתו הראשונה אדריאן נפצע מפגז שנופל בשדה פסטורלי, ומשחית את פניו. הוא נלקח לבית חולים צבאי בפריז ומעביר שם את כל שנות המלחמה. בהתחלה הוא המאושפז היחיד במחלקת הקצינים, בעוד הקומה מתחת הומה אדם והסצנות האלה מצולמות מנקודת תצפיתו של אדריאן שמיוצגת על ידי קולו הפנימי, ובזוועה המהולה בחמלה הניבטת מפניהם של האנשים המביטים בו. בהדרגה המחלקה מתחילה להתמלא, ונוצרת ידידות אמיצה בין שלושה פצועי פנים, שביחד לומדים להתמודד עם עצמם, ועם האופן שבו העולם רואה אותם. העגיל הבודד, והתקוות שהוא נושא עימו, ממשיכים לשמש לאדריאן חבל הצלה. פרנסואה דופירון ביים סרט עדין, יפהפה, אינטימי ושקט, ועם זאת אפי בעוצמתו. יהלום מכל בחינה, וחוויה קולנועית ורגשית מרטיטה.

דנקרק (2017)

שש שנים לפני "אופנהיימר" התנסה כריסטופר נולאן לראשונה בשחזור של אירוע היסטורי ממלחמת העולם השניה – מבצע דינמו לפינוי כ-340,000 חיילים בריטים וצרפתים שנלכדו על חוף דנקרק בצפון צרפת. ההרמוניה בין התחכום המבני לתוכן האנושי הניבה קולנוע מזהיר וחודר קרביים. הנרטיב מפוצל לשלושה צירי זמן (שבוע על החוף, יום בים, שעה באוויר) המתמזגים לזמן רציף רק לקראת סוף הסרט. זה סרט מלחמה יוצא דופן מבחינה זו שאינו מדחיק את התבוסה, ואנחנו לא רואים בו חיילים אוחזים בנשק ונלחמים (פרט לטייסים), אלא בעיקר אנשים שמנסים לשרוד, לא תמיד בדרכים מעוררות כבוד. אף שכל הפצצה מהאוויר גובה המוני קורבנות, אין בו פרצי דם ואיברים מרוטשים ועם זאת הוא מלחיץ עד אימה כבר מדקותיו הראשונות. סימפוניה של רעשים ומעט מאוד דיבורים מעוררים בנו תגובות פיזיות לא רצוניות לצד רגעים של רגש טהור, והדרמה האנושית העזה נבנית דרך סדרה של החלטות מוסריות מטלטלות.

• המסך
• קולנוע
• מלחמה
• סרטים מומלצים
• הכי טובים