חובבי מחזות הזמר – כן, אנחנו יודעים שאתם ביננו, כי גם אנחנו כאלה – בטח ישמחו לגלות שספריית המיוזיקלס של דיסני+ התמלאה בשנים האחרונות בכל טוב, וההיצע המשמח מבלבל קצת. לכן אספנו לכם את כל מחזות הזמר הכי טובים של דיסני+, אז תכינו את מיתרי הקול שלכם. וכן – זה אומר שיהיו כמה סרטי דיסני, כי גם אם זה מצויר, זה עדיין מחזמר. וכן, ברור שגם המחזמר עם הראפ כאן.

צלילי המוזיקה (1965)

הקלאסיקה שלא ליחה, אלא אם נמאס לכם לראות נאצים על המסך. סיפורה של משפחת פון טראפ והאומנת מריה, שג'ולי אנדרוז מביאה לחיים בקסם רב, סוחף גם ממרחק 60 שנה, והאופן בו מוזיקה יכולה להפיח חיים בבני אדם. שירים שכולכם מכירים, בביצועים קלאסים ותחושת פלייה נפלאה שמחזיקה גם מול המציאות המחרידה שמתוארת בסרט – מה זה מחזמר טוב אם לא שילוב מושלם שכזה?

מולין רוז' (2001)

מאז שנת 2001, מחזות זמר השתנו מקצה לקצה, וגם הצילום, האפקטים והסטנדרט של הצופה. עם זאת, מולין רוז' נשארת קלאסיקה עם שירים מוכרים וקליטים, וכמה ביצועים נהדרים, וקאסט מטורף שכולל את ניקול קידמן, יואן מקגרגור, קיילי מינוג ועוד רבים אחרים. חלק מהביצועים שם באמת לא הזדקנו טוב, אבל זה סרט שתמיד כיף לראות, גם אם קצת בשביל הקרינג'.

אל תוך היער (2014)

עוד יצירה נהדרת של מלך מחזות הזמר סטיבן סונדהיים, ולמרות שהעיבוד רחוק מלהיות מושלם, הוא ממש מהנה, בעיקר בזכות העיסוק שלו באגדות ילדים, החל בכיפה אדומה וכלה בסינדרלה. זה לא מפתיע בכלל שדיסני בחרה להפיק מחזמר שמכיל חלק גדול מהנסיכות והנבלים שהם יצרו לאורך כמעט מאה שנות קולנוע, ולמרות שתאגיד ענק שכזה יכול להיות קצת קנאי לגבי הפרנצ'ייזים המוכרים שלו – הם ממש מרשים לעצמם להתרחק מהדיסניות המוכרת, ולייצר מחזמר מהנה ועמוס כוכבים. חוץ מזה לא באמת צריך תירוץ כדי לראות את מריל סטריפ במחזמר.

הלו, דולי! (1969)

מדובר במיוזיקל אגדי עם ברברה סטרייסנד האחת והיחידה, שמשחקת את השדכנית דולי לוי שרק רוצה למצוא שידוך ראוי לאיש עשיר מפורסם וקמצן. המחזמר בוים על ידי טיטאן קולנוע אמיתי, ג'ין קלי, האיש שמאחורי קלאסיקות שלעד ייזכרו בספרי ההיסטוריה כמו "אמריקאי בפריז" ו-"שיר אשיר בגשם". מעבר להופעה המדהימה של סטרייסנד, תמצאו שחקנים קלאסיים כמו וולטר מתאו בתפקיד המיוזיקל היחיד שעשה בחייו, ואפילו את לואי ארמסטרונג. הוא יכול להרגיש מאד מיושן, אבל במקרה הזה זה לגמרי פועל לטובת הסרט, והצלילה לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים היא מבורכת תמיד.

אלאדין (1992)

סרט שכל ילדי שנות התשעים והלאה גדלו עליו. ולמרות שהסרט הזה מדהים, ומלא בחידושים מרעננים הן מבחינת האנימציה והן מבחינת הפסקול הנהדר שמלא בשירים מוכרים וטובים, הוא עדיין ממוסגר בנוסחה הקבועה של דיסני – בין אם מדובר בסגנון הציור, או באופן שבו מספרים את הסיפור. ועדיין, כולכם ראיתם אותו, כולכם נהניתם ממנו ואין סיבה לא לצפות שוב במחזמר הסוחף הזה. על הגרסה עם וויל סמית' כבר אפשר לוותר.

מרי פופינס (1964)

בואו לצפות בדיק ואן דייק מנקה ארובות ומזמר, ואת ג'ולי אנדרוז רוקדת עם דמויות מצוירות, ואת כל הקסם הזה קם לתחייה. באמת שאין מספיק מילים לשבח את המחזמר המוזר הזה, כי אני די בטוח שאם היו עושים את זה היום זה לא היה נשאר אותו דבר (רק תשאלו את אמילי בלאנט, שנכנסה לתפקיד בסרט ההמשך משנת 2018), אבל יש במיוזיקל הזה קסם שיכול לגרום גם לרציניים ביותר לזמר יחד עם מארי פופינס את הפזמון של "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס".

האמן הגדול מכולם (2017)

לא כל המבקרים חיבבו את סרטו של יו ג'קמן, המגולל את חייו של פי. טי. ברנום, מייסד קרקס האחים רינגלינג וברנום את ביילי. אבל הזמן עשה עימו חסד, והשירים המוצלחים הפכו אותו לשווה צפייה, כאשר דווקא הופעתו של יו ג'קמן כאיש בידור מצדיקה לבדה הצצה בסרט. תנו לעצמכם להיסחף בספקטיקל, ואל תיכנסו לקטנות כמו פיתוח סיפור או תסריט – ותוכלו להינות ממנו כמו שנועד: כמופע בידור צבעוני ושמח.

המילטון (2020)

אי אפשר להתכחש ללהיט הבינלאומי, שאמנם מצולם כולו על הבמה של ברודוויי ולא בדיוק כסרט, אבל מעביר את רוח המיוזיקל באופן מדבק במיוחד. צריך לראות את "המילטון" פעם אחת בחיים, אבל ממש לא צריך לקנות כרטיס טיסה במיוחד בשביל לראות את המחזמר הזה. מזל שדיסני דאגו לצלם את ההצגה כי יש בה לא מעט דברים טובים. ג'ונתן גרוף בתפקיד המלך ג'ורג', לדוגמה. באמת שרק בשבילו שווה לכם לראות את כל ההצגה.

סיפור הפרברים (2021)

אחד ממחזות הזמר הקלאסיים ביותר קיבל חידוש של סטיבן ספילברג, לא פחות ולא יותר. זה מעניין לראות קולנוען ותיק כמו ספילברג, שנחשב לאחד מעמודי התווך של הקולנוע המודרני, מנסה לעשות משהו שהוא טרם עשה – והתוצאה לא מאכזבת. מדובר באחד העיבודים הטובים ביותר שראיתי למחזמר המפורסם, שמבוסס באופן חופשי למדי על "רומיאו ויוליה". סיפור האהבה של טוני ומריה המשתייכים לכנופיות שונות ולא יכולים לממש את אהבתם הוא סיפור ישן נושן, אבל ספילברג מכניס בו כל כך הרבה חיים וצבע שזה פשוט כיף גדול לראות ולשיר את כל השירים המוכרים יחד איתם. ולא רק זה – הליהוקים עצמם מדהימים: אנסל אלגורט בתפקיד טוני, אריאנה דבוז בתפקיד אניטה, קורי סטול בתור המפקח שראנק, ועוד מלא פרצופים חדשים ומרעננים. זאת חוויה קולנועית מדהימה ונדירה וחובת צפייה לכל חובבי מחזות הזמר.

הסיוט שלפני חג המולד (1993)

עד גיל מאד מאוחר לא ידעתי שהסרט הזה – שהופק על ידי טים ברטון והולחן על ידי דני אלפמן – שייך לדיסני. אבל כן, מסתבר שהיצירה הזאת היא אחד הדברים הכי יצירתיים שעשו באולפן של מיקי מאוס. זה כבר לא רק המוזיקה, עיצוב העולם הוא אלמנט מרכזי בתוך "הסיוט שלפני חג המולד" וכל דמות היא ייחודית ובעלת מאפיינים מפתיעים משלה. זה מרגיש כמו עולם שממש חשבו עליו לעומק וסיפור שגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו. בנוסף, השירים שם כל כך ממכרים שזה יהיה לכם קשה לא להוסיף אותם לפלייליסט אחרי הצפייה.

נערי העיתונים (2017, 1992)

בא לכם לראות את כריסטיאן בל מפזז ושר במחזמר של דיסני משנות התשעים המוקדמות? כי יש לכם את "נערי העיתונים", מחזמר שמבוסס על סיפור אמיתי, בו חבורת נערים שמוכרת עיתונים נלחמת על זכויותיהם מול בעל עיתון מרושע שמנסה לנצל אותם. זהו סרט נהדר מלא בכוראוגרפיות מורכבות' והוא במקום השני לא רק בשל האיכות שלו, אלא גם בתור המחזמר היחיד פה שיש לו שתי גרסאות – אחת קולנועית משנת 1992, ואחת גרסת במה מצולמת משנת 2017. ברודווי בתוך הסלון שלכם.

מלך האריות (1994)

ברגע שמדברים על מחזות זמר ועל דיסני יש רק מלך אחד – הסרט שהפך את המיוזיקלס למגה-מיוזיקלס, ותכלס, זה אולי צפוי וידוע מראש, אבל אין סרט אחר שמשתווה להשפעה של "מלך האריות" בעידן המודרני. כל השירים מהסרט הזה הפכו ללהיטים חובקי עולם, ובכמה שפות – ואם אתם רוצים לחזור לדיבוב העברי האייקוני של אלי גורנשטיין בתפקיד סקאר, אתם גם יכולים לעשות גם את זה! "מלך האריות" המציא מחדש את מחזות הזמר, וראוי לתת לו את הכבוד המגיע לו. ועכשיו כולם ביחד: זה גלגל החיים!

• המסך
• דיסני+
• מחזות זמר
• מחזמר
• הכי טובים

המשימה הקשה ביותר של הצופה המתנשא בעידן הסטרימינג היא למצוא משהו *באמת* טוב לראות. לא סתם לבהות במשהו שעה לפני שנרדמים, לא בידור מופק היטב במשקל צמר גפן מתוק, משהו באמת איכותי ומושקע ואפילו מעורר מחשבה, משהו קלאסי ועל-זמני. משהו כמו קולנוע ממש טוב. דסק הסרטים של "טיים אאוט" נבר בספריית הסטרימינג של דיסני+ וחזר עם רשימה מגוונת ואקלקטית שיש בה משהו טוב לכולם.

>> מצחיק אז צוחקים: 15 הסדרות הקומיות הכי טובות בדיסני+

מסכנים שכאלה (2023)

סרטו המסחרר של יורגוס לנתימוס הוא גלגול מודרני של סרטי המפלצות הליריים של שנות ה-30 של המאה ה-20, עם ווילם דפו בהופעה נוגעת ללב כמדען בעל חזות מפלצתית שהשתיל את מוחה של תינוקת בת יומה בגוף אמה המתה. הסרט עורר ויכוחים סוערים סביב השאלה אם הוא פמיניסטי, או שזה עוד מבט גברי מחפיץ על אישה שמוצאת את עצמה דרך סקס, אך בעינינו בלה בקסטר – בגילומה העילאי של אמה סטון – היא אחת הגיבורות הכי נפלאות שנראו בקולנוע מזה זמן רב. היא כל כך ייחודית, סקרנית, אותנטית, ולא נותנת לשום דבר להכשיל אותה בדרכה לגילוי עצמי, שצריך להקים מועדונים על שמה. אנחנו נהיה המצטרפות הראשונות.

כאב אמיתי (2024)

לא רק שהוא זוכה האוסקר לתסריט המקורי (ושחקן המשנה), אלא שזהו גם אחד הסרטים היהודיים יותר שראיתם, ולא רק בגלל שהוא עוסק בשואה. זה היה יכול להיות סרט ישראלי, רק שאצלנו את המסע למחנות השמדה עושים בתיכון, כשהראש מלא בדברים אחרים. "כאב אמיתי" מבהיר שעדיף לצאת למסע הזה בגיל בוגר יותר, גם כי אפשר להבין יותר לעומק את גודל הזוועה, וגם משום שזה מניב קולנוע טוב יותר. סרטו השני של ג'סי אייזנברג כתסריטאי/במאי הוא מעין "באדי מובי" על שני דודנים בעלי אופי מתנגש, שיוצאים להרפתקה משותפת בדרכים. רק שהמסלול מתפתל בין מחנות השמדה לבית קברות יהודי ולבית סבתא בפולין, ולכן אף שלסרט יש גוון קומי, ככל שהוא מתקדם גירוד הטראומה היהודית הרחבה מעורר את הכאב האישי החבוי. יצירה שכל אדם עם אמא יהודיה צריך לראות.

הולכת רחוק (2014)

בניסיון להתאושש ממשבר נפשי, שריל מעמיסה תרמיל ענק ויוצאת למסע רגלי שיימשך 1800 קילומטרים. היא צולחת שלל מכשולים פיזיים וגם כמה אנושיים ועוברת על פני שלל נופים מרהיבים, ממדבר המוהאבי דרך הרים ויערות ועד נהר קולומביה באורגון. במקביל הסרט חוזר לזיכרונות ילדותה ולקשר הקרוב עם אמא שלה, שהאבל על מותה הוביל אותה לדיכאון, סמים קשים והרס עצמי. ריס ווית'רספון הפיקה ואף מככבת בעיבוד לרב המכר האוטוביוגרפי של שריל סטרייד, אליו גייסה את התסריטאי ניק הורנבי והבמאי ז'אן מארק ואלה, שיצר קודם את "מועדון הלקוחות של דאלאס" ואחר כך את "שקרים קטנים גדולים". איחוד הכוחות יצר דרמה שוברת לב שהופכת לסיפור גאולה, משובצת רגעים קטנים של יופי ואנושיות.

צורת המים (2017)

ב-1962 אלייזה האילמת (סאלי הוקינס) עובדת כמנקה במרכז לחקר האוויר והחלל בבולטימור. היא ושכנה המאייר (ריצ'רד ג'נקינס) מתגוררים מעל בית קולנוע שמקרין סרטים ישנים. יום אחד מובא למתקן הסודי יצור מים פלאי שנלכד בדרום אמריקה, ובינו ובין אלייזה נוצר קשר מיידי. סרטו זוכה האוסקר של גיירמו דל טורו טווה יחדיו מוטיבים עלילתיים וסגנוניים שנשאלו ממקורות שלא אמורים להתחבר – סרטי מפלצות מעידן הפרנויה של המלחמה הקרה, סרטי ריגול, קומיקס, מלודרמה, המיתולוגיה היוונית ומיוזיקלס. הכל מתגבש לאגדה אפלה ועתירת יופי על כמיהותיהם הכמוסות של אנשים שנאלצים להסתתר. כמו היצור שבמרכזו, הסרט הוא מפלצת מופלאה בעולם אכזר, והוא עוטף את הצופים בבדידות וכאב, וגם באהבה ואמפתיה גדולה.

ת'ור: ראגנארוק (2017)

זוכרים שכל הקטלוג של מארוול זמין גם הוא בדיסני+, נכון? כי למרות ההתדרדרות במותג, קשה לשכוח את הימים בהם גיבורי העל של ה-MCU היו הדבר הכי כיף בקולנוע המסחרי מאז המערבונים. "ת'ור ראגנארוק", טכנית סרט הת'ור השלישי, הוא אחד המופעים היותר מהנים של קווין פייגי, שהבריק עם הבאתו של טאיקה ואיטיטי למושב הבימוי, לפחות בסרט הזה (ההמשכון היה קצת פחות מלהיב). אחרי הניסיונות השייקספירים והדרמטים של סרטיו הראשונים, בסוך מסתבר שכריס המסוורת' הכי נפלא בקומדיית גלדיאטורים בחלל, וכי הכמיה שלו עם ההאלק (שלא לדבר על יצורי סלעים) הרבה יותר טובה מאשר עם איילת זורר. חגיגה לעיניים, בידור טהור ואחד הסרטים הכי מהנים שתמצאו בשירות של דיסני+.

חזרה גנרלית (2023)

איימוס ורבקה-דיאן העבירו כל קיץ בילדותם במחנה המוקדש לדרמה ולמחזות זמר. עכשיו הם שחקנים כושלים ומדריכים באותו המחנה. כשמנהלת המיתולוגית נכנסת לתרדמת והבן שלה מגיע לקצץ בהוצאות, הצמד הבלתי ניתן להפרדה נחוש להציל את המחנה האהוב שלהם, להעלות מחזמר על פועלה של המייסדת, ועל הדרך גם ללמד את הבוס החדש מהו קסמו של התיאטרון. אחת הקומדיות הכי כיפיות של השנה שעברה היא גם סיפור התבגרות מתוק, קורע מצחוק ומתובל בנאמברים מוזיקליים, כשלצד היוצרים והכוכבים בן פלאט ומולי גורדון תמצאו פה קאסט כיפי של אנשי סגל אקצנטריים וילדים עם שאיפות תיאטרליות. ממש לא חייבים להיות מעריצי מיוזיקלז או בוגרי מגמת תיאטרון כדי לhהנות, אבל זה לא מזיק.

הקול בראש (2015)

ריילי בת ה-11 והוריה עוברים ממינסוטה לסן פרנסיסקו והיא נאלצת להיפרד מהדברים שעד כה הגדירו את זהותה. במפקדה הרגשית בתוך ראשה של ריילי מנסים להתמודד עם המשבר – שמחה הנמרצת תמידית מובילה, כשלצידה כעס רודף הצדק, פחד השומר על שלומה הפיזי והנפשי, וגועל – האמונה גם על הסטייל והמעמד החברתי. עצב היא הכבשה השחורה של החבורה, שתמיד נדחקת משולחן מקבלי ההחלטות, עד הרגע שבו היא ושמחה מוצאות את עצמן הרחק מהאקשן ונאלצות לגשש את דרכן בחזרה. אולפני פיקסאר משכללים כאן לכדי שלמות את מה שהם עושים הכי טוב – סרט מסע מבדר וסוחף כדרך לצלול אל הקשיים והבעיות האמיתיות של ילדים, בני נוער וגם מבוגרים. את התסריט המבריק והאנימציה היפה מגבה צוות מדבבים מלוהק היטב, שכולל בין היתר את איימי פוהלר, פיליס סמית', מינדי קלינג וביל היידר.

מי הפליל את רוג'ר ראביט? (1988)

שילוב שנון של פילם נואר בסגנון שנות הארבעים וסרט אנימציה מוטרף בסגנון הלוני טונס. הבלש הפרטי אדי ואליאנט (בוב הוסקינס) מתגייס בעל כורחו לעזור לכוכב המצויר רוג'ר ראביט, המואשם על לא עוול בכפו (כפי שאפשר להבין מהכותרת) ברצח ראש עיר המצוירים. בעלילה הפרועה מעורבים תינוק מצויר עם קול של גבר קשוח, שופט צמא כוח בגילומו של כריסטופר לויד, אשתו הסקסית והאוהבת של הארנב (קולה של קתלין טרנר), סמורים נכלוליים ועוד. האבסורד הוא שהתרכובת הז'אנרית המטורללת הזאת מבוססת על אירוע היסטורי אמיתי משנות הארבעים – קונספירציה של חברת ג'נרל מוטורס לחסל חברת חשמליות. רוברט זמקיס ביים את הסרט ב-1988, כשאנימציה עדיין צוירה ביד.

לוגאן: וולברין (2017)

סרט האקשן שביים ג'יימס מנגולד מחזיר את יו ג'קמן ופטריק סטיוארט לדמויות שגילמו בסדרת סרטי "אקס מן", הפעם בגרסה שונה, מבוגרת ואפלה יותר. שנים רבות אחרי הרפתקאותיו כגיבור על, יכולותיו של המוטנט שמתבגר באיטיות ומחלים מכל פציעה נחלשו מאוד. את ימיו הוא מעביר בהברחת תרופות עבור פרופסור צ'ארלס אקסבייר המבוגר, שכבר לא שולט בכוחותיו הטלפתיים ומסכן את הסובבים אותו. הסרט מתרחש בדיסטופיה תאגידית בה כבר לא נולדים מוטאנטים, אך מתברר כי אחד מאותם תאגידים השתמשה בחומר הגנטים של לוגאן ואחרים כמותו כדי ליצור צבא של ילדים מוטנטים. לוגאן יוצא למסע כדי לעזור לאחת מהן – ילדה בעלת כוחות דומים לשלו – להימלט למקום מבטחים. הסרט שובר את הנוסחה הרגילה בסדרת הסרטים לטובת מעין מערבון מדע בדיוני אפל, שמרפרר במיוחד ל"שיין", קלאסיקה משנות החמישים שהייתה מועמדת לאוסקר.

ארץ נוודים (2021)

לאחר שהמפעל בו עבדה במשך שנים נסגר, פראן (פרנסס מקדורמונד) עוזבת את ביתה בעיירת רפאים נידחת כדי לנדוד בבית על גלגלים. במסעותיה לאורך החוף המערבי של ארצות הברית היא פוגשת אנשים נוספים שבחרו בחיי נדודים – חולת סרטן המבלה את חודשיה האחרונים בהרפתקאות, אדם שהקים מסגרת קהילתית לנוודים וגם גבר עימו היא מתחילה קשר רומנטי. סרטה של קלואי ז'או מבוסס על ספר עיון שעסק בעלייתה של תופעת הנוודות באמריקה שאחרי המשבר הכלכלי שהחל ב-2008, ומשתתפים בו נוודים אמיתיים לצד שחקנים מקצועיים. את סיבוב הפסטיבלים ועונת הפרסים שלו עשה הסרט במקביל לדעיכת מגפת הקורונה, אך הוא סיים אותה עטור שבחים ופרסים, בראשם פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.

בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן (2006)

המאסטרפיס המוקומנטרי של סשה ברון כהן הוא עדיין מועמד רציני לסרט הקומדיה הכי מוצלחת אי פעם, וככל שהשנים חולפות אנחנו מעכלים עד כמה הוא הקדים את זמנו, חשף את אמריקה במערומיה ובפועל הסביר את עלייתו של טראמפ קצת יותר מעשור לפני שהתרחשה. בעלטה של סיפור מסע על עיתונאי קזחי לצלם דוקומנטרי על אמריקה ועל הדרך לזכות בפאמלה אנדרסון (הוא אומר את זה בדרך יותר מחפיצה), ברון כהן מהתל במעמקי אמריקה ומציג את הגזענות, שנאת הזרים, הבורות, הטפשות והמיץ של התחתית של דוד סם. את ההישג המוקומנטרי הזה גם ברון כהן וגם רבים אחרים ניסו, אך מעולם לא הצליחו, לשחזר. והנה אנחנו עם טראמפ.

מרי פופינס (1964)

חוץ מלהיטי אנימציה אולפני דיסני הפיקו לאורך השנים גם המון סרטים מצולמים, רובם יועדו לקהל יעד של ילדים ומשפחות. מלבד כמה להיטים ששרדו את מבחן הזמן, רבים מהסרטים האלה נשכחו ונעלמו (מישהו זוכר את "החתול מהחלל החיצון"? גם אנחנו לא). זה לא המקרה של "מרי פופינס", פרויקט שוולט דיסני עצמו היה נחוש להוציא לפועל. את הכוכבת שלו – ג'ולי אנדרוז – הוא קטף מבמות ברודווי, והופעתה זיכתה אותה באוסקר על תפקידה הקולנועי הראשון. לסרט על האומנת המסתורית והקסומה יש עד היום המוני מעריצים, על אף שהוא התרחק מאוד מחומר המקור. ואגב זה, גם הסרט על אחורי הקלעים של ההפקה, "להציל את מר בנקס", זמין בדיסני+.

שומרי הגלקסיה (2014)

אחד הפרקים הכי כיפים ביקום המתרחב תמידית של מארוול, שגם זכה לשני המשכונים לא רעים (וספיישל כריסמס די מיותר). לפני שכריס פראט המאיס את עצמו בשלל תפקידים מטופשים, הוא כבש את הלב בתור פיטר/סטאר לורד, שמסתובב ברחבי הגלקסיה בחללית שלו ומחפש צרות. על טראומות הילדות שלו והגעגועים לכדור הארץ הוא מפצה בחיים של סקס, פשע ורוקנרול (באדיבות קסטה שקיבל מאמו המנוחה) – עד שיום אחד הוא מסתבך במזימה בין-כוכבית שמפגישה אותו עם גאמורה, רוקט ראקון, גרוט ודראקס, כולם טיפוסים מפוקפקים שיהפכו על הדרך לחבורת גיבורי על אמיצה. הכימיה בין חברי הקאסט מושלמת, הצבעים יפים, ההרפתקאות מלהיבות והמוזיקה מגבירה הכל ל-11 – מה עוד אפשר לרצות מסרט קומיקס בחלל?

הסיוט שלפני חג המולד (1993)

חזונו של טים ברטון, שהגה את הדמויות ואת הסיפור וחתום על הסרט כמפיק, הפך לאגדת חג מולד מקאברית ומוזיקלית באנימציית בובות שזכתה למעמד של קאלט. תערובת של השפעות מהאקספרסיוניזם הגרמני ועד ד"ר סוס מניבה שילוב חד פעמי, כשכל פריים מלא הברקות עיצוביות. גם הסיפור נהדר, וכמו כל סרטיו היותר טובים של ברטון הוא עוסק באמן יוצא דופן ובעל חזון, שכוונותיו הטובות מתרסקות על חומת חוסר ההבנה. מלך הדלעת ג'ק סקלינגטון (שלד עם חורי העיניים הכי מלאות הבעה שראיתם), המנצח מדי שנה על חגיגות ליל כל הקדושים, מואס בשגרה. הוא מחליט לחטוף את סנטה קלאוס, ולחולל את חג המולד במקומו. רק סאלי, בובת סמרטוטים מתפרקת ועתירת תושייה המאוהבת בו בסתר, צופה את הקטסטרופה הבלתי נמנעת. דני אלפמן הלחין פסקול עשיר ודרמתי, עם הדים של קורט וייל, וגם גם שר את התפקיד של ג'ק.

אד ווד (1994)

שיר הלל ליצירה הקולנועית שבאה מאהבה ונעשית בהתלהבות, גם אם בחוסר כשרון מופלג. טים ברטון היה בשיאו כשביים את הסרט הנהדר הזה על במאי קולנוע משנות ה־50, שנחשב לגרוע ביותר בכל הזמנים. ג'וני דפ, מצויד בשפמפם קטן ובחיוך חושף שיניים, גילם את במאי סרטי המפלצות שהסתפק בטייק אחד אך הצליח להדביק אנשים בהתלהבותו הבלתי נדלית, בהם כוכב סרטי האימה המוקדמים בלה לוגוסי, כאן בגילומו זוכה האוסקר של מרטין לנדאו. זכור במיוחד השילוב המופלא בין פאתוס לגרוטסקה בסצנה מהסט של "כלתו של המפלצת", שבה לוגוסי הקשיש נכנס לשלולית כדי להלחם בתמנון מפלסטיק, ומתבקש להניע בעצמו את הזרועות המאיימות.

קיץ של נשמה (2021)

המוזיקאי/עיתונאי/סופר/גאון קווסטלאב – או בשם לידתו אמיר תומפסון – חזר בסרט הדוקומנטרי הזה לפסטיבל המוזיקה הנשכח שהתקיים בהארלם בחודשי הקיץ של 1969 – פסטיבל שלא רק הביא לבמה את האמנים השחורים הכי גדולים של אותה תקופה, בהם סטיבי וונדר, נינה סימון, בי.בי קינג וסליי סטון, אלא גם היה רגע תרבותי מהותי. ההופעות תועדו ורובן לא שודרו מעולם – החומר התייבש במשך שנים בארכיון עד שאותר על ידי ארכיבאי שהבין מה יש לו ביד. הסרט משלב בין החומרים מההופעה לסיפור של הפסטיבל ושל אותה שנה היסטורית, הפעם מנקודת מבט שונה מזו שאנחנו רגילים לראות. דוקומנטרי זוכה אוסקר שלא קיבל את תשומת הלב שלו, כי הוכרז כ-30 שניות אחרי שוויל סמית' נתן סטירה מצלצלת.

מואנה (2016)

אגדה על נערה פולינזית שמורדת באביה החששן, ובעידודה של סבתה "המשוגעת" יוצאת לים לחפש אחר מאווי משנה הצורה (דוויין ג'ונסון, בתפקיד שהותאם למידותיו) בתקווה שיעזור לה להשיב לאלת האיים את הלב שגנב ממנה ולתקן את האסון האקולוגי שחולל. הנערה הסקרנית והעקשנית היא גיבורה נהדרת, ומערכת היחסים בינה לבין מאווי השחצן ומנופח השרירים אינה רומנטית כמקובל – הנרטיב הוא יותר של "באדי מובי" (ראו "קיד וקסידי"), כולל בדיחות תואמות. גם התרנגול הטיפש כמו נעל שמתלווה אליהם הוא סיידקיק לא טיפוסי. האנימציה יפהפייה, וההקשר הפולקלוריסטי מאפשר לה לחרוג מדי פעם מהקו הריאליסטי האופייני. השירים הנהדרים שכתב לין מנואל מירנדה ("המילטון") הרמוניים, מרקידים ועושים חשק לעוד. ולצד כל אלה יש רגעים של חיבור אקזיסטנציאליסטי לטבע שלקחו השראה מסרטי מייאזאקי, והם תורמים ל"מואנה" קמצוץ של שאר רוח. במילים אחרות: כל מה שדיסני יודעים לעשות, עם תוספות.

במבי (1942)

"זהב טהור" אמר וולט דיסני אחרי שצפה בשתי הסצנות הראשונות שנוצרו בשביל "במבי". אכן זהב טהור. אולי הסרט היפה ביותר שנוצר באולפני דיסני מעולם. הסיפור הפשוט והפיוטי והכל כך מרגש עוקב אחר מעגל חיים של עופר במקביל לחילופי העונות. היוצרים השתמשו במילים "סימפוניה" ו"אימפרסיוניסטי" כדי לתאר את מה שניסו והצליחו להשיג. את המראה החלומי של מעבה היער יצר אמן סיני, שנשען על מסורת של ציור סיני מופשט והפך את ציורי הרקע ליצירות אמנות. החיות עצמן הן הברקה מתוקה – שילוב של מחוות גוף והבעות פנים של תינוקות עם תנועה ואנטומיה מדויקת של חיות, שנות אור לפני המצאת המחשב. מינימום של דיאלוג מבדיל את הסרט מכל סרטי הילדים הקשקשניים של היום.

ג'וג'ו ראביט (2020)

טאיקה וואיטיטי יצר תרכובת קולנועית מוזרה, חצופה ומבריקה, שמעזה לחדור לטריטוריה הכי בעייתית שיש. זה מעין שילוב של "הדיקטטור הגדול", "החיים היפים" ו"ממלכת אור הירח". הטעמים מתנגשים, אבל הקומיקאי היהודי מניו זילנד הוא להטוטן שיודע לחבר דברים שלא מתחברים. ג'וג'ו בן העשר חי עם אמו (סקרלט ג'והנסון) בגרמניה הנאצית. אביו נעדר, וכדי להתמודד עם המחסור, הוא ממציא לעצמו חבר דמיוני בדמות אדולף היטלר (וואיטיטי). ג'וג'ו מאמין בכל נימי נפשו לתעמולה הנאצית, וחושב שיהודים הם מפלצות מוזרות. אבל אז הוא מגלה שבביתו מסתתרת נערה יהודיה (תומסין מקנזי) ונוכחותה מאתגרת את כל מה שהוא חושב שהוא יודע. הסרט משתמש בקומדיה כדי לתאר את נקודת המבט הנאיבית של ילד, שמנסה לפענח את המסרים המעוותים שהוא מקבל מהעולם סביבו. עם זאת, הסרט אינו מרכך את האימה, וזו מתפרצת לסרט במלוא העוצמה. סטיבן מרצ'נט כסוכן גסטפו מצחיק ומעורר חלחלה בו זמנית, ובחצי השעה האחרונה הקומדיה והאימה של דרמת ההתבגרות בגרמניה הנאצית מתגבשות למשהו שלם וחד.

מלון גרנד בודפשט (2014)

ווס אנדרסון בסרטו הטוב ביותר מפליא לגולל מעשיה קסומה, מענגת וגם עצובה. כמו תמיד, העיצוב המדוקדק מדמה בתי בובות, ותנועות מצלמה מפתיעות שמדגישות את פרטי הפרטים של התפאורה ושל השתלבות האנשים בתוכה. אבל הפעם, מתוך החזות האגדתית הצבעונית והמצועצעת מפציע רובד של רגש עמוק ואמיתי. הסיפור מתרחש באירופה הישנה בשנות ה־30, כשלתוך המרחב השלֵו והמהודר של מלון וורוד בהרים מושלגים מתחילים לחדור גורמים זרים – מהגרים מארצות לא לבנות וחיילים של משטר פשיסטי ממדינה סמוכה. גוסטב (רייף פיינס בהופעה עילאית), השוער במדים הסגולים שיודע מה הלקוחות רוצים לפני שהם יודעים זאת, הוא דמות חד פעמית ונהדרת ביותר. עם היותו ג'יגולו של האורחות הזקנות והעשירות, הנימוס והאדיבות שלו אינם חיצוניים אלא זורמים בעורקיו. הסיפור מסתבך כשמדאם ד' הקשישה (טילדה סווינטון) הולכת לעולמה ומורישה לשוער ציור יקר ערך. בנה האיום (אדריאן ברודי) מסרב לקבל את הגזרה, וגוסטב מוצא עצמו נאשם ברצח הזקנה. במקביל הוא מכניס תחת כנפיו את נער המעלית זירו מוסטפה, והסרט מנסח אמירה הומנית על חשיבותם של דרך ארץ וגינונים נאים הנובעים מתוך כבוד עמוק לבני האדם באשר הם. אנדרסון היה מועמד לאוסקרים על התסריט, הבימוי והסרט.

• המסך
• דיסני+
• סטרימינג
• סרטים מומלצים
• המלצות המערכת
• הכי טובים

כשאנחנו רוצות להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו הולכות לספר שידע לשזור לנו גווני זהב שנוכל להתמקח על מקומנו בעולם (בהשראת שירה של ניצן מינץ). כי תספורת טובה לא מתחילה ונגמרת בשיער – היא מבט חדש במראה, תחושת שליטה, רגע קצר שבו מישהו אחר מחזיק לך את הראש בעדינות. ובעיר שבה כל בית קפה הוא גם בימת אופנה קטנה וכל ערב עשוי להסתיים באירוע חברתי, השיער חייב לעמוד בקצב. יום שיער טוב הוא לא מותרות בתל אביב, הוא מאסט עירוני. גם אצלכם, בנים.

בין עשרות המספרות שפזורות ברחבי העיר, בחרנו את 12 המובילות, כל אחת עם וייב משלה: ממספרות שמרגישות כמו סלון ביתי, דרך מספרות שפתוחות גם בלילה, ועד כאלה שמסתתר בהן חדר פרטי עם פסקול מעודכן. ריכזנו את המספרות הכי טובות בעיר – כאלה שחיות את השיער, מבינות בסטייל, ולפעמים מציעות הרבה יותר מתספורת. לכל מספרה ברשימה (לפי סדר אלפביתי, המספור לצרכי נוחות בלבד) יש סגנון או קונספט ייחודי, וכל אחת מהן מצטיינת בגישה, באווירה ובשירות שהופכים כל ביקור לחוויה שתרצו לשחזר.

יש קסם מיוחד: 20 מלונות הבוטיק הכי מומלצים בתל אביב
>> החופש קורא לי: 18 בתי המלון הכי מומלצים ומפנקים בישראל

1. AVIV HAIR BOUTIQE

ברחוב ירמיהו, בין בתי הקפה והספסלים העמוסים, מסתתר הבוטיק של אביב מישאלוב – מעצב שיער עם 14 שנות ניסיון ועין חדה לגוונים. אביב פיתח לעצמו שיטה של "סריגת גוונים" שמושכת אליו קהל צעיר מרחבי הארץ, שמחפש תוצאה שנראית טבעית, אבל עם אפקט. המספרה עצמה מרגישה כמו מפגש חברתי עם פן בצד: מוזיקה בביט גבוה, אווירה חיה, ובכל רגע נתון יש על הספסל מול המספרה לפחות חמש נשים שגוללות בנייד עם נייר כסף על הראש. מעבר לצבע, המספרה מציעה גם שיטות מתקדמות לתוספות שיער, אבל מה שבאמת מושך לקוחות לחזור – זה הקצב, השיחה והתחושה שאת בידיים שיודעות בדיוק מה הן עושות.
ירמיהו 42, תל אביב

2. אורן אהרוני

המספרה של אורן אהרוני, ברחוב ארלוזורוב השקט לא זקוקה לשלט נוצץ, השם שלה עובר מפה לאוזן. עם ניסיון של יותר מ־20 שנה ולקוחות כמו עלמה זק, ליהי קורונובסקי ושחר טבוך, אהרוני בנה לעצמו קהל נאמן שמגיע מכל חלקי הארץ – בשביל היחס, ובעיקר בשביל הגוונים. הסגנון שלו שואב השראה מעולם המוזיקה, ומשלב בין מראה טבעי לטרנדיות עדינה. כל לקוחה מקבלת התייחסות אישית, עם דגש על בריאות השיער ותחזוקה שמתאימה לשגרה. האווירה במספרה קלילה, לא מחייבת, ובדיוק כמו התספורות, היא לא מתאמצת להיות משהו אחר. פשוט מרגישה נכון.
ארלוזרוב 62 תל אביב

3. איציק סבג

איציק סבג, מהוותיקים בתחום, התחיל את דרכו אצל שוקי זיקרי ומאז צבר ניסיון של שנים ארוכות עם מספריים ביד. המספרה שלו, בלב שכונת בזל השקטה, מושכת קהל קבוע – מדוגמניות ותיקות ועד שכנים מהרחוב – שבאים בשביל היד הטובה והשקט המקצועי. הסגנון נקי, אלגנטי, ועם הרבה הקשבה: תספורות לגברים ולנשים, גוונים טבעיים, צבעים מותאמים אישית לפי מרקם וגוון עור וטכניקות ללא נייר כסף. גם ההחלקות וטיפולי השיקום נעשים כאן בגישה שלא מנסה להרשים, רק לעשות את העבודה כמו שצריך. האווירה במספרה נעימה, בלי רעש מיותר. מוזיקה טובה, שיחה כשמתאים, וכל השאר פשוט עובד. בקיצור: יד בטוחה, יחס בגובה העיניים, ומקום שרוצות לחזור אליו.
הבשן 2 תל אביב

4. אליעד לסרי

ליד שוק הפשפשים היפואי שוכנת המספרה של אליעד לסרי – מקום קטן, חם ונטול גינונים, שמציע בדיוק את מה שצריך: יד טובה ומחירים שאפשר לעמוד בהם. אליעד גדל בתוך מספרה עם ניסיון של שני עשורים, בלי יומרות, אבל עם הרבה תשומת לב לשיער ולבני אדם. עם השנים התמחה בעיקר בשיער מתולתל, מתוך הבנה שזה שיער שדורש יחס אחר, הקשבה, ועבודה שמכבדת את הצורה הטבעית של התלתלים במקום להילחם בהם. לקוחות מגיעות אליו מכל הארץ – לא בשביל שואו, אלא בשביל תספורת שתשב כמו שצריך, תרגיש טבעית ותתאים לאופי לא פחות מהפנים. המספרה עצמה בוטיקית, עם שני כיסאות ושני ספרים, אווירה צנועה, שיחות שמתפתחות מעצמן בין יהודיות, ערביות, תל אביביות וחילוניות – וצחוק שמתערבב בריח של ספריי. לא מקום שמתאמץ להרשים, אלא אחד שפשוט נעים להיות בו.
יהודה מרגוזה 9 תל אביב יפו

5. GAL PONY

מול הכחול של הים, בחלל תעשייתי־אמנותי עם ניחוח ניו יורקי, יושבת המספרה של גל – מקום שנראה כמו סטודיו, מרגיש כמו גלריה ומתפקד כמו סלון שיער ברמות הגבוהות ביותר. כל לקוחה מקבלת יחס אישי, בלי ליפול לשבלונות. גל בוחן את האנרגיה, מבין את הסגנון, ומתרגם את זה לקו, גוון ותנועה. המוזיקה אקלקטית, הקפה משובח, ועל הקירות תלויות עבודות של צלמים ואמנים מקומיים, מה שהופך את הביקור לחוויה אסתטית שלמה ולא סתם טיפול בשיער.
הירקון 90 תל אביב

6. .HAIR AND CO

נתן ג'פרי, אמן צבעים של לוריאל עם רזומה של יותר משני עשורים בתעשייה האוסטרלית ופרס Redken על המדף, נחת בדאון טאון תל אביב והקים לעצמו פינה שהיא הכל חוץ ממספרה רגילה. החלל עם תקרות גבוהות, עיצוב וינטג'י ורוח של שנות ה־70 – מרגיש יותר כמו סטודיו יצירתי מאשר סלון. נתן רואה בצבע שפה, לא רק חומר, ומניח כל גוון כאילו הוא עובד על בד. הוא מערבב, בוחן, ממציא – וחי על הקו הדק שבין מדע לאינטואיציה. המקום מתאים למי שלא מחפשת "רק פן", אלא חוויה אישית של צבע עם הצדקה. ואם את בעניין של שיחה טובה על החיים, אז הסתדרת.
נחלת בנימין 118 תל אביב

7. VOL

בין מגדלי הזכוכית של רמת החייל שוכנת VOL, מספרת בוטיק שמתייחסת לשיער כמו לפרויקט טיפולי, לא רק אסתטי. חיים משולם, הבעלים, הוא מעצב שיער עם יותר מ־20 שנות ניסיון, מומחה לכימיה – צבעים וגוונים וגם שיקום הקרקפת. הקו המוביל כאן הוא טבעי: שימוש במוצרי Philip Martins האיטלקיים, גישה הוליסטית, והתייחסות לבעיות כמו נשירה, יובש או רגישות בקרקפת, כמו גם ההחלקות והבליאז'ים שמותאמים לפי מרקם השיער ואורח החיים.
הברזל 8 תל אביב

8. Phil & Joe

הסלון של פיליפ וג'ונתן הוא מסוג המקומות שאת נכנסת אליהם ומבינה, שזה לא עוד סלון: אווירה של חו"ל, ריח משכר של מוצרי הטיפוח וחיוך שמזמין לקחת נשימה רגע לפני שמתחילות. במרחק נגיעה מהים, פיל וג’ו, שני ספרים עם שיק צרפתי וקלילות תל אביבית, מובילים בסינרגיה מושלמת את המקום. כשגרירי Kérastase בישראל, הם מאמינים ששיער בריא הוא דרך חיים. עם נסיון של עשרות שנים, הצמד הזה פשוט יודע את העבודה. ויש גם חדר פרטי, קפסולת שקט בתוך תל אביב ההומה, לאלו שרוצות פינוק על מלא. כאן תקבלו אבחון של השיער והקרקפת בטכנולוגיה של AI, ואז השיער נטבל באמבט טיפולי שמרגיש כמו חופשה קטנה. בין תספורת לפן, אפשר גם להצטרף ל־Le Club – מועדון הלקוחות של המספרה, שמציע צבירת נקודות והטבות למי שכבר יודעת שתחזור שוב.
פרישמן 13 תל אביב

9. סיזרס

במרחק שערה מכיכר דיזנגוף שוכנת אחת המספרות הכי מדויקות בעיר – Scissors של ניסים פרץ. עם יותר מ-25 שנות ניסיון, לימודים באקדמיות המובילות בעולם (וידאל ששון, טוני אנד גאי) וזכיות בתחרויות בינלאומיות, פרץ לא רק מספר – הוא מפסל. תספורות בקו נקי, פתרונות לשיער דליל, תוספות או החלקות – כל טיפול מקבל תשומת לב מיקרוסקופית. גם הצוות של פרץ מקצועי, נאמן ואדיב; והאווירה במקום מרימה וקצבית, כך שבמהלך ההמתנה לתספורת תרגישי כאילו קפצת לקלאב הכי לוהט בעיר.
פינסקר 62 תל אביב

10. סלון 358

בספוט אסטרטגי, בלב שוק הפשפשים, בין בתי קפה וחנויות וינטג', נמצא סלון 358 של רונן לייזר – מספרה עם אופי יפואי ומקצועיות גלובלית. לייזר מחזיק מספריים מאז גיל 15, עם שנים של ניסיון והכשרות בלונדון. תוספות, החלקות, צבעים ובליאז'ים – הכל נעשה בהתאמה אישית, בלי למהר לשום מקום. הסלון עצמו מרגיש כמו בית, בלי פוזה וצלצולים. פשוט מקום שיודע איך להוציא אותך עם גרסת השיער הכי טובה שלך.
רבי עאדה 2, שוק הפשפשים, תל אביב יפו

סלון לילה

וואלה, לא כל אחת יכולה לפנות זמן לתספורת באמצע היום – וכאן נכנס לתמונה אילן רובין, עם אחד הקונספטים הייחודיים בעיר: מספרה שפועלת רק בערב. "סלון לילה" נפתחת ב־17:00 וממשיכה עד חצות, ומציעה שירות לנשים, גברים ואפילו ילדים, כולל כלות שמגיעות אחרי העבודה עיצוב שיער ואיפור. החלל קטן ופשוט, בלי גינונים, אבל נעים ונוח. למי שצריכה פתרון מחוץ לשעות המקובלות – זו אופציה שלגמרי סוגרת פינה.
ארלוזורוב 41 תל אביב

סלון עושר

אחרי יותר מעשור במספרה האייקונית ברחוב מרמורק, עושר אלגריסי עבר לפני כשנתיים צפונה ופתח את Salon Osher, חלל מעוצב בקווים אורבניים, עם הרבה ירוק בעיניים ואווירה מוקפדת אבל לא מנוכרת. הקו נשאר ברור: תספורות עכשוויות, החלקות במראה טבעי, צבע מהיר בעשר דקות, וטיפולים משקמים. הכל בהתאמה אישית, בלי תבניות. המקום עצמו רגוע ונעים, עם מוזיקה טובה, קפה, ואסתטיקה שמושכת לקוחות שמחפשות שירות איכותי בלי בירבורים מיותרים.
פנחס רוזן 65, מתחם גולף, תל אביב

>> פורסם לראשונה במגזין "את"

• הבועה
• מספרות
• עיצוב שיער
• הכי טובים
• המלצות של מקומיים

עדכון קודם: 5.10.25 // עדכון אחרון 15.11.25
בשנת 2021, בדיוק כשהעולם היה בהפסקת קורונה, קרה לרחוב נחלת בנימין דבר נפלא: מקטע הרחוב שבין שדרות רוטשילד ובין קצה המדרחוב נסגר לתנועה החל משעות הערב המוקדמות והפך למדרחוב טקטי – או "רחוב מוטה הליכה" כמו שאוהבים לקרוא לזה בפיד תחבורה. הדבר הבא שקרה זה שתוך חודשים ספורים ניער מעצמו הרחוב אבק של עשורים והפך לאחד מתחמי הבילוי הכי נכונים ושוקקים בתל אביב, כשבשעות בין הערביים הזוהרות משתררת בו איזו נעימות אורבנית שקשה להשיג באזורים אחרים.

עם ההצלחה באה גם החרדה מגל של מקומות גנריים ומשוכפלים שישתלטו על המקטע, כפי שקרה גם בשוק הפשפשים, אבל ארבע שנים אחרים הבום הראשוני אפשר לציין בסיפוק שרוב מכריע של מסעדות, ברים ובתי קפה שהתיישבו על המקטע הזה מציגים רמה גבוהה ומעלה, והקסם של המדחוב הטקטי עדיין לא פג. למעשה, הוא התקדם משמעותית גם למדרחוב הוותיק והרשמי של נחלת בנימין מצד אחד, ובכיוון המפגש של פארק המסילה עם יהודה הלוי בצד השני. ברשימה שלפניכם נרד לאורכו של הרחוב בגבולות הנ"ל.הבחירה של טיים אאוט: אלו כל המקומות הטעימים לאכול בהם, והמשכרים לשתות בהם, ברחוב נחלת בנימין.הגעתם לנחלה. תנוחו.

>> 25 מקומות לאכול ולשתות מצוין ברחבי פלורנטין
>> מעדניות ומסעדות מומלצות בשוק לוינסקי

1. ורמוטריה

בית היוצר של אנשי צ׳יקטי יצר את המקום שכבר הפך לאחת מנקודות הקאלט של נחלת בנימין, ובצדק. ספוט שחרט על דגלו את מיטב המסורת של מדריד, שכוללת ורמוט נהדר ומגוון מנות טאפאס, ומתאפיין באווירה שוקקת ומהנה, עיצוב יפה ומזמין, ואוכל מטמטם שלא עומד להימאס עלינו לעולם. כדורי פאייה שחורה, אנחנו בהחלט מתכוונים אליכם. תוסיפו לזה אויסטר ושלוק טוב של ורמוט, והרי לכם הכי מדריד שתקבלו בחום הישראלי. אגב, בימים אלו עומלים במקום גם על נקסט דור, ולנו קשה לחכות וללגום.
נחלת בנימין 25, תל אביב

2. פרא

במהלך ארבעת השנים כבשה פרא את פסגת המסעדות הטובות והאהובות בעיר, כשהיא חולשת על הפינה האסטרטגית במיקום האייקוני של מלון נורדוי ומציגה מטבח יצירתי וסוחף עם אוכל פשוט מצוין ואווירה שאין לה הרבה תחרות בעיר. עכשיו זה כבר לא עוד ספוט מבטיח וטרנדי. עכשיו זה מוסד קולינרי שאסור לפספס.
נחלת בנימין 27, תל אביב

3. קפה נורדיניו

התור הארוך שמשתרך כמעט תמיד בדרך לדלפק ההזמנות של קפה נורדיניו – אינו טועה. הקפה מעולה, המאפים מופרעים באיכותם, ואין כאןקומבינציית קפה+מאפהשלא תותיר אתכם מסופקים ומשתאים. המקום פתוח עד שעות הערב המוקדמות בהן הוא מציע אפריטיבו שכולל אלכוהול ונשנושים טובים, אבל אנחנו באות בשביל המריטוצו והפנדורו השמנמנים.
נחלת בנימין 27, תל אביב

4. ביצ'יקלטה

מרחק פסיעות ספורות מנורדיניו תמצאו את הביצ'יקלטה. גם היא איתנו כבר לא מעט זמן, עוד לפני שזה היה טרנדי, וזה בדיוק המקום לערב של אמצע שבוע עם חברים (וכמו שגילינו בעבר, גם צהריים). נינוחה, לא מתאמצת, לא קורעת את הכיס ותמיד כיף וטעים. המסעדה מחולקת למספר חללים שמייצרים חווית בילוי שונה (ואחת החצרות הטובות בעיר), כך שאפשר לחרוש על הספוט בלי להשתעמם.
נחלת בנימין 29, תל אביב

5. מוזמביק

אחד החללים של הביצ'יקלטה הפך לבר יין וקוקטיילים אינטימי ועל-זמני שמסתתר מאחורי וילון ודלת, באווירה שונה לחלוטין מזו שמציעה אחותו הגדולה. הדגש הגדול כאן הוא על יינות ישראליים וקוקטיילים קלאסים. מקום נהדר להיעלם בו לכמה שעות.
נחלת בנימין 29, תל אביב

6. יין בכרם

עוד לפני שטרנד ברי היין בתל אביב עלה לכולם לראש, יין בכרם כבר הציבה רף גבוה בדמות חנות יין מקצועית שאפשר פשוט להישאר ולשתות בה במחירים מעולים. אפשר לשבת ולשתות בה יין כתום קליל גם בשעות הבוקר – אנחנו בחיים לא שופטים – אבל בשעות הערב הפופולריות של המקום גואה ותשכחו משולחן פנוי.
נחלת בנימין 29, תל אביב

7. קפה בירנבאום

קפה-מסעדה צמחונית ותיקה שכבר ראתה ברחוב הזה הכל, ועכשיו יש לקוות נהנית גם היא מהרנסנס המחודש של הנחלה. יותר מ-60 שנה של אוכל ביתי ובריא בהנהלה משפחתית, בדגש חזק על סלטים ופשטידות, זה דבר שמעט מאוד מקומות בתל אביב יודעים להציע.
נחלת בנימין 31, תל אביב

8. בושוויק

הבושוויק, הבן הסליזי והשובב של קבוצת האימפריאל, הוא בר קוקטיילים עם ההאפי אוור הכי משתלם בעיר, ואחת החצרות היותר נעימות באזור. לצד אוכל נהדר וכייפי שלא חוסך בטיגון עמוק וכולל שרימפ רול, נאשוויל צ׳יקן פריך, סמורס לקינוח ועוד סופחי הנגאובר למיניהם, מדובר בבר וותיק אך יציב שאנחנו תמיד אוהבים להגיע אליו (במיוחד בן 18:00 ל-20:00, קריצה קריצה).
נחלת בנימין 28, תל אביב

9. גשן

מסעדת בשרים כשרה, אחת האהובות על המגזר הדתי בעיר, ואם להסתמך על מקורותינו אז יחסית לז'אנר היא ראויה בהחלט – הסטייקים טובים, מנות הביסטרו בצד ומסביב מוצלחות, המחירים גבוהים והאווירה בדרך כלל לא חרד"לית מדי ולא תביא לכם את העצבים הפוליטיים לשולחן.
נחלת בנימין 30, תל אביב

בשר כשר ואיכותי זה לא אוקסימורון. גשן (צילום: ניקי טרוק)

10. יעקב בנחלה

יעקב בנחלה הוא המשך של הבר-קפה וחנות היין יעקב ברחוב מונטיפיורי הסמוך. בסניף הנחלה, יש מגוון גדול של יינות מהארץ ומהעולם במחירים סבבה ונוחים לכיס שנמזגים הן לכוסות והן מוצעים כבקבוק לשתות במקום או לקנות הביתה. חוץ מזה יש אווירה קלילה ומהנה, וחשוב מכך יש נשנושים הולמים לדרינק בדמות ברוסקטה אבוקדו, כרובית בטחינה, פלטת גבינות, סלט עגבניות, בייגל עם סלמון מעושן וגבינת שמנת עם כמהין והפתעות נוספות.
נחלת בנימין 34, תל אביב

11. ברבור

על אף היותו מקום די חדש בנוף, נדמה שברבור השתלבה בין רגע, ומתאימה לסביבה כמו כפפה. מאחורי ברבור עומדת הקבוצה הקולינרית ILU שמיטיבה לייצר אוכל נעים וטעים ואווירה נונשלנטית אך אלגנטית במידה. מהמקומות הקלילים שאפשר למצוא גם בפריז או מדריד, ואיזה כיף שהוא אצלנו, במיוחד בזכות שיפוד הזיטי, רולדת הקבב וסלט הקיץ. מנות מיוחדות ולא גנריות, וייב סקסי, אווירה רומנטית ואוכל מהנה. צמוד לברבור נפתח לאחרונה החלל ברבורה, שהוא אינטימי יותר, נוטף שיק וכמעט בכל ערב מתארח בו דיג'יי אחר לניגונים ופיזוזים.
נחלת בנימין 36, תל אביב

12. דודו בר

הדודו בר הוותיק היה כאן עוד בימים שבהם אנשים העדיפו בלילה ללכת מסביב למקטע הרחוב הזה, והפך בשלב כלשהו למקום מפוצל ונהדר שצדו האחד מרגיש כמו בר אולדסקול מהניינטיז וחלקו השני עדכני, מודרני, משוכלל ומעוצב (ובשניהם תפריט יינות מעולה). פיצול האישיות הנהדר הזה הופך אותו ללוקיישן אידיאלי לדייטים אינטימיים (כמו לא מעט מקומות ברחוב, האמת).
נחלת בנימין 40, תל אביב

13. בר פארדיסו

מסעדה איטלקית מתוקה של השפית דנה-לי ברמן, שהתאהבנו בה עוד בימי פרונטו, ואחר כך בריאליטי המסעדה החדשה, ולבסוף בגן השקמים. בבר פרדיסו היא ממשיכה עם הקו של המטבח הצפון איטלקי, עם שלל ספיישלים מטוגנים מדרום איטליה כמו ארנ'ציני נמתח וגבינתי עם רוטב עגבניות ווודקה. חוץ מזה, במקום מוגש הויטאלו טונטו האגדי שלה שכבר הפך אייקוני, סלטים רעננים מירקות ופירות עונתיים וכמובן מגירת טירמיסו – דבר שקשה לעמוד בפניו.
נחלת בנימין 43, תל אביב

14. AKA44

מתחם הבילוי של המאסטרו דוד טור, שבישר במידה רבה את הפיכתו של המדרחוב הטקטי למקום הנכון להיות בו, מכיל בתוכו בר קוקטיילים, בר יין מוצלח במיוחד שכבר הפך לאגדה וחלל מסעדתי יותר, כשלכל אחד מהאזורים עיצוב ואופי אחר, שמתחברים יחד למכלול סקסי של אפשרויות להמון פאן. אחרי שההייפ של הפתיחה נרגע, נשארנו עם מקום מיוחד ומצוין.
נחלת בנימין 44, תל אביב

15. מאזה

בר מזאטים מהנה, מקום אידאלי לפתיחת שולחן לפי הספר. המקום נפתח עם הבטחה למנות של השף תומר אגאי, אך הוא כבר לא נמצא בתמונה. עם זאת, רוחו ושפתו הקולינרית נחה על המקום, שמשלב את טעמי וניחוחות אגן הים התיכון בתפריט כיאה לאביו הרוחני. דגים נאים, טחינה, מטבוחה, הרבה שמן זית (שאף מככב בקוקטיילים) ושאר נשנושים מתחלפים. לא מקום שממציא את הגלגל, אבל לא תמיד זה מה שמחפשים.
נחלת בנימין 45, תל אביב

16. רדלר

המקום שהושק בידי השף מושיקו גמליאלי הבטיח הצלחה כבר מהרגע הראשון. מאז עברו שלוש שנים, גמליאלי ורדלר כבר לא, אבל המקום שומר על מקומו כבראסרי מתוחכם, כיפי וטעים ביותר, עם אוכל עונתי מצוין ואווירה מסיבתית במידה, שמתאפיינת במוזיקה רועמת ואנשים בשיא הסטייל. בקיצור, מקום אליו באים לראות ולהיראות, אבל גם לאכול טוב על הדרך ולנסות לא להכתים בחמאה את הדריפ.
נחלת בנימין 48, תל אביב

17. פיפטי אנד וואן

בראשית דרכה של מסעדת הפסטה הזו, תעודת הכשרות גרמה לנו להיות להיות סקפטיים, אבל השף אופק גלעד עושה במקום פסטה פשוט מצוינת, טרייה, עם רטבים מקוריים כגון פוטסנקה פיקנטית נהדרת, טורטליני ריקוטה וארטישוק ירושלמי, וגם קלאסיות כמו קאצ׳ו אה פפה או חמאת עגבניות. גם כל המנות הקטנות כיפיות, רעננות ובנוסח איטלקי מוצלח.
נחלת בנימין 51, תל אביב

18. בראבה ג׳נטה

אל תטרחו להסתבך עם השם האיטלקי, כי אתם פשוט יכולים לקרוא להם בתרגום הישיר לעברית – "אנשים טובים". המקום מהווהקומבינציית בילוי אידאלית בערבים המוקדמים, או גם המאוחרים, של נחלת בנימין.בר יין עם פטיסרי מושחת (הפחזניות למות) ומעדניה קטנה של דברים טעימים לקחת הביתה. השילוב של יין טוב ומאפים מתוקים מושחתים עובד הרבה יותר טוב ממה שחשבנו, אבל אל תשכחו – יש גם מלוחים. לכל טועם תשובה.
נחלת בנימין 54, תל אביב

מתוק ואלכוהולי. בראווה גנטה (צילום: יחסי ציבור)

19. פיצה הר סיני

פיצה מצוינת שנותנת פייט יפה לכל הפיצות הליליות שבסביבה (כן, כולל פיצה תדר) ומהווה מאנצ' מושלם לסופו של כל ערב ברחוב. התמונה אומרת הכל.
נחלת בנימין 55, תל אביב

20. QQ

גלידרייה שהתמקמה בקיץ ליד פיצה הר סיני, וגם היא מבית היוצר של דוד טור. האיש שהחייה את נחלת בנימין הבטיח לילדיו שיפתח גלידריה, וכך אכן עשה, ועל הדרך הגשים חלום ללא מעט ילדים וילדים בנפשם עם גלידרייה משודרגת שמגישה קינוחי גלידה סאנדיי עמוסי רטבים, תוספות ושדרוגים. אם תרצו, מעין גלידה פיצוץ, אבל ארטינזלית. היא מבוססת על ארבעה טעמי סופט סרב שונים – וניל, שוקולד ג'אנדויה, פירות יער ופיסטוק – ומאפשרת תופסות מושחתות כמו ממרשמלו ששורפים מול העיניים, או שערות קדאיף כיאה לעידן. יאמי רציני.
נחלת בנימין 55, תל אביב

21. מן טן טן + איזקאיה

המסעדה שמוכרת בזכות הראמן האהוב שלה אבל בהחלט מציעה הרבה יותר מזה. יש פה סושי נהדר, שיפודים יפנים, סאקה איכותי. אבל השוס האמיתי של המקום הוא האיזקאיה, הבר הקטן של המקום בו העיצוב מוקפד, הישיבה על בסיס מקום פנוי ומותר לעשן בפנים (!); הוא יספק לכם בכל פעם מחדש ערב ללא דד-ליין עם אווירה ייחודית שאין בשום מקום אחר בעיר.
נחלת בנימין 57, תל אביב

22. נואמה

גסטרו בר נחלת בנימיני קלאסי שממוקם בפינה של הנחלה, עליו מנצח החל מהשבוע שעבר שף מושיקו אברהם, נער הזהב שצמח במטבח של אריא עד שהיה לשף ראשי מוערך ואחד הכשרונות הצעירים הבולטים בעיר והצטרף כאן כשותף. עלכל המהפכות שהוא מתכנן וכבר עושה בנואמהאתם יכולים לקרוא כאן. גם המחירים נשארים הוגנים והאווירה פאן, מה צריך עוד?
נחלת בנימין 59, תל אביב

23. אויסטר קלאב

הנקסט דור של נואמה, וכשמו כן הוא – מדובר באויסטר קלאב מלא צדפות ושמפניה מבעבעת, כמו שיש בערי נמל ברחבי העולם. גם עליו משתלט עכשיו שף מושיקו אברהם, שמתכנן לחולל בו מפנה כך שיציע מנות קטנות מעולם הדגה ופירות הים ולא רק צדפות מובחרות. סומכות עליו.
נחלת בנימין 59 תל אביב

24. פיצה איקס

הפיצה שהגיע אלינו ממודיעין התמקמה בתל אביב יופי יופי עם שני סניפים שוקקים, שלוחה אחת של פיצות נפוליטניות בכרמל, והסניף המדובר בנחלת בנימין, שפתוח כל יום עד השעות הקטנות של הלילה – עד 3:00 בימי השבוע, ובסופ"ש לפעמים אפילו עד 3 בבוקר. מכובד. מדובר בבצק ניאו-נפוליטני, שמותפח 72 שעות לכדי ביס קריספי, טעים ומהנה עם תוספות משוגעות, וסליז מדויק למאנץ' של אמצע הלילה לאחר השתכרות. או סתם כי לכל זמן אחר, כי פיצה זה תמיד רעיון טוב בכל שעה.
נחלת בנימין 59, תל אביב

25. סקסי פיש

מהמקומות הכי סקסיים/סליזים בעיר לקהל בוגר וחובב טכנו. אם לא היה אותו, אז בני 40+ בעיר היו נאלצים להתברגן או לשבת במקומות של זילניאלים, השם ישמור וירחם.
נחלת בנימין 63, תל אביב

• אוכלים שותים
• נחלת בנימין
• ברים בתל אביב
• מסעדות בתל אביב
• הכי טובים

עדכון קודם: 6.8.2025 // עדכון אחרון 11.11.25
אז החודש אנחנו נפרדים מהאימפריאל, וגם מלה אוטרה ו-8Ball, כולם של קבוצת אימפריאל ששינתה לחלוטין את נוף הברים בעיר ונאלצת כעת לפנות את מקומה במלון הוותיק שעומד לעבור פינוי-בינוי. אבל גם בעיר משתנה שנמצאת במשבר תמידי, אלכוהול הוא תמיד קלף מנצח. בין בריי יין לברי אוכל, תל אביב עדיין רצופה במקומות לשבת בהם לדרינק, נשנוש ורגע של שפיות בכל הטירוף הזה. לכן אנחנו דואגים לעדכן תדירות את רשימת הברים הכי טובים בתל אביב, כי אנחנו מבינים את חשיבות האלכוהול בתור חומר הסיכוך העירוני, זה שעוזר לנו להמשיך ולנשום ולהשתחרר במקום שאין בו הפסקה. בחרנו את כל המקומות הנכונים לשתות בהם שהם לא הבית שלכם.

המנזר

אם תל אביב היא עיר המפלט של ישראל, המנזר הוא בר המפלט של תל אביב. לכל אחד זה קרה: אתם רעבים בשעה הזויה ביום או רוצים דרינק לפני שמונה בבוקר – לאן תלכו? למנזר כמובן, המקום שמקבל את כולם כמעט בכל שעה. אולי הוא לא מצטלם הכי טוב לאינסטוש ולא תמצאו שם את המתלבשים הכי טובים בעיר, אבל הוא מציל נפשות ובליינים רעבים עם מחירים הוגנים זה שנים ומצליח להיות בית לכל תל אביבי באשר הוא.
קהל יעדכולם
מתאים להכל. באמת. דרינק סולידי או ערב ארוך.
שעה שמחהבין 12:00-17:00 יש 20% הנחה על כל התפריט.
אלנבי 60 תל אביב

>>תל אביב ממש בקטע: 34 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בעיר
>>19 הברים עם האוכל הכי טוב בתל אביב

בוסר

לא נשכח לבוסר את היותו הסנונית הראשונה באשר היא של ברי היין, ומי שהחל טרנד הוא גם הטוב ביותר. בבוסר למדנו שאפשר לשתות יין טוב בלי דוואינים ובלי לשבור את הכיס, וגם אפשר להכיר יינות מדליקים מכל העולם ועדיין לעשות את זה ללא יומרות מיותרות. רק בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
קהל יעדמי שיודע לומר שמות של שלושה סוגי יין לפחות, גם אם זה רק לבן, אדום ורוזה.
מתאים לדייט או האנג קז'ואלי
החשמל 5

בלבוי

חלל אפלולי בתוך מלון ברדיצ'בסקי, צ'ייסרים שנמזגים מתוך עגלת תינוק עתיקה, מארחות בשמלה שחורה קטנה ופנינים ועיצוב סטייל שנות ה־20 הם חומרי הגלם שעליהם בנוי בר הקוקטיילים המצליח, שהביא לעיר יקום טווסי־פנטסטי שכה חסר פה. האסקפיזם בבלבוי מיוחד במינו והקוקטיילים עצמם מקוריים ומוגשים בצורה שתגרום לכם לחייך (אמבטיה עם ברווז גומי מישהו?), מבלי לוותר על שמץ בסעיף התחכום. כשנותנים לנו מקום עם הומור וסקסיות מרומזת אנחנו לוקחים ובאים שוב, ואם ההצגה נעשית לפתע עמוסה מדי – תמיד אפשר לברוח לבאטלר הצמוד, בר שכולו אומר קלאסיקה.
קהל יעדאנשים שהאיך חשוב להם לא פחות מהמה.
מתאים לדייט סחי אלגנטי.
שעה שמחהראשון־שבת 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל הקוקטיילים.
בלבוי – כל הפרטים
להזמנת שולחן בבלבוי

מוריס

התגובה של אנשי הבסטה לאינפלציית ברי היין של תל אביב. בפועל, זה אומר בר מגניב על אמת – כזה שאפשר אפילו לכנות בכיף פאב. עם אוכל פאבים מהודק מהמטבח של הבסטה, אלכוהול אמיתי ולא מתחנף ואטיטוד חד פעמי עם ברמן זועף שכבר יודע מה הדרינק הקבוע שלך.
קהל יעדשתיינים
מתאים ללסיים ערב בטוב
שעה שמחהלא שמחים
השומר 5, תל אביב

ג׳ונז

ג׳ונז מבית מוטי טיטמן הוא בר כמו שבר צריך להיות. אווירה סקסית אך נונשלטנית, תאורה אפלולית, מוזיקת ג׳ז ועיצוב ניו יורקי טיפוסי. שלא לדבר על הקוקטיילים שמשוקשקים ביד אמן ועל הפיצות שיוצאות פריכות ולוהטות מהטאבון.
קהל יעד: תל אביביים
מתאים לדייט מושקע בריח פיצה. זה עובד ביחד
זבולון 13, תל אביב

נילוס

הבר שפתחו במורד רחוב אלנבי הפך מהר מאוד למקום של כל המי ומי, וההצלחה ניכרת היטב – בחמישי בערב כמעט בלתי אפשרי להשיג שם שולחן עוד בשעה שמונה. זה לא מונע מהקהל, שהתלבש במיטב מחלצותיו, להצטופף על המדרכה עם כוס יין לבן בשביל להרגיש שהוא היה במקום הכי נכון בעיר, ובכל זאת להרגיש בבית.
קהל יעדמיטב אנשי הסצינה והברנז'ה.
מתאים לכל מי שרוצה שידברו עליו.
אלנבי 33, תל אביב

תדר

זוכרים את הימים שהתדר היה פופ אפ? מאז עברו הרבה לוקיישנים בנהר ובשנת 2016 התדר החליט להשתקע אחת ולתמיד במתחם בית רומנו. לולא היה התדר היינו צריכים להמציא אותו – איפה יש עוד מקום שגם מביא הופעות ברמה גבוהה, גם מגיש אוכל של איל שני, גם מציג תערוכות וגם מוכר תקליטים? לא פלא שהוא חביב הקהל.
קהל יעדמילניאלז בתהליכי גילוי.
מתאים לישיבה על מדרגות, לאוהבי העניין.
דרך יפו 9, תל אביב

אברקסס בר

בר-קלאב עם אוכל של איל שני הוא בדיוק מה שתל אביב בעיננו. אפשר לשבת עם שקית של שעועית יריחו ובקבוק יין על הבר, אפשר לרקוד לצלילי טובי הדיג'ייז המקומיים עד השעות הקטנות, אפשר לחגוג יומולדת מוגזם ואפשר לתפוס איזו הופעה שווה וללגום קוקטייל תוך כדי. אף פעם לא משעממם באבקרסס.
קהל יעד קרחניסטיים ממותנים
מתאים לסיבה טובה למסיבה
שעה שמחהביום ראשון יש 50% הנחה על היינות
לילינבלום 40, תל אביב

בר ברבוניה

אם לא יצא לכם לבקר באח הצעיר של ברבוניה – בטלו את התוכניות שלכם ולכו הערב. מסעדת האם מהצד השני של הרחוב כבר לא קיימת, והבר מכיל אמנם רק 30 מקומות ישיבה, אבל מוכר בתור אחד המקומות המרימים בתל אביב. התפריט מבוסס בעיקר על מנות קטנות מהמסעדה שמשתלבות עם דרינקים בצורה מדויקת.
קהל יעדקצוענים באוכל, קצוענים באלכוהול.
מתאים לקצוענים, נו.
בר ברבוניה – כל הפרטים

ביטר

ביטר מזכיר לנו שבר הוא קודם כל מקום של אלכוהול, הרבה לפני הטריקים והשטיקים. מוגש בו אלכוהול מצוין ומבחר גדול מהטיפה המרה, עם בר שיש קריר שמספק את חוויית הטבעת היגון המושלמת עם הברמן. בכל זאת, ביטר. יש גם נשנושים כיפיים ופופ אפים שמתארחים מפעם לפעם.
קהל יעדטיפוסי לוינסקי והסביבה
מתאים לסוף יום
שעה שמחהימים א׳-ה׳ בין 18:00-20:00 יש 30% הנחה על כל התפריט.
זבולון 5, תל אביב

בר מימון

בר כיפי ומתוק שנמצא בפתאי שוק הכרמל ויש בו אווירה מהנה, נעימה ולא מתנשאת ודרינקים מצוינים במחירים נוחים. העיצוב מזכיר את ספרד, האוכל ים תיכוני עם נגיעות אירופאיות והקוקטיילים מכל העולם.
קהל יעדצעירים וצעירים בנפשם
מתאים לדרינק עם החבר׳ה
שעה שמחה:ימים א'-ה' בין 17:00-19:00 יש 1+1 על קוקטיילים וכוסות יין
רמב״ם 5, תל אביב

קליפורניה

אם חפצתם בחוויה שכונתית בדרום העיר שיכולה להתפתח לשעות הקטנות של הלילה – כנראה שהקליפורניה הוא בשבילכם. אוכל שנע על הציר שבין מקסיקו למזרח התיכון, קוקטיילים פשוטים וטעימים וקומת גלריה שתמיד פתוחה למי שחייב אפטר גם באמצע השבוע.
קהל יעדתושבי השכונה ועוזריהם, וקלאברים סודיים
מתאים לערב לא מחייב עם החבר'ה באמצע השבוע.
שעה שמחהכל יום בין 19:00-21:00 יש 20% הנחה על כל התפריט, מלבד הטאקוס.
סמטת השוק 1, תל אביב

כולי עלמא

כולי עלמא שינה את תרבות הבילוי הישראלית. כשנפתח הוא הביא בשורה חדשה של עיצוב ותוכן שלא הייתה קיימת לפני כן באופן קבוע בתל אביב. מאז הם הספיקו להפוך למוסד חביב תיירים, בית לדי.ג'ייז מכל קצוות הסצנה, חנות בגדים מגניבה ומלכי הברד האלכוהולי של תל אביב. והאמת? התיירים אמנם כבר לא באים (לתל אביב, בכלל), אבל זה רק הפך את המקום ליותר כיף עבור מקומיים.
קהל יעדמיקס כל-תל אביבי שהופך לצעיר יותר ככל שהשעה מתקדמת.
מתאים להתמנגלות, הופעה או מסיבה.
מקווה ישראל 10,תל אביב

אחד // וואן

אם תהיתם לאן כל המגניבים של תל אביב נעלמו סביר להניח שתמצאו אותם ב"אחד". הבר המרתפי של חלק מאנשי הכולי מאגד את כל מה שתל אביבים אוהבים במקום אחד: אמנות אינסטגרמית (בכל זאת, משה חסון השותף מהכולי שותף כאן) וסאונד טוב. רק היזהרו מהדב הגדול. Dive בר כהלכתו.
קהל יעדכל מי שהייתם רואים פעם באלפאבית.
מתאים לדייט באווירה ברנז'אית, לייט נייט.
מקווה ישראל 1 תל אביב

אוגנדה

לגרסה התל אביבית של הבר הירושלמי המיתולוגי יש אופי היפסטרי־זרוק שמזכיר קצת את ברלין, עם אווירה קלילה ודרינקים זולים. הקירות מרפררים לאמנות רחוב, וחנות פוסטרים, דיסקים וקומיקס סוגרת את פינת התרבות. בשבתות מכינים כאן חומוס משגע, ולא נדיר למצוא את אנשי סצנת המוזיקה של העשורים הקודמים מבלים עם הילדים באווירה הכי שונה מגינת משחקים שאנחנו יכולים לדמיין.
קהל יעדהיפסטרים, ירושלמים, רוקרים מן העבר.
מתאים לישיבה על בירה, חומוס וג'וינט.
סמטת בית הבד 5, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף ברחוב השוק מכנה את עצמו סלון יין, ותכלס היינו מתים שזה יהיה הסלון שלנו, כי לגור במקום עם כל כך הרבה יין ואוכל טעים נשמע כיף. הבעלים עמרי לייבוביץ׳ מרבה לארח בו שפים צעירים לפופ אפים מסעירים שמתקיימים בכל שבוע, והאווירה הקלילה בפנים או בחוץ הופכת אותו לפינה נהדרת לחובבי היין.
קהל יעדאחת שיודעת
מתאים לדאבל דייט
שעה שמחהראשון עד חמישי, שבת בין 18:00-19:30, 20% הנחה על התפריט.
השוק 28 תל אביב

אוקטובר

הבר של יוצאי הפיקוק נשען על קונספט הגסטרו־בר של המקור אך באווירה שכונתית יותר. בתפריט: הופעות חינמיות שוות (ערן צור, נועם רותם), הרצאות, עיצוב אמנותי (בגלגול הקודם פעלה כאן גלריה לאמנות) ודי.ג'ייז מתחלפים. אפשר לשבת בפנים על הבר, אבל המרפסת בחוץ הרבה יותר כיפית.
קהל יעדסטודנטים עם להט אמנותי בעיניים, עיתונאים מזדקנים.
מתאים לבילוי של מוזיקה, בירה וחברים.
שעה שמחהבין 18:00-20:00 יש 20% הנחה על האלכוהול
אחד העם 60, תל אביב

בבל

הבר שמזכיר לנו כי כולנו עומדים על מגדל בבל אחד. מקום אקלקטי, שמח שמיטיב לשקף את רוחה של תל אביב על כל המשתמע מכך: אפשר לרקוד, אפשר לשתות מדוכאים או שמחים על הבר ואפשר סתם לעשות סלפי במבואה.
קהל יעדבליינים ממוקצעים ועוברי אורח סקרנים
מתאים לדייט שלישי
שעה שמחה:בימי השבוע בין 18:00-20:00 יש 1+1 על האלכוהול.
מקווה ישראל 8 תל אביב,לפרטים נוספים

בושוויק

בר קוקטיילים היחיד שנותר מאימפריאת האימפריאל מרגיש נוח להציע דרינקים החל משעות הערב המוקדמות, בדיוק מה שצריך כדי לשחות קדימה בדבר הלא-פשוט שנקרא חיים. בשעות היום יש בו אווירת חו"ל מעוצבת, קוקטיילים טובים ותפריט אוכל בסגנון אמריקאי מושחת שבנה השף עינב אזגורי.
קהל יעדצעירים יותר ופחות בלי פוזה מיותרת.
מתאים ליום הולדת כשאתם נינוחים על הספה וכל החברים מסביב.
שעה שמחה:ימי א'-ו' בין 18:00-20:00, 20% הנחה על האוכל וקוקטיילים ב-35 ש״ח
בושוויק – כל הפרטים
להזמנת שולחן בבושוויק

ג'ין קלאב סופרים

הדרינק הבריטי שנעשה כה אופנתי בשנים האחרונות חוגג שש שנים ומגיע למיצוי של מקצוענות וסטייל בבר בקינג ג'ורג'. על רקע אווירת סבנטיז־בלקספלויטיישן מדויקת מלהטטים אנשי הג'ין קלאב סופרים בתזקיקים וקוקטיילים, אוגרים מותגי ג'ין בכמות מטורפת מכל קצות העולם והופכים את משקה־הדודות לדבר הכי נכון ומעודכן, בתוספת תפריט פיצות חדש.
קהל יעדמי שאוהב נוסטלגיה עתידנית
מתאים לבחזרה לעתיד
קינג ג'ורג' 83 תל אביב

גסט רום

הבר של איש האלכוהול יובל סופר מיועד לאנשים כמותם, כאלה שמתרכזים באלכוהול איכותי ופחות בכל מה שמסביב. תפריט המשקאות נראה צנוע ותפריט האוכל עוד יותר אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם, כי סופר יוכל לשקשק לכם קוקטייל לפי כל טעם ומצב רוח (כן, זו בהחלט קריאה לאתגר אותו). מצד שני יש כאן גם בירה למי שקוקטיילים הם לא כוס התה שלו. בשולחנות בחוץ יכול להיות שמח אבל בפנים יש וייב אפלולי שמתאים למוטו האלכוהוליסטי It’s 5 o'clock somewhere.
קהל יעדאוהבי אלכוהול שמתרחקים משואו אוף.
מתאים לערב בלי פוזה.
שעה שמחהראשון־חמישי 18:00־20:00, 50 אחוז הנחה על כל האלכוהול.
מקווה ישראל 26, תל אביב

ג'ספר ג'ונס

דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד של הברים או שניים שהם אחד, תלוי איך מסתכלים על זה. בחלק האחורי – הג'ספר – תמצאו אווירת אנדרגראונד חשוכה עם אנרגיות גבוהות ודי.ג'יי כל לילה. הג'ונס – על דיזנגוף – קליל יותר עם מקומות ישיבה על הבר או בחוץ. בין שניהם מפרידה דלת סתרים, ואם היא פתוחה אפשר להתנייד בין הג'ספר לג'ונס וחזרה ולארגן לעצמכם ערב מגוון.
קהל יעדסחים ובליינים בחזית, אנשי לילה וחובבי קוקטיילים בעורף.
מתאים לשיחות לתוך הלילה עם חשמל באוויר.
שעה שמחהבג'ונס בלבד, ראשון־שבת 18:00־21:00, 1+1 על כל המשקאות.
ג'ספר ג'ונס – כל הפרטים

הרצל 16

הרצל 16 ממשיך את המסורת שנטעה בימי רוטשילד 12. המתחם של אנשי R2M שמהווה מעין ילד רע ואהוב על הקבוצה, הוא אחד המקומות המהוקצעים ביותר שיש לעיר להציע. הופעות שוות, עיצוב מהמם, תפריט טעים וקוקטיילים מצוינים – כל אלה הופכים את הרצל 16 למוצר מדויק שתל אביבים אוהבים לאהוב.
קהל יעדמהברנז'ה, אנשים שמבינים דבר או שניים.
מתאים לדרינק ספונטני בתחילתו של ערב שקשה לדעת כיצד יסתיים.
שעה שמחהראשון עד רביעי בין 17:00-19:00, הנחה של 30% על תפריט האוכל. כל כוסות היין במקום עד 35 ש"ח וקוקטיילים עד 38 ש"ח.
הרצל 16 – כל הפרטים

לייבררי בר

הבר האלגנטי במלון הנורמן הוא ללא ספק אחד הספוטים היפים ביותר שיש לתל אביב להציע. בין שזה דרינק קז'ואלי או דייט לוהט – אנשי הלייבררי ישמחו לתת לכם את החוויה האידיאלית בשילוב עיצוב נהדר. השמועה אומרת כי הספרייה במקום מכילה ספרים עתיקים שהובאו במיוחד מאנגליה כדי לשמור על אווירה אינטלקטואלית. נניח. על כל פנים, בגזרת האוכל מחכות לכן מנות קטנות בצלחות מעוטרות המגיעות מהמטבח של מסעדת אלנה השכנה. דונט מיינד איף ווי דו.
קהל יעדמי שרוצה להרגיש בחו"ל אבל נתקעו בארץ
מתאים לערב דייט עם פאסון
לייבררי – כל הפרטים

פיקוק

אחד הגסטרו־ברים הראשונים בתל אביב, אם לא הראשון בהם, רלוונטי ועקבי גם כיום, עשר שנים אחרי הפתיחה.הבעלים לילך ספיר מקפידה על שילוב אמירה חברתית נחוצה ומובהקת במיוחד בימים אלה, ולצידה מספקת מקום של מפלט ונחמה בדמותם שלאלכוהול איכותי, ליינים מתחלפים ואירועי תרבות ואוכל מצוין שהוא מיקס אקלקטי שנוגע בכל העולם, מהמטבח הגרוזיני דרך פיצה והמבורגר ועד איקרה, והכל טעים כל כך.
קהל יעדפליטי הבימה והיכל התרבות ופודיז שיודעים מה טוב.
מתאים לערב מתמשך של זלילה וסביאה.
שעה שמחהבימי השבוע בין 17:00-19:00 יש 20% הנחה על כל התפריט.
מרמורק 14, תל אביב

K

בשעות הקטנות של הלילה, כשברים אחרים כבר הלכו לישון, ה־K מתעורר לחיים. הבר האינטימי של יוצאות השסק דנה ינקלביץ' וסיון לוי מנקז אליו ברמנים ואנשים מהתעשייה, שיושבים כתף אל כתף עם פליטי הברקפסט והרצל 16. בכל ערב יש די.ג'יי מתחלף אז הסגנון המוזיקלי מגוון ומעניין, ואיכשהו תמיד יושב טוב על כוס בירה או יין.
קהל יעדבליינים שעייפו מהרעש אבל לא מהצפיפות.
מתאים לדרינק אחרון לפני שסוגרים את הלילה.
שעה שמחהראשון־רביעי 19:00־21:00, חמישי ושבת 20:00־21:00, 1+1 על כל האלכוהול.
הרצל 4 תל אביב

שאפה

בתוך בליל המקומות הקוליים בשוק הפשפשים השאפה בר מצליח לשים את עצמו במקום משלו. מנעד תרבותי רחב ומעורבות חברתית מתורגמים לערב טבעוני או פוליטי ולתמיכה בפליטים מאפריקה. בסתם ימים יש כאן מוזיקה שכיף לשמוע, אוכל טעים ואנשים שכיף לראות, ואחרי מתיחת פנים עיצובית קלה השאפה עוד יותר שאפה.
קהל יעדזוגות, משפחות, צעירים יותר ופחות, כלומר כולם.
מתאים לבילוי סולידי באווירה לא סולידית.
שעה שמחהימים א'-ה' בין 17:00-20:00 30% הנחה על כל האוכל והאלכוהול.
נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)

223

האב המייסד של הקוקטייל ברים בעיר לא מאבד מחינו גם אחרי שנים: חלל אפלולי ואסקפיסטי עם פינות ישיבה קטנות ותפריט דרינקים שתמיד מצליח להפתיע. אם לא מצאתם משהו לטעמכם אפשר פשוט לאתגר את הברמנים הכה-מקצועיים, שבטוח ישלפו ארנב הולם מהשרוול.
קהל יעדאנשים שמחפשים קוקטייל טוב בלי כל ההמולה שמסביב
מתאים לערב שחייב להצליח
שעה שמחהכל ערב בין 18:00-20:00 יש 50% הנחה על האלכוהול, בשישי בין 19:00-21:00
223 – כל הפרטים
להזמנת שולחן ב-223

פנטסטיק

עיצוב גימיקי מרהיב שנע בין פנטסטיים על אמת. אליס בארץ הפלאות פוגשת את הכובען המטורף ויחד הם נשאבים לעולמות פסיכדליים במיוחד. אי אפשר שלא לציין את שירותים האייקונים, מקום שקשה שלא לצלם בו סלפי. יש גם אוכל טעים ומושחת קלות, וקוקטיילים צבעוניים ומופרעים שמשלבים פירוטכניקה פרועה במיוחד. ויש גם חדר סודי למזמוזים, רק אומרים.
קהל יעדצעירים או אנשים שלא גרים בת"א
מתאים לדייט, יומולדת, מסיבת רווקות
שעה שמחהכל יום (כולל סופ״ש) בין 18:00-19:30, 50% על כל הקוקטיילים והצ׳ייסרים.
צידון 3 תל אביב (בתוך מלון Play)

>> Drinking Tel Aviv: these are the city’s most recommended bars

• חיי לילה
• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• ברים בתל אביב
• הכי טובים
• אימפריאל
• הנילוס
• המנזר
• הלוציפר
• האפי האוור
• פרויקט הברים הגדול